וכך החלטתי שמארץ הקודש לא תבוא לי הישועה אז החלטתי לעשות חיפוש מתקדם באתר של חוץ לארץ והסתבר לי להפתעתי הגדולה שמאגר הגברים היהודים הפנויים בעולם הוא הרבה יותר גדול ממה שחשבתי ואו חלמתי. לא תיארתי לעצמי שיש פנויים יהודים בפנמה או באלבניה. ובעודי הוזה בהקיץ על האפשרויות הבלתי נידלות לעשות טיול בעולם, בהזדמנות זו, התחלתי בתהליך החיפוש אחר בין הזוג האופטימאלי שיהיה גם יפה גם עשיר וגם בעל גינוני ג'נטלמניות שכה נכספתי אליהם. היות ועל הפרק עמדה נסיעת עבודה לני יורק החלטתי להתחיל שם.המאגר היה גדול ומבטיח וגם הכרטיסים מלאים בפרטי פרטים עד כדי גיחוך, מה שכן, נראה ששם בגולה הגברים מתייחסים לשאלון ברצינות כמעט כמו שאלון בקשת עבודה בבנק.  היו די הרבה רווקים ללא ילדים בגילאים של 50 פלוס שדילגתי עליהם, בסך הכול חשבתי לעצמי אם אף אחת לא רצתה אותם עד היום אז למה שאני ארצה. היו כאלה שהצטלמו בחליפה ועניבה ונראו כאילו יצאו מתוך תמונת מחזור של הקולג' שלהם. גם עליהם דילגתי, לא נראה לי  שהחנוניות שלהם תתאים לאופי החם, המזרח תיכוני שלי, היו כאלה מכל מיני מקומות מוזרים שלא הכרתי אז גם עליהם דילגתי, לא נראה לי סביר שאסיים את שארית חיי באיזו עירה נידחת באלבמה ואז צדה עייני איזה כרטיס שהתחיל במילים  Israeli born  ועוד מיד אחר כך הייתה התוספת  served in the Israeli air force , וואלה חשבתי, הנה איזה אחד שמבין עניין, גם טייס, גם עשה חייל בחו"ל וגם מחפש בת זוג לפרק ב',  נשלח לו סימן!!!!!!!. שלחתי חץ מכוון אל הגבר שנראה גם חמוד להפליא בתמונה וחיכיתי בציפייה דרוכה לתשובתו.  תוך כדי שאני ממתינה לתשובה בדקתי עוד כמה כרטיסים שנראו לי מעניינים והחלטתי להכין רזרבות מתאימות לכל הערבים הפנויים שלי בזמן שהותי שם.והתשובה הגיעה מהר ממה שציפיתי ובאופן מפתיע עם הרבה התלהבות. התכתבנו במשך מספר שבועות והקשר האינטרנטי הפך להיות חם ומסקרן.  הוא לא בקש את מספר הטלפון שלי בארץ ולא דברנו לפני שהגעתי לשם וזה כבר נראה לי קצת מוזר.בכל אופן כפי שהבטחתי לו באימייל התקשרתי ביום שהגעתי לניו יורק למספר ששלח לי.  "הארי, אמרתי לו, מדברת גליה כרגע הגעתי למלון"הארי מאוד שמח שעשיתי כפי שבקש, וקבע שנפגש עוד באותו היום בבית מלון במרכז העיר קרוב למקום עבודתו.  חשבתי שאולי עדיף לדחות את הפגישה למחרת כדי שאהיה יותר רעננה אבל הוא התעקש ואני הסכמתי במיוחד לאחר שאמר לי שאם נפגש מחכה לי הפתעה....... חצי יום העסקתי את מוחי במחשבה מה יכולה להיות ההפתעה ואני מוכרחה לציין שהסקרנות הרגה אותי. קבענו שאני אגיע למלון ואתיישב  בדלפק הבר בצד ימין, כך נזהה אחד את השני.התארגנתי, התאפרתי ויצאתי לרחוב לתפוס מונית. נכנסתי למלון ומצאתי את הבר שבשעות אחר הצהריים לא היה עמוס מדי. אני מטפסת על כסא הבר הגבוה ומסתכלת סביבי, המון אנשי עסקים ואורחי המלון כולם זרים לחלוטין ובזמן שהברמן השרמנטי מתקרב אלי כדי לשאול אותי מה ארצה לשתות אני תוהה ביני לביני אם לא עדיף להסתלק משם לפני שאחד מאנשי העסקים ינסה לקנות את שירותיי בכספו. אני מהססת לרגע ופתאום שומעת איזה קול ידידותי בעברית מאחורי, אני מסתכלת לאחור ועיני פוגשות מישהו מאוד מוכר."וואו, מה אתה עושה פה? " אני אומרת לחנוך שהוא בעלה של שכנתי לשעבר בפנטהאוז של הבניין שאני גרה בו בארץ. אני מנסה להסתיר את מבוכתי באשר למקום המוזר בו אנחנו נפגשים."ומה את עושה פה?" הוא שואל ומחכה לתשובה. "אני מחכה לידיד", אני אומרת לו ומנסה להסתיר את הסומק בלחיי  ופתאום החיוך שלו מסגיר אותו, אותו חיוך של הגבר השרמנטי מהאינטרנט רק בעשרים שנה יותר מבוגר!זו אכן הייתה הפתעה ולא הבנתי מאיפה הוא הקריץ את התמונה שלא דמתה לו בכלל חוץ מהחיוך וגם לא ידעתי שהוא נפרד מאשתו, שכנתי , לאחר מספר שנות מגורים בניו יורק. "עשיתי לך הפתעה הא???? הוא אמר זיהיתי אותך בתמונה ישר על ההתחלה.טוב, הוא לא היה בחירת חיי אבל בכל זאת אני לבד בעיר זרה ותמיד יותר נעים לסעוד בחברת מישהו מוכר אז יצאנו כמה ערבים לאכול ודברנו על העבר וההווה ורק חשבתי לעצמי שאם הגעתי עד פה אז לא בא לי לבזבז את הזמן על איזה אחד  שגם בארץ לא הייתי בוחרת להיפגש אתו יותר מפעם אחת. הסברתי לו שאני נורא עסוקה בענייני עבודתי ועברתי לניסיון נוסף להכיר מישהו יותר מתאים.   השני שהכנתי ברזרבה גם הוא איש עסקים ישראלי לשעבר שכח את העברית שלו כמעט לגמרי והשביע אותי שנדבר רק בעברית כך הוא יוכל לתרגל את השפה הנשכחת. הוא בא לאסוף אותי מהמלון הקטן והמסכן ששהיתי בו במכונית פררי אדומה. כשראיתי אותה חונה מחוץ למלון הייתי בטוחה שאין דבר בעולם שיפריד ביני לבינה- (הפררי האדומה). כשראה אותי צועדת לעבר המכונית הוא יצא לקבל את פני כיאה לאחד שמזמן לא בקר בארץ רק שאז ראיתי אותו לראשונה במלוא גובהו והא היה בראש נמוך ממני."את לא נותנת לזה להפריע לך" זמזמתי  והרכנתי ראש לנשיקת הכירות איתו. "את יותר יפה מהתמונה באתר" הוא ישר החמיא לי, וראיתי שהוא עושה מאמצים גדולים להרשים אותי. העברית שלו הייתה  על הפנים והוא כל הזמן חיפש מילים שנשכחו וזה הפך את השיחה שלנו לארוכה ומייגעת."את באה לניו יורק............ל ל ל בדך??   איך הביזנס, איך אומרים בעברית......  ה ה ה ת ת עסוקות   ש ש ש לך...... הוא היה באמת נחמד והזמין אותי בדייט הראשון למסעדת פאר בניו יורק, ספר לי בעברית העילגת שלו על איך הוא עשה את הונו בארבעים שנות שהותו בגלות.  הייתי מאוד אדיבה ונתתי לו שעורי עברית תמורת ארוחות ערב מפוארות בניו יורק. רציתי שכבר יתחיל לדבר שוטף כדי שנוכל לנהל שיחה נורמאלית ולבסוף פתרתי את עצמי מהעונש באלגנטיות ואמרתי לו שייקח שעורים פרטיים בעברית כדי שבפעם הבאה שאני באה ירשה לי לדבר קצת באנגלית. קיוויתי  שהפררי תחכה לי עד הפעם הבאה וגם הבטחתי לו שאביא לו דיסקים ללמוד עברית. הוא היה חמוד ונדיב וכל הזמן שאל לאיזה מסעדה אני רוצה לצאת למחרת בערב. ההתמצאות שלי במסעדות בניו יורק לא הייתה משהו אבל חברה שגרה שם נתנה לי המלצות שהוכיחו את עצמן כבחירה טובה. הגעתי למקומות שבאמצעים הדלים שברשותי לעולם לא הייתי מגיעה אליהם ואז באה ההצעה שלא ידעתי אם מותר לי לסרב לה,"למה שלא תעזבי את המלון המסכן הזה ותעברי לגור אצלי בדירה"והמלון היה מסכן ומסריח מסוג המלונות שמוצאים אותם באינטרנט ואומרים טוב אני בניו יורק צריכים רק מקום להניח את הראש ולמה להוציא את שארית כספי על מלון מפואר עדיף לעשות קניות בכסף הזה.....נותרו לי רק מספר ימים שם ואמרתי לעצמי למה לא????דוד היה מלך הג'נטלמנים, התייחס אלי כמו אל נסיכה , לקח אותי לקניות, קנה כרטיסים להצגות, אי אפשר היה להתעלם מהעושר שלו ומהנדיבות. הוא התאלמן מאשתו וחי לבד בדירה שלו במרכז מנהטן וכל מה שהיה צריך זה חברה רק שהשהות אתו הצריכה אותי לאיזה שתיים שלוש טבליות של אדוויל ביום,  הוא פוצץ לי את הראש עם ספורים על חייו והכול בעברית מגומגמת שהטריפה לי את השכל וביום שישבתי בכסא המטוס חזרה לארץ הבטחתי לעצמי שאני אתמסר לקריירה שלי כדי שבפעם הבאה אבחר מלון יותר טוב.       כל הזכויות שמורות להגר קדר. 2007