כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברום בורג

    אקטואליה, פרשת שבוע, לנצח את היטלר, אלהים חזר.

    למה הכלכלה טובה והפוליטיקה קצת פחות?

    15 תגובות   יום שלישי, 3/7/07, 06:03
    אני קורא את התגובות לפוסט שלי על רוני בראון, בייחוד את אלה הכועסות והמשמיצות, ומרגיש שצריך קצת להרחיב. לכאורה הייתי יכול להגיד: ראו הרי מעולם לא הייתי אוהד ביתר, מעולם לא הייתי חבר במחניו של בראון. אלא שבעיני כל הההשמצות האישיות הן החמצה של המסר. תמיד יותר קל לבעוט ברגל של השחקן מאשר בכדור וגם הפעם. כוונתי הייתה ועודנה רחבה הרבה יותר. מי שמביט במאגרי ההון האנושי של ישראל לא יכול להתעלם מהתמיהה כיצד זה קורה שמאותם בתי ספר, פקולטות, שכונות, יחידות בצבא, תנועות נוער ושאר המקומות המגבשים את הוויתו של האדם ותכונותיה של החברה יצאה כלכלה כל כך דינאמית, חדשנית, מצליחה ואיכותית לעומת פוליטיקה כל כך מדלדלת ומדרדרת.
    תיתכנה הרבה תשובות, וחלקן מן הסתם עוד תעלינה כאן ובמקומות אחרים. אחת מהן ראויה לאיזכור הבקר: האנשים אכן אותם אנשים, השפה אותה שפה וישראל כמו הים היא אותה ישראל. אבל! בעבר הייתה הציבוריות יעד וייעוד לשליחות. המיטב האנושי חש מחוייבות לתת את עצמו, ממש להקריב, לטובת הכלל. המיצוי העצמי הישראלי בא לידי ביטוי בשליחות לגווניה; פוליטיקה, צבא, סוכנות והסתדרות. היום המקומות האלה לא מושכים יותר. לפחות לא כמגנטים אטרקטיבים של וביטוי העצמי. הכלל פינה את מקומו לפרט. השליחות כבר לא נחוצה, לכאורה, באותה מידה, וממילא המיצוי והמצויינות מצאו להם אפיקים חדשים; באמנות, באקדמיה, בעסקים וביזמות הטכנולוגית. התוצאה נכון לעכשיו היא תהום מעמיקה בין הפוליטיקה לכלכלה. (כאן המקום להתחייב כי פעם בעתיד עוד אכתוב על התהליכים הפנימיים השונים, המביאים את פערי המוטיבציה לפערי איכות כל כך משמעותיים).
    נכון לעכשו שערי הכניסה לפוליטיקה די נעולים. אנחנו ממחזרים שוב ושוב את אותם מועמדים. תחילה בני דור המייסדים ועכשי נכשלי הדור השני. אבל מעבר לאופק אני כבר מרגיש את ניצני ההתגייסות של "השליחות הציבורית הבאה". של אלה שעשו חייל בכלכלת השוק ומוכנים עכשיו לתרום מנסיונם, יכולתם ואיכותם לטובת תחייתה של ציבוריות ישראלית טובה יותר. במובן הזה, רוני בראון הוא מסוללי הדרך לסוגי האדם האלה; המוכנים לשלב בין העולמות ולא לברוח אל מעמקיו של המקלט הכלכלי המרווח והמפנק. לא לחשוב רק על עצמם מבלי להתחייב לכלל בתוכו הם חיים. אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא, אבל כדאי מאד לעודד את התופעה כי היא לא בהכרח כל כך רעה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/07 15:10:

       

      צטט: barak hachamov 2007-07-06 14:50:20

       אבל אתה עשוי לפגוש בי בצמתי השפעה אחרים.

       

      בדיוק לאן שפני מועדות. המערכת הפוליטית (כנסת+ממשלה) שלנו אינה עושה מה שהיא צריכה לעשות: לארגן את החוכמה הישראלית הגלומה בציבור למען בניית עתיד יציב בריא חופשי ופורה לילדנו.

       

      אנחנו יכולים להיות יותר חכמים ויותר מצליחים. זה בידנו.

       

       

        6/7/07 14:50:

       

      צטט: נרי בר-און 2007-07-06 14:20:43

      ברק היקר,

       

       אני בטוח שאתה צודק בכל הניתוחים וההסברים שאתה נותן.

       

       מה שגורם לי להגיב הוא שאני תמיד מתפלא על כל החכמים שמנתחים הכל ומבינים הכל למה כן ולמה לא, אבל לא לוקחים אחריות בעשייה.

       

      פוליטיקה במהותה היא אחריות שאדם לוקח להשפיע על המציאות החברתית שלו. לא צריך להיבחר לכנסת כדי לעסוק בפוליטיקה צריך לעבור את השלב של לשבת על הגדר.

       

      האם אתה מעוניין בפעילות פוליטית? האם חוסר האמונה שאתה מבטא כאן ביכולת של פוליטיקאים להשפיע אינה פעילות פוליטת מצידך? איזה עתיד אתה רואה שכדאי שנפעל לקראתו?

       

       

      נרי היקר,

       

      כל אדם בוחר את הבחירות האישיות שלו.

       

      אפשר להשפיע רבות על עתיד החברה גם בלי להיות מעורב בתוך הביצה הפוליטית ושם אתה תמצא את אותם אנשים מוכשרים וטובים פעילים.

       

      את תגובתי לאברום כתבתי מתוך צער ובמידה מסויימת תיסכול. אבל זו המציאות העגומה. המקום בו ניתן באמת להשפיע על עתיד ילדנו, סגור היום הרמטית לכניסה של מוחות רעננים חדשים - זו המציאות הכואבת.

       

      הלוואי ויהיו אנשים מוכשרים ואמיצים שיתעלמו מכל מה שאמרתי ויקפצו למיים הקפואים כל כך...

      אותי לא תמצא שם לעולם. (מצטער), אבל אתה עשוי לפגוש בי בצמתי השפעה אחרים.

        6/7/07 14:20:

      ברק היקר,

       

       אני בטוח שאתה צודק בכל הניתוחים וההסברים שאתה נותן.

       

       מה שגורם לי להגיב הוא שאני תמיד מתפלא על כל החכמים שמנתחים הכל ומבינים הכל למה כן ולמה לא, אבל לא לוקחים אחריות בעשייה.

       

      פוליטיקה במהותה היא אחריות שאדם לוקח להשפיע על המציאות החברתית שלו. לא צריך להיבחר לכנסת כדי לעסוק בפוליטיקה צריך לעבור את השלב של לשבת על הגדר.

       

      האם אתה מעוניין בפעילות פוליטית? האם חוסר האמונה שאתה מבטא כאן ביכולת של פוליטיקאים להשפיע אינה פעילות פוליטת מצידך? איזה עתיד אתה רואה שכדאי שנפעל לקראתו?

       

       

        6/7/07 00:06:

      אברום היקר,

       

      ברשותך אבקש להתייחס לטענתך ששערי הכניסה לפוליטקה די נעולים. 

      לטענתי שערי הכניסה לפוליטקה נעולים באופן הרמטי לאנשים שפויים!

       

      צריך להיות -

      מזוכיסט,

      חובב השמצות ועלבון,

      מאוהב בחדירה לחייך הפרטים,

      משוגע על אירועים משפחתיים דביקים של אנשים שאתה לא מכיר

      ללא פריצת דיסק ועם גב עמיד לצ'אפחות

      מסתקרן מחקירות משטרה

      לא יודע לקרוא עיתונים.

      ללא טלויזיות בבית

      ללא ילדים או עם ילדים בגובה שני מטר ורוחב מטר (ולא משנה אם הם בני 4)

      עור של פיל עם ציפוי סיליקון מיוחד

      לעולם לא היתה לך מאהבת. גם בתיכון!

      להמשיך? הרשימה ארוכה...

       

      רק מטורפים עם עבר פסיכי שמוכנים לסבול את כל מה שציינתי. מוכנים לנטוש משרות בכירות בסקטור הפרטי ולרוץ לזרועות הסררה השלטונית.

      הקומבינציה של המציאות הישראלית, המבנה השילטוני, הדינמיקה המפלגתית, שיטת הבחירה, התנהלות התקשורת, וכו' נועלת כיום את השערים בפני אנשים טובים.

       

      אני מכיר כמה אנשים מהמוכשרים יותר בסקטור הפרטי ששקלו ברצינות כניסה לפוליטיקה. הם עדין שוקלים... עצוב

       

      נדמה לי שהייתי קצת בוטה.

      התכוונתי לכל מילה.

      סורי (כאן באתר מקובל לומר סורי במקום סליחה) קורץ

       

      והלוואי ודיברתי שטויות וטובי המוחות ינהרו לפוליטיקה על מנת לעשות ולהשפיע על עתיד ילדינו. אשרי המאמין.

       

      אבקש לשוב ולהודות לך על תגובתך המעוררת השראה לפוסט הקודם שלי "כשתבוא האהבה..."

       

      תודה,

      ברק

        5/7/07 16:49:

      בורג גנות

      1,אם לא היתה באה עליה משכילה (ואידאליסטית!) מאירופה, וכסף מאמריקה, ופיצויים מגרמניה, לא הייתה פה :חקלאות כזאת, יהלומים, היטק, ומפעלי ים המלח.

      2. כל זה נמצא היום בסכנה בגלל ירידה ענקית ברמת ההשכלה כאן,(הרוסים סיפקו זרז לטווח קצר.)

      3. הפוליטיקה הפכה ל"עממית", עיסוק של בורים ועמי ארצות, עם עלית העולם השלישי והעבריני שנקרא ל י כ ו ד!! מאז המדינה נמצאת בהתדרדרות מוסרית! מי ששווה ברח ל"כלכלה" כי התחילו לדבר בשפה חדשה, שהאידאליסטים(שהקימו את המוביל,יבשו את החולה,ואת טקסטיל דימונה) לא יכלו יותר להבין אותה (בורג האב? לא אישית, אבל ה"דתיים" מברלין בקיבוצי עמק בית שאן כן).

      4 לאחרונה הצטרפו כמה אנשים טובים לכנסת,עכשיו חסרים מקצוענים כשרים(רוב המנ"כלים דוקא בסדר יחסית).

      5 אם שר הפנים היה כזה מוצלח(ונראה לי שכן בזכות בלינקוב) למה להעבירו אחרי שנה!!!

      אולי להוסיף על ההערההנכונה שלך בפוסט שממחזרים אותם מועמדים.

      צריכים יותר צעירים יותר רוח חדשה. איפה הם?

       

        4/7/07 07:31:

      מילא תאוות הימורים.

      מצידי שיקח את הכסף שהרויח,

      יעמוד בכיכרה של עיר

      (רצוי עיירת פיתוח)

      ויפזרהו לכל רוח.

       

      אלא שמר בראון החביב

      היה הציר המרכזי

      שסביבו נטוותה המזימה

      להשתלטות פלילית

      על מערכת התביעה:

      עיסקת "בראון - חברון"

      בימי שלטון ביביהו.

      הנסיון נכשל,

      בראון היה היועץ המשפטי לממשלה

      למשך כמעט 24 שעות.

       

      המינוי היום לשר אוצר

      הוא אולי חוקי,
      אבל מה זה מסריח!

        4/7/07 00:36:

      חוץ מכל-מיני זכרונות כאלה ואחרים על רוני בר-און,הכל דרך המדיה,לא מכיר אותו אישית,זכור לי כי שמו הוזכר פעם בהקשר של חיבה לא ממש מרוסנת להימורים,קאזינויים בחו''ל וכו'.אז אם יש איזה אמת מאחורי זכרון זה,מינויו לשר-האוצר דומה,נאמר,לזה שקצב יעשה עבודות שרות בשרותי-הרווחה,אי-שם.

      טוב,נו,אילה סתם מליצות,אבל יש איזו צרימה מובלעת בדבריך הכה גורפים בזכות מינויו.מקווה שיהיה אחראי וסולידרי לעמו.

        3/7/07 22:14:

      אני מצטרף לדבריו הנכוחים והחכמים של מולי.

       

      הצלחה פיננסית איננה בהכרח קנה מידה ערכי ראוי לכניסה לפוליטיקה (דוגמא: גאידמק).

      המתעשרים בזכות עצמם לא עושים לאף אחד טובה בבואם לכנסת ולשאר המוסדות.

      רבים מתוכם עושים זאת כאובססיה לכוח.

      חוץ מזה:

      רובם בעלי השקפה חברתית כלכלית דומה לזו של ביבינוקיו, ועל זה הייתי אומר "מויחל טויבעס!"

        3/7/07 10:08:

      סוף סוף נושא ראוי למחלוקת,

      ראשית אני מרגיש לא נוח בחברת התגובות למעלה וממקומות אחרים. האישי והתקשורתי/פוליטי מתערבבים במציאות בה האמונה הרווחת של באוכלוסיה המגיבה ובקפה ש"כולנו אותו דבר" המתורגמת לא פעם לאיבוד של הבחנות אישיות. הדחפים ה"מרוכזי אגו" של ה"שופוני" ממהרים להכתיב לכותבים תגובות שטחיות לנושאים מורכבים. המגיבים מתעלמים מהמורכבות של החברה-כלכלה-פוליטיקה-פסיכולוגיה-תקשורת שאנו כולנו נמצאים בה.

       

      המגיבים חסרים את הפרספקטיבה החיצונית ולא פעם גם את הפרספקטיבה הפנימית אליה התייחסת כאן. לפרשת בלק ולהארות שהבאת אפשר להוסיף שלאחר "וַיָּקָם בִּלְעָם, וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ; וְגַם-בָּלָק, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ." בא הפסוק "במדבר פרק כה א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב." וכאן מצאתי עוד אבל החזרה לפרשה באה כדי לחדד את ההבחנה "שדברים שרואים משם לא רואים מכאן" ולא פעם מה שמובן כקללה לא פעם הוא קושי של שלב התפתחותי של האדם/עם ולכן חשוב לראות דברים מפרספקטיבות רבות ולהבין כפי שמשה הבין הייטב כי יש דברים שלא יכולים להיות מובנים לאנשים שלא התפתחו והגיעו להבנה מערכתית. הברכה יכולה להפוך לקללה אם היא מוגשת לעם לא בשל, כל חמור יכול להריח את הסכנה.

       

      לכן אני שמח לראות ב"מינוי" המפורסם של רוני בר-און

      בלינקוב מתנגד למתן קצבאות אוניברסליות. למשל, הוא אומר: אני אדם אמיד, ולכן אין סיבה שאקבל קצבאות ילדים. זה לא צודק, אומר בלינקוב. צריך לבצע מבחני הכנסה, ולפחות למסות את כל הקצבאות, כך שמי שמרוויח הרבה ישלם מס על הקצבאות, ומי שהכנסתו נמוכה יקבל את הקצבאות נטו.

      ביסוס לדברים שאתה מתאר. היכולת לדעת להבחין בין רמות שונות של תפקוד באוכלוסיה רמות שונות של צרכים היא יכולת של "עסקים" עבורם "פילוח שוק" והבנת ההבדלים ממנפים את ההכנסה.

       

      אבל הטענה שלי כאן היא שהחברה הישראלית במשבר התפתחותי בו המערכת הפוליטית והתקשורת מעצימות את המחירים שאנחנו משלמים כדי להפוך לחברה הטובה אליה אנו שואפים.

      מחברה שהיתה בתחילת דרכה מכוונת לטובת הכלל ובנתה מנגנונים פוליטיים שהתאימו לשלב ההקמה (הציטוט שלך מבן גוריון) וככזו היא הונעה לא פעם ב"צטלך" של ספיר ושאר מנגנונים שהיום אינם ראויים. בעבר הם היו חשובים כדי להניע את המדינה להפוך לממש אבל היום הכח שנמסר לקבוצות בעם בתהליך ה"דמוקרטי" הישראלי משחיט את היכולת שלנו לעשות פעולות תיקון הדורשות זמן רב.

       

      וודאי שיש סיבות רבות למשבר, אבל חלק מהן הם חבלי התפתחות של החברה הישראלית. אנחנו נופלים למלכודת שיורגן האברמאס מתאר כ"מגוון גורמים הביאו לקריסה של הספירה הציבורית הבורגנית של הנאורות. החשוב מביניהם, כוחות מבניים, ובעיקר הצמיחה של מדית-המונים מסחרית, הביאה למצב שבו המדיה נעשתה יותר למוצר - משהו אותו צורכים - ופחות מכשיר לדיון ציבורי."

       

      אם אנחנו רוצים לקיים מערכת בריאה כמו זאת:

       

      בעוד שהמדיה שלנו משדרת לנו את התמונה הבאה, האמון והחוזק שלנו כחברה ישראלית נחלש

       

      (מקור הסכמות: http://jwsr.ucr.edu/archive/vol2/v2_n6.php)

       

       

       

      אם נחזור לחברה בישראל והשינוי המתגלה הרי אין לנו בטוחה מפני אנשים המגיעים מ"עסקים" שם שולטת עדיין "שורת הרווח" על פני שיקולים אחרים שמשמעותיים לקיום החברתי ויש סכנה שה"דמות" של ישראל בתקשורת (שאני מניח שאתה מגלה בעצמך כמה היא יכולה להיות שגויה וכואבת) תהפוך למציאות.

       

       את רוני בר-און איני מכיר, אני מכיר שותף שלו בעבר שעשה עלי רושם טוב מאוד כך שאני מלא תקווה שמדובר באדם ראוי. אבל המערכת הפוליטית שלנו, שנבנתה מתוך הנחת עבודה של "שליחות" מתגלה במערומיה והקושי של אנשים שפעלו מתוכה להביא לשינוי חיובי בישראל הולך ומתגלה. הפיתוח של המערכת הפוליטית היום חסום וסגור בתוך קבוצה קטנה של אנשים (מעריכים אותם ב200 אנשים בלבד!) והיכולת להיכנס ולהשפיע הולכת ואובדת לנו.

       

      הדגש אינו פרסונלי, גם אולמרט רוצה לעשות טוב, ובמובן מסויים אני מאמין שאפילו הפעילות הפוליטית של הנשיא לשעבר היתה מכוונת לטוב במידה מסויימת. אבל היכולת לעשות טוב נבצרת מהפעילות הפוליטית ונמצאת בידיה של קליקה סגורה. רוב האנשים המצטרפים אל הקליקה הזאת ייצטרכו לשלם את המחיר.

       

       אם רוצים אנחנו לפתח פוליטיקה חדשה עלינו לבנות את התהליך נכון וללמוד ממדינות מפותחות כמו הולנד שמובילות עלינו במספר צעדים ברוב התחומים.

       

      http://petermerry.zaadz.com/blog/2007/4/dutch_emergence_1

      http://petermerry.zaadz.com/blog/2007/6/dutch_emergence_2_-_healing_collective_trauma_to_enable_action

       

       

       

        3/7/07 09:58:

      תפיסת העולם העיסקי כנעלה יותר או מרומם יותר מן העולם הפוליטי

      נובעת בעיקרה מן והעובדה שהצלחה כלכלית, היא פסגת ההישגים כיום וכי איש עסקים מבין יותר טוב בכלכלה מאדם פוליטי.

       

      אינני רואה כך את הדברים, הפוליטיקה היא מקצוע, היא אומנות שדורשת הבנה עמוקה של החברה, של הלוגיקה הפנימית של המערכת, של הבנת מערך הכוחות בין המוסדות השונים. התפיסה שאתה מציג כאן של הגעת כוחות חיצוניים ו"מקצועיים" לפוליטיקה, היא עדות לשלושה תהליכים בעיתיים.

       

       הראשון חוסר האמון בפוליטיקה כמקצוע וכתחום ייחודי. השני האמונה בכוחם של המומחים לנהל טוב יותר מדיניות. השלישי אובדן כוח המשיכה של העולם הפוליטי כיום לאליטות המובילות.

       

       לגבי הבעיה השלישית אני חושב שהיא נכונה רק בחלקה, בעיקר בשאלת צמיחתם של אנשים פוליטים מן היסוד. אנשים רבים וטובים נמשכים לפוליטיקה ומוכנים להאבק בתוכה, אך היום המובילים הם בעיקר אנשים  שבחרו בפוליטיקה כקריירה שנייה ולא אנשים שצמחו מלמטה. חסרים לנו פוליטיקאים מוימנים שזהוי שליחותם.

       

      לגבי הבעיה השניה, שאלת המומחים היא שאלה מורכבת. לרשות כל שר אמור לעמוד צוות מקצועי, שזה מקצועו וזה תחומו. השר עצמו איננו צריך להיות המומחה בתחום. תפקידו לדעת להוביל תפישת עולם בתוך מכלול האילוצים הפוליטים ולהיות מסוגל להניע תהליכים. כפי שאין השופט צריך להיות גנב, על מנת למלא את תפקידו. אין צורך שהפוליטיקאי יהיה מומחה. למעשה תפישת המומחים היא בעוכריה של הפוליטיקה. אין אנו זקוקים לגנרל כשר ביטחן ואין אנו זקוקים למהנדס כביש כשר התחבורה. התפיסה ש"בזכות" מלחמת לבנון השנייה יהיה קשה להתנער ממנה, היא שרק גנרל יכול להיות שר ביטחון, היא שגויה.

       

       ההיסטוריה הבינלאומית מלאה דוגמאות לכך. שר ביטחון שהוא איש צבא, הוא מינוי סקטוריאלי ואין כל ביטחון שהוא איש פוליטי המבין את מהות התפקיד.

       

      לגבי הסוגיה הראשונה חוסר האמון בפוליטיקה. זו היא סוגיה, המעמידה בסכנה את קיומה של החברה הדמוקרטית. בעיה הנובעת מהשינוי בחשיפה של האנשים הפוליטים, אנו יודעים שהם בשר ודם וכאשר הם נמצאים תחת אור המצלמות כל הזמן וסופם שיכשלו. החשיפה התקשורתית כיום איננה מאפשרת לפוליטיקאים להיוותר מרוממים מעם ומוגנים.  בעיות נוספות קשורות למורכבות החיים הפוליטים בישראלל ומיעוט הפתרונות למצבנו,  ולשיטתה בחירות שאיננה מאפשרת לממשלה לנהל מדיניות בצורה נחושה ודורשת עיסקאות חליפין המעוררות תחושת קבס קלה.

       

      בנימה אישית - מן הסיבות המפורטות בקצרה בדברים, נובע שאובדנם של אנשים כמוך מן הזירה הפוליטית הוא הפסד מהותי לחברתנו, מאידך מן הלהט שבו אתה כותב על הדברים, נולדה בי התחושה שזו איננה פרידה לתמיד.   

       

        

       

       

        3/7/07 06:57:

       

      צטט: זה מה יש 2007-07-03 06:36:16

       

      שאלת תם:

       

      אולי אם את מקום המנהיגים לא היו תופסים אלו שנמצאים בליגה ג' והיו משאירים את המקום פנוי, זה היה מאתגר אחרים מליגה א' לגלות יוזמה ולהצטרף להנהגה.

       

      הסיטואציה העכשווית היא - שכל משבצת שמתפנהמתמלאת מיד על ידי 'החברים של...' (לעייל: ליגה ג') וכך, שוב נדחקים החבר'ה מליגה א' לככב כמספר 120 ברשימת המפלגה לכנסת.

       

      מינוס ומינוס לא יוצרים פלוס. במקרה הטוב הם יוצרים אנדרלמוסיה ערכית וציבורית.

       זמ"י,

       

      אז היתה התנתקות. הבנו....

      לשון

        3/7/07 06:37:

      וואללה צודק

      אבל אני עדיין לא מבין איך מדינה של שבעה מיליון תושבים כבר מעל עשור לא מצליחה להעמיד מנהיג ראוי (אני אומר עשור רק בגלל שאני במצב רוח טוב כי תכלס זה כבר הרבה מעל עשור)

        3/7/07 06:36:

        

      שאלת תם:

       

      אולי אם את מקום המנהיגים לא היו תופסים אלו שנמצאים בליגה ג' והיו משאירים את המקום פנוי, זה היה מאתגר אחרים מליגה א' לגלות יוזמה ולהצטרף להנהגה.

       

      הסיטואציה העכשווית היא - שכל משבצת שמתפנהמתמלאת מיד על ידי 'החברים של...' (לעייל: ליגה ג') וכך, שוב נדחקים החבר'ה מליגה א' לככב כמספר 120 ברשימת המפלגה לכנסת.

       

      מינוס ומינוס לא יוצרים פלוס.  במקרה הטוב הם יוצרים אנדרלמוסיה ערכית וציבורית.

        3/7/07 06:26:
      מסכימה עם כל מילה.מחייך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אברום בורג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין