אני כבר הרבה זמן מנסה לארגן פגישה בין המודע לתת מודע שלי הם בדרך כלל לא כ"כ מסתדרים, הם מאד שונים אחד מהשני ובמקרה שלהם "ניגודים נמשכים" לא כ"כ עובד כבר מזמן הם קבעו ביניהם , בלי להתייעץ איתי כמובן, שכל אחד מהם יפעל במישור אחר המודע שלי, מסתבר, לא כ"כ מודע לעצמו, וחי לו בעולם שכולו טוב,מנותק מהמציאות, הוא בונה לעצמו כל מיני אידיליות ומאמין שהן קיימות באמת. התת מודע לעומת זאת ,(נקרא לו מעכשיו ת') הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו, רק בוחר לא לשתף את המודע בהם (נקרא לו מ') ובטח ובטח לא אותי (נקרא לי מעכשיו "אני"). אני הצלחתי להפגש לפני כמה ימים עם ת', מ' לא הצליח להגיע כי הוא היה עסוק בפנטזיות שלו. לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שאני ות' נפגשנו , אם בכלל, אבל האמת שאני הבנתי למה זה לא קורה לעיתים תכופות. ת' מסתובב עם כל האחרים, כל אלה שהתנתקתי מהם מבחירה, הם בכלל לא דומים אחד לשני , אבל לכולם יש מכנה משותף, מעבר לזה שהם היו שלי, ועכשיו ת' מחזיק אותם כבני ערובה, לכולם יש סימן היכר אחד, שריטה. נדהמתי לגלות שלכולם יש את אותה השריטה, מ' בכלל לא שם לב אליה, או שבחר להתעלם ממנה, או מה שנראה לי הכי הגיוני, חשב בדרכו האצילה, כי יצליח לרפא אותה. ת' לעומת זאת מודע מאד לכוחו עכשיו יותר מפעם, כך הוא אמר לי,הוא מוזן מהשריטה, היא זאת שנותנת לו את הכוח, ולכן כך לחש לי, אין שום סיכוי שבעולם שהוא יהיה מוכן להפגש שוב עם מ', ביחוד עכשיו כשאני יודעת מה מקור כוחו הוא מפחד שאני אגלה למ' ואז מ' שעד עכשיו היה לא מודע למעשיו, יפסיק לספק לו עוד שריטות. אני הסתבכתי.
|