הרהורים על בדידות ועוד
בעיקר נסיונות לתהות עם עצמי על הבדידות שלי.
פוסטים פופולאריים
-
נולדת להורים שרצו ילדים...
18/7/08 | 763 צפיות
-
איפה אני היום
30/9/09 | 494 צפיות
-
מדוע איני רוצה ילדים
8/6/08 | 498 צפיות
-
שנה טובה
18/9/09 | 571 צפיות
-
הבלוג עוזר?
16/8/08 | 766 צפיות
-
האבסורד בזוגיות
27/7/08 | 610 צפיות
פוסטים אחרונים
- המקצוע שהייתי צריך ללמוד 19/2/11
- נשים אוהבות גברים 8/10/10
- שוביניזם 11/9/10
- עוד ילד, שמחה או עצב? 24/4/10
- יום הזכרון מזווית קצת אחרת 9/4/10
- אם אני יכול כל אחד יכול 15/1/10
מדוע הדפוס הקבוע?
לאחר מחשבה על מה שקרה עם בת זוגי האחרונה, הגעתי למסקנה שלרצות את בת זוגי, זהו דפוס קבוע אצלי. כל דבר שהיא תאמר שיכול להתפרש כלא הכי טוב אצלי, מיד אעשה כל מאמץ לשנותו ולא משנה במה מדובר, גם אם מדובר בשינוי אורחות חיי, גם אם מדובר בשינוי האופי (כן אני מאמין שאפשר לשנות גם אופי). כמובן ששינויים כאלו כרוכים במאמץ לא קטן וכמובן שזה מביא למתח שבתורו מקשה על הקשר. אז מדוע זה כך? מדוע אני עושה זאת לעצמי? כעת הסיבה די ברורה לי. הרי לתפיסתי נשים הן נעלות על גברים, כך שאם אשה אומרת משהו, חשוב מאד להקשיב לדבריה, שהרי אני כל הזמן רוצה להשתפר, רוצה להגיע למעלתן של הנשים. כאן אני מתחיל לראות עד כמה תפיסתי זו היא הרסנית. לאחר שהשלמתי עם המצב שכגבר אני נחות מנשים, חשבתי שאפשר לחיות עם התפיסה הזו. עכשיו אני מגלה שזה בעייתי. אני חושב שאני צריך להשלים עם המצב שאשה לא אוכל להיות וגם לדמות לנשים לא אוכל. אני כולי תקווה שאם יש גלגול נשמות, בגלגול הבא אוולד אשה. בנתיים נכון להיום עלי להשלים עם המצב. אני גבר, אני נחות, להגיע לרמתן של הנשים לא אוכל. בדומה לזה שקוף דמוי אדם, ישאר רק דמוי אדם ולעולם לא יהיה אדם. זה לא שאני חושב שהמרחק בין גברים לנשים הוא כמו המרחק בין קוף לאדם. נכון שיש גברים המזכירים בהתנהגותם קופים ומביישים את כל המין הגברי.
|
תגובות אחרונות
-
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
-
הכי הכי
בתגובה על יום הולדת
-
לאה'לה Lea
בתגובה על בריאות הנפש לעשירים בלבד
-
כמעט בת 30
בתגובה על עוד חג בבדידות
-
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
-
כמעט בת 30
בתגובה על רשימת התסביכים שלי
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את מאד צודקת, קשה לי לקבל את עצמי כמו שאני. כל הזמן מרגיש נחות מול הנשים שאת רובן אני מעריץ. הניחיתות הזו קשה.
גם הקשר האחרון לא ממש עזר. נכון שבתחילה הייתה תחושת התרוממות כי מישהיא רוצה אותי. אבל בסוף נפילה, הבנתי שהיא לא אוהבת אותי. היא לא מקבלת אותי כפי שאני, היא רוצה לשנות בי דברים רבים.
זה שהיא לא קבלה אותי הוסיף לעובדה שאיני מקבל את עצמי.
יחד עם זאת, שיפור יש. רגש הבדידות הנורא שהיה בתקופה בה פתחתי את הבלוג נעלם לבלי שוב. אני אמנם לבד כעת אך איני מרגיש בודד שזו כבר התקדמות גדולה.
למדתי בחיי שעם תחושות ורגשות לא מתווכחים כי הם שם והם עובדה אבל לפעמים חשוב לבדוק למה אנחנו מגיעים לתחושה כזו ..או יותר חשוב מה אנחנו עושים ואיך אנחנו לא מגיעים לזה שוב ושוב....
האמת היא , שלי כאישה , אבל בעיקר כאדם מאד קשה לקבל את האמירות האלה....
תחושת נחיתות גם אם מיגדרית וגם אם אישית לעולם לא יכולה להוביל למקום טוב ונכון....
לעולם תפעל מתוך התחושה הזו ולעולם התוצאות תהיינה בהתאם.
זה טבעי לרצות לא להיות לבד,,אבל לא בכל מחיר כמובן.
יש האומרים שנשים הם המין החזק אבל להגיד שהן נעלות יותר מכל גבר זה לא מדוייק,,<ואני אישה>
לפני הכל איש תקבל את עצמך לטוב ולרע וולא נודע, תלמד לקבל ולאהוב את עצמך כמו שאתה ואז
תוכל למצוא את האחת שתאהב ותקבל אותך.
טל.*