פוסטים אחרונים
- האתר הזה הפך להיות בילתי אפשרי!!!!!! 7/3/14
- מעוניין לשמוע את דעתכם ♥ 21/12/13
- ********** 4/12/13
- ראותי בפייסבוק ואמרתי אשתף כאן... בקלות יכול להיות אמיתי 30/11/13
- חכמת הטאו 7/11/13
- בואו נדבר קצת על מערכות יחסים....... 2/7/13
ארכיון
0
מפחיד כמה זה אקטואלי היום
ועולם כמנהגו נוהג ... חיים נחמן ביאליק בשבת, יט' סיון, נפרד ביאליק לפני צאתו לחו"ל, מבאי "עונג שבת" ב"אוהל שם". הוא אמר: "הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", "אשר קרך בדרך" ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על "אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים". כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.הסימן השני למחלה הוא הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה"מליונים" המרמים התנדפו כעשן. סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר. ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה... והנה הסימן העקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחרבן הפנימי של המפלגות הקצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה." |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
מאלף.
כל הכבוד שהבאת.
מועדים לשמחה.
y
כאילו זה נכתב בימים אלה,
אנו חולים במחלה חשוכת מרפא
שרק הולכת ומחריפה,
עצוב כמה שזהנכון
תודה איציק שהבאת,
כוכב לתקווה
שרה
אכן אתה צודק שום דבר לא השתנה
אכן חשוב !
מפחיד כמה זה דומה
שוש
עצוב כמה שזה
נכון. עוד יותר עצוב
כמה שזה חולה.*
"שנזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה"
לדעתי, זה נורא עצוב.
עצוב שעברו כל כך הרבה שנים וכלום לא השתנה.
להיפך, זה רק מתעצם ומחמיר.
מקווה שבעוד תקופה יקראו ויצחקו.
מהרסייך ומחרבייך מימך יצאו!
כוכב איציק על פוסט חשוב
כל הכבוד שהזכרת.....פוזית שמעריצה אותך!
100 שנה לתל אביב
ואין שינויים גדולים.......
כוכב לפוסט חשוב ואקטואלי!
שלך.שרה
מדהים
שבוע טוב
חג שמח
ולילה קסום
טלי
הייתי מעניקה לפוסט הזה...כוכבים לרוב.
הייתי מפיצה אותו בין כול באי הקפה.
למה?
א. אקטואלי...
ב. ביאליק...המשורר הלאומי.
פוסט חזק ביותר!
תודה איציק
איציק המיוחד
צודקת שרונה ,,,אין חדש
תחת השמש....!
אם כל אחד היה מסתפק מעצמו
ולא מקנא מהשני,,,בטוח
החיים היו אחרת.
אבל זה החיים לצערנו!
אחלה חג שמח
והמשך להביא לנו כתבות
יפות כמוך....!
רחל
והוא עדיין מחכה, ואנחנו עדיין חולים
ועולם כמנהגו נוהג ....
לא חלה שום תמורה בפן החברתי שניתן לתלות בה תקווה.
מאוד מתאים להביא כאן את שירו של פוליקר:
איך קוראים לאהבה שלי
מילים: יהודה פוליקר ויעקב גלעד
לחן: יהודה פוליקר
וזה עולם יפה ממש
וזה מזרח תיכון חדש
וזוהי יפו תל אביב
זה רק שבוע לא רגוע מסביב
וזאת בועה מאוד קטנה
וזה אני וזה אתה
זה לא זהב זה סתם נוצץ
וזאת בועה שאם תיגע היא תתפוצץ.
ואלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון
ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא
וזה רובה זה מצלמה
זה מצטלם כמו מלחמה
וזה נשמע כמו יריות
ואין כמו יפו בלילות
זה לא האש זה הגפרור
זה לא מקטרת זה ציור
וזה אתה וזה אני
חבל שיום ראשון זה לא שני
ואלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון
ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא
אם סופה היא שיר של רוח
איזו מנגינה יש לתקווה
איך קוראים לאהבה שלי
לאהבה שלך
ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא
וזה הסתיו וזה עצוב
וזה הבית זה הכלוב
זה לא סיגריה ראשונה
זה בטח לא סיגריה אחרונה
זה מכונת המחשבות
שלא הצלחתי לכבות
וזה אני וזה אתה
זה הביחד שהיה כלא היה
ואלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון
ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא
אם סופה היא שיר של רוח
איזו מנגינה יש לתקווה
איך קוראים לאהבה שלי
לאהבה שלך
ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא
נו מה... אין חדש תחת השמש ועולם כמנהגו נוהג. מה שהיה הוא מה שיהיה. נהוג בימים אלה לקרוא קוהלת חג שמח
בהחלט מדהים,
מתאים לא רק לאתמול אף להיום,
תודה שהבאתה קטע מדהים ומיוחד,
חג שמחה