כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    להוציא לשון אידיאולוגית

    4 תגובות   יום שבת, 18/10/08, 09:22

    ב"תרבות וספרות" של הארץ מפרסם רן הכהן מאמר מרתק על השפה העברית כמוטת אידיאולוגיה גזענית וקסנופובית.

    המאמר הקצר נקרא "יהודי נפטר, גוי מת" ומנתח בזריזות כמה מילים שיש להן זהות אתנית.

    הנה דוגמא 

    "גרוע מכל הוא השילוב בין השניים, ההטיה הלשונית הדתית-לאומנית. כך הולכת ומשתרשת לה ההשקפה, שהיהודי והלא-יהודי שונים זה מזה לא רק בחייהם אלא גם במיתתם: היהודי "נפטר", הלא-יהודי "מת". מצדדי ההבחנה הזאת מקימים קול זעקה אם מישהו "נכשל בלשונו" וכותב על יהודי חביב ש"מת", או גרוע מכך - על "גוי" ש"נפטר", רחמנא ליצלן."

    והקריאה מומלצת.

    כשקראתי את המאמר חסר לי שלב בניתוח: לפני שהמשמעות הוצמדה לגזע חל היפוך משמעות.

    המאמר נפתח בזה:

    "העברית המדוברת המודרנית צמחה יד ביד עם התנועה הלאומית היהודית ועם הסכסוך על הארץ. איני מכיר עוד לשון המיטיבה כל כך לשקף את ההטיות האידיאולוגיות של דובריה: הטיות קסנופוביות, לפעמים גזעניות ממש. כך למשל, שורה ארוכה של מלים בעברית העכשווית שמורה לפלשתינאים או לערבים בלבד. אין הכוונה רק לזוגות שמקורם במכבסת המלים של הצבא, כגון "תגמול" לעומת "נקמה" - הם לעולם "נוקמים", ואילו אנו רק "גומלים" להם (טובה תחת רעה). האם שמע מישהו על "כפריים" יהודים? על "מקומיים" יהודים? על "נכבדים" יהודים? על "פועלים" יהודים? על "סוחרים" יהודים? המלים הללו שמורות לערבים בלבד. היהודי אינו "פועל" אלא "עובד", אינו "סוחר" אלא "איש עסקים" וכיוצא באלה.  "

    החסר הוא ברשימת המילים המכובסות. מכבסה צבאית תמיד היתה עסק טוב...

    חל היפוך משמעות במילים שהיו פעם מיוחסות ליהודים לפני שהפכו למילים הראויות "לערבים בלבד":

    "הנוקמים" היו חיילי בריגדה יהודים שחיפשו נאצים למיניהם לאחר המלחמה על מנת לחסל אותם (אבא קובנר וכו').

    "פועלים יהודים" היו כאן פעם. הם כבשו את העבודה והפכו אותה ל"עבודה עברית" (וכבדרך אגב הפכו את העבודה הערבית לנחותה). הם היו בגדוד העבודה. אחר הם עבדו ב"סולל בונה  "...

    "סוחרים יהודים" היו בכל עיירה במזרח ובמערב אירופה. הם היו מעמד הביניים המתהווה, בין גדולי תורה ואברכים עניים ובין גבירים. הם עלו לא"י והפכו לבורגנות ול"עירונים" מאוסים. כמובן שכדי להוריד מישהו בריבוד החברתי יש להעצים אחר: "ההתישבות העובדת" היה הביטוי שהעלה לגדולה את אלה ש"עובדים בידיים"...

    וכן הלאה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/08 20:38:

      צטט: שחר_קליין 2008-10-19 08:26:00

       

      התנחלות, אגב, אינה בעלת משמעות זהה להתישבות. ההצמדה הזו רק הופכת את מעשה לקיחת הנחלה למעשה חיובי מעיקרו.   

       

       לא בטוח שיש הבדל מהותי בין התיישבות להתנחלות. אגב את שניהם מתרגמים כ to settle, settlement

      כמו גם מתיישב או מתנחל : settler

      השפה הפוליטית המודרנית יצרה את הבידול.

       

       

       

       

       

        19/10/08 08:26:

      אכן אין אידיאולוגיה אחת ומסתבר שגם אין שפה עברית אחת, כפי שהראיתי כאן מדי פעם, עם ציטוטים ובלעדיהם.

      מטרת הפוסט לא היתה לדבר על אידיאולוגיה אלא על שפה מגויסת בשם אידיאולוגיה.

      היפוך המשמעות הכפול, הסלטה מורטלה של הביטויים שהבאתי, הם דוגמא מעולה להצמדת השפה לנקודת המבט והגדרת רוחב זוית הראיה על ידי רוחב ופתיחות מחשבתו של האידיאולוג.

       

       היצוגים של שמות ארגונים פוליטיים וסמי צבאיים מבטאים כמובן מאליו את עמדת הקורא בשמם ואין בכך שום פלא.

      הגילגול שעבר הביטוי "מחבל" הוא מרתק בהקשר הזה: עד שנות הששים המאוחרות והקמת אירגוני מחבלים טרוריסטיים- שהיו שונים מצורתם האירגונית היום - הכינוי מחבל היה שייך לאנשי חיל ההנדסה שעסקו בחומרי חבלה ובהפעלתם.

      לאחר שהיה צורך במושג עברי ל"טרוריסט" הוצמד להם המושג "מחבלים" והומצא ה"חבלן" ככינוי לאיש ההרס הלגיטימי...

      ל"טרוריסט" אין עד היום, למיטב ידיעתי,  תואם עברי- לפחות לא כזה ששגור בשפה.

      בזמנו (בשנות השמונים?) המציא ב. מיכאל (אז בהארץ) את החיבור המלבב ומלא האידיאולוגיה בין מתנחל למחבל: "מתנחבל".

      הביטוי שומר על רעננותו ומשלב הומור דק עם עברית תקנית עד עצם היום הזה, מה עוד שמתנחבלי הגבעות שוקדים על טריותו יום יום, עד כדי הענקת משמעות כפולה:

      מצד אחד מעשי חבלה כהילכתם, פגיעה באנשים וביבולים שהם מפיקים ומצד שני חבלה בכל מאמץ לשינוי כיוון: כל כיוון שאינו תואם את חלומם הסהרורי  ממולכד יום-יום במעשי חבלה של מלאכי החבלה המרחפים ב"יודה ושומרון".

      התנחלות, אגב, אינה בעלת משמעות זהה להתישבות. ההצמדה הזו רק הופכת את מעשה לקיחת הנחלה למעשה חיובי מעיקרו.   

        18/10/08 21:44:

      תודה שחר על ההפניה למאמר מעניין.

      אצלך העיצוב עובד גם בשפה חיוך

       

      מעניין השימוש בשפה בזמנים ובהקשרים שונים. התופעה קיימת לא רק בעברית.

      ראה את ההבדל בין לוחם חרות לבין טרוריסט הכל תלוי באיזה צד אתה נמצא. מי שהיו בשבילנו אנשי לח"י היו בשביל הבריטים the Stern gang

      בשביל הפלשתינאים לוחמי הפת"ח או באנגלית  PLO ובשבילנו מפגעים מחבלים או טרוריסיטים. אם כי כאן אנחנו די אדיבים וקוראים להם הרבה פעמים אש"ף (במיוחד חביב שמעון פרס שמבטא במלרע)

      וכך  גם ה IRA או המחתרת הבסקית

      אבל הבולט מכל הוא ההבדל בין ה"מתישבים" הערבים ל"מתנחלים" היהודים.

      מתי הפכה המילה "מתנחל" למילת גנאי מוחלטת? הרי כשנכנס יהושע לארץ קראו לזה תקופת ההתנחלות, נחלות השבטים שלא לדבר על הנח"ל ובתחילת הציונות שמשה המילה התנחלות כמו המילה התיישבות

       

      אחת התופעות היותר משעשעות היא השיר "סלינו על כתפינו" של לוין קיפניס שאני שרתי בילדותי ואז שרנו שהבאנו ביכורים "מיהודה והשומרון"

      אבל במשך הזמן השומרון הפך ללא מקובל ויהודית רביץ בביצוע שלה שינתה ושרה "מיהודה והשרון"  למרות שלויל קיפניס כתב "שומרון"

        18/10/08 17:06:

      העניין הוא היום שאין אידאולוגיה אחת...

      תודה על המידע*

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים