אנשים
הגיגים...סיפורים...ועוד....
פוסטים אחרונים
- אי של שפיות 9/8/11
- דופן הבטן 10/4/09
- פוקס טרוט 4/4/09
- אוד 29/3/09
- תודה 27/3/09
- מילה גבוהה 23/3/09
ארכיון
רגע של חלום
האוניה פילחה את המים השקטים. השמים בהירים זרועים בכוכבים הירח במלאותו זורח לכל עבר. כוס וודקה-אשכוליות בידו, נשען על מעקה הסיפון פניו אל הרוח הלוטפת. זמן רב חיכה לחופשה הזו. דמיין את עצמו מפקיר גופו אל השמש ונפשו אל הרוח שרוע על החול הלבן אל מול האוקיינוס הגדול. כמו אז בעיר הולדתו, שכבר אז היתה עיר ללא הפסקה. זוכר את שעות אחר הצהריים, עם אביו רכובים על אופניים אל השקיעה. אביו עם בקבוק בירה צוננת הוא עם ארטיק, מבלבלים את הגלים ברגליהם. "סליחה, אפשר להצטרף אליך לרגע של חלום ?" קול נשי החזיר אותו למציאות. הוא הפנה מבטו. לרגע נדמה כאלו נמפה עלתה מן המים למולו. אורו של הירח נפל על פניה החלקות והענוגות, מבליט את גופה החטוב. "חלום של אורחת את"....חייך וענה. שמי יותם, את ? בֶּתִּי, קרא לי בֶּת. ללא מילות נימוסין נוספות, עמדו חבוקים מתמסרים לרחש אדוות הגלים. תחושת נינוחות עטפה את יותם וליבו התרחב משמחה. הוא חש קרבה לבֶּת, כמו מכיר אותה מזמנים אחרים. תחושה שלא חווה מעולם אם אחרת והוא לא הבין פישרה, שהרי זה אך פגש בה. הוא אימץ את בֶּת ללבו כאילו מגונן עליה והוביל אותה לתאו.
הוא השכיב אותה בעדינות במיטה, כמו היתה בובת חרסינה שברירית. האור העמום שבתא גילה פני בובה, עור משי לה, עיני שקד ירוקות ויוקדות עטורות בשערה הארוך בצבע המייפל. הדמעות הוסיפו נופך נוגה למבטה . נפשו יצאה אליה, כל כך רצה לקחת ממנה את הכאב. יותם נשכב לצדה אספה בחיבוק אל ליבו. "החלטתי לעזוב את ברוקלין וגם את אמריקה. רוצה הביתה"...לחשה בֶּת.
מתוך "סוכת גפנים". |
תגובות (51)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי, המשך בבקשה....
תודה על היום
רונית
תודה רבה, מזל
לתגובתך המפרגנת.
כוחו של חיבוק.....
חכמה היתה סבתך....
תודה אורית.
תודה גם לך, יקירתי.יופי של כתיבה
נהנתי
חג שמח יקירתי
*
תודה רחל !
גבריאל
אחלה של תגובה !
תודה איש.
יופי של מילים אסף
תודה רבה!
שמחה שביקרת
שמחה שאהבת.
תודה רבה !
החלום או מציאות ??
תודה איריתה.
תודה יקרה !
חג שמח.
יפה ורגיש. בת רוצה הביתה...
אלים זועמים אלים צוהלים
איתם משתנות פניה
ריבוא פרשים ילוו את שובם
חזרה להרים הכחולים
תמיד אוהבת את סגנון כתיבתך
ואיזה כייף שיש המשך......
בהצלחה ל''סוכת גפנים''
ממני באהבה רינת
אני דורש לדעת. מה ענה הגבר ליפייפיה?
עטורות בשערה הארוך בצבע המייפל.
הדמעות הוסיפו נופך נוגה למבטה .
את כותבת נפלא
כל הכבוד
כוכב ענק בדרך.....
העיקר החיבוק
תודה יקירי על שלל כוכבים...
אני מעדיף וודקה לימון דפקא
ובבקשה, אל תמשיכי
המון קסם יש באי הבהירות ובאי ידיעת ההמשך.
כי כך, יכול כל מי שבורך בדמיון, להמשיך לו כראות עיניו.
נו טוב, לא כל אחד בורך.......
נאווש
אני מתגלגלת מצחוק.....
והנה לך ההסבר : סוכת גפנים
http://cafe.themarker.com/view.php?t=449016
ימים יגידו, זאת עוד נראה....
פנינת.....כך טרם קראו לי....
תודה יקירה.וכמו שסבתי נהגה לומר :
חלום טוב חלום שלום .
שבוע טוב :)
גם אני מחכה***
יקירה
כל כך שמחה לתגובתך......מעודדת ומפרגנת.
נטליה
זה רק פרק מספור שלם....
אגב.....באהבת אמת זה קורה גם קורה !!
תודה נטליה.
לבנה
אהבתי ושמחתי לתגובה....
אין חכם כבעל נסיון....
מעורר סקרנות*
חלום ? מציאות ?
בכל ברקיחה אחת
המשך מחוייב המציאות ולא רק בחלום
אני
חלום מקסים :-)
המשך? *שלך שרי
סוכת גפנים??
הממ.... פתחת יקב? הסבר בבקשה....
טעימה משובחת הבאת כאן- וההמשך איהו?*
נפשו יצאה אליה, כל כך רצה לקחת ממנה את הכאב.
זה הזכיר לי במעט את הספרים שקראתי בנעוריי, הרומן הרומנטי, היתה
תקופה של שנתיים שהייתי מכורה להם, ואז הבנתי שאין מה להתפלש
בספרים האלו:))
מתי המשך? כתוב יפה!
פנינה
כתוב יפה, בעדינות וברגש.
תמשיכי את הסיפור.
שבת נפלאה .
המיטה צרה בתאי הספינה ממש לא נוח, אשמח להמשך...
צביקה
שמחה שחושב שנפלא...
יבוא, אח קטן....
כן, גם לי זה קרה,
לעזוב את ברוקלין
ואת אמריקה בכלל.
עדיין מבריא.
אפשר חיבוק?
פשוט נפלא
Beth
OK...
המשך? מתי???!!!