לאחר מחשבה על מה שקרה עם בת זוגי האחרונה, הגעתי למסקנה שלרצות את בת זוגי, זהו דפוס קבוע אצלי.

כל דבר שהיא תאמר שיכול להתפרש כלא הכי טוב אצלי, מיד אעשה כל מאמץ לשנותו ולא משנה במה מדובר, גם אם מדובר בשינוי אורחות חיי, גם אם מדובר בשינוי האופי (כן אני מאמין שאפשר לשנות גם אופי).

כמובן ששינויים כאלו כרוכים במאמץ לא קטן וכמובן שזה מביא למתח שבתורו מקשה על הקשר.

אז מדוע זה כך? מדוע אני עושה זאת לעצמי?

כעת הסיבה די ברורה לי. הרי לתפיסתי נשים הן נעלות על גברים, כך שאם אשה אומרת משהו, חשוב מאד להקשיב לדבריה, שהרי אני כל הזמן רוצה להשתפר, רוצה להגיע למעלתן של הנשים.

כאן אני מתחיל לראות עד כמה תפיסתי זו היא הרסנית. לאחר שהשלמתי עם המצב שכגבר אני נחות מנשים, חשבתי שאפשר לחיות עם התפיסה הזו. עכשיו אני מגלה שזה בעייתי.

אני חושב שאני צריך להשלים עם המצב שאשה לא אוכל להיות וגם לדמות לנשים לא אוכל.

אני כולי תקווה שאם יש גלגול נשמות, בגלגול הבא אוולד אשה. בנתיים נכון להיום עלי להשלים עם המצב. אני גבר, אני נחות, להגיע לרמתן של הנשים לא אוכל. בדומה לזה שקוף דמוי אדם, ישאר רק דמוי אדם ולעולם לא יהיה אדם.

זה לא שאני חושב שהמרחק בין גברים לנשים הוא כמו המרחק בין קוף לאדם. נכון שיש גברים המזכירים בהתנהגותם קופים ומביישים את כל המין הגברי.
אני חושב שההבדל בין נשים לגברים הוא גדול, אך אינו ברמת ההבדל בין קופים לבני אדם.