הפתעה באמצע החיים - התחלה

page id : 9

TheMarker Cafesari10סיפורים מהחיים והדימיון . . .הפתעה באמצע החיים - התחלה

ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

פוסטים פופולאריים

חיים אחרי המוות
14/11/09 | 584 צפיות
צהוב
5/3/10 | 422 צפיות
על החיים - מחשבות עם תמונות
17/4/12 | 508 צפיות
סיפור אישי מוזר!
23/10/09 | 502 צפיות
הבעל של החברה "מחוץ לתחום"
26/10/08 | 1158 צפיות
אם אתה לא אוהב שום חיית מחמד - מה זה אומר עליך?
25/8/11 | 932 צפיות

פוסטים אחרונים

הפתעה באמצע החיים - התחלה

לצפייה במסך מלא

הפתעה באמצע החיים - התחלה

‎18

יחסים

45 תגובות יום ראשון, 19/10/08, 04:01

היה זה אחד מאותם ימי חורף סוערים.

אמה התעוררה לקול רעם חזק, אשר טלטל אותה מתוך שינה טרופה,רצופה בחלומות בעתה.

בעלה, דן, עמד להתאשפז בבוקר לניתוח מסוכן.

ניתוח בעמוד השדרה, עקב גידול ממאיר שהתגלה בימים האחרונים.

לדברי הרופאים, הוא נזקק לניתוח דחוף.

הגידול מסוכן ועלול לגרום גם לשיתוק.

תחושת מחנק מילאה את גרונה, תחושת אין ברירה, אין מוצא.

תמיד סמכה על דן, הוא היה הדומיננטי ביניהם, פותר כל בעיה,מקבל את ההחלטות החשובות בחייהם.

לאמה ודן 3 ילדים, בני שנתיים, ארבע ושש.

אמה עבדה במשרה חלקית כמזכירה רפואית, ניהלה את משק הבית וטיפלה בילדים.

דן עבד בתחום ההי-טק, במשרה בכירה ותובענית,אשר גזלה ממנו שעות רבות (מצאת החמה עד צאת הנשמה . . .).

הם התגוררו בחיפה, והיה עליו לנסוע לעבודה יום יום עד הרצליה.

פעמים אף נשאר ללון המלון דירות סמוך, אשר מומן ע"י החברה.

זאת, כשהיו לו פגישות עסקים עד שעות מאוחרות במיוחד.

הם היו נשואים 8 שנים.

השנתיים הראשונות, עד הולדת איתי, הבן הבכור, היו טובות.

אפילו מצוינות, חשבה אמה.

למרות העבודה הקשה, הם בילו הרבה סופי שבוע רומנטיים במקומות שונים בארץ, ואף ניצלו את חופשות החגים לגיחות הרפתקניות לחו"ל.

הם חיפשו תמיד פעילויות לא שגרתיות,מקומות אקזוטיים, חוויות חדשות, טיפוס הרים, סקי מים, צניחה חופשית, ספארי.

הם גיוונו גם בתרבות, מוזיאונים מיוחדים, מופעי לייזר, תיאטרון שחור ועוד.

היא נזכרה בנוסטלגיה בימים ההם.

עם הזמן, נולדו הילדים והם שקעו לשגרה מפרכת.

ילדים זה אולי אושר, אבל הזוגיות נפגמה.

משהו אחד תמיד בא על חשבון משהו אחר, חשבה אמה.

אבל – זאת הבחירה שלי איך להתבונן במציאות של חיי.

נכון, כבר שנים שלא יצאנו לחופשה רומנטית, רק שנינו לבד.

כשכבר יוצאים, יש לוגיסטיקה ארגונית,4 מזוודות, חיתולים, בקבוקים, צעצועים, בגדים וכו'.

אי אפשר לאכול בנחת מול השקיעה . . .

צריך להשגיח ולדאוג לילדים, בלילה אין פרטיות,

אם כי בעצם למי יש כבר חשק או כוח לסקס. . .

אבל, חשבה אמה, המציאות היא גם שיש לי 3 ילדים מקסימים,

כל אחד בדרכו.נכון שלפעמים הם מעצבנים והייתי רוצה שייעלמו,

לפעמים רבים ומלכלכים וצריך להשקיע הרבה בגידולים.

נכון גם שרוב הנטל הוא עלי.

אבל – חיוך אחד ונשיקה ו"אני אוהב אותך אימא" – ממיסים לי את הלב.

אמה התנערה ונזכרה בצפוי לה בבוקר.

דן התעקש להגיע לעבודה השכם בבוקר.

זאת, עקב פרויקט חשוב אותו ניהל וישיבה בלתי ניתנת לדיחוי.

מהעבודה הוא כבר יגיע בעצמו לבית החולים, כך אמר לה.

אין צורך שהיא תתלווה אליו.

הוא יתקשר ויודיע לה מתי לבוא.

בשביל מה שתמתין שעות ארוכות בבית החולים.

הדבר נראה לה מעט תמוה.

הוא לא רוצה אותי לידו? מה עם תמיכה רגשית?

אבל דן היה גבר, ואולי גברים שונים בצרכים שלהם מנשים?

אולי הוא לא רוצה שתראה אותו במצב שהוא לא בשליטה?

היא קראה את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה".

אני צריכה להיות סובלנית כלפיו, חשבה לעצמה.

אני אמנם הייתי מצפה וזקוקה ליחס שונה ממנו לו המצב היה הפוך,

אבל הצרכים שלנו שונים.

בבוקר נפרד ממנה דן בנשיקה חפוזה ומיהר לדרכו.

אמה הסיעה את הילדים לגן ולבית הספר והמשיכה למכון הכושר.

היא לקחה מספר ימי חופשה.

היא חשה שלא תוכל להיות מרוכזת בעבודה בזמן שראשה היה מלא בדאגות.

מה יהיה עם דן? איך יעבור הניתוח?

היא הייתה זקוקה להסחת דעת.

שיעור אירובי במכון הכושר נראה מפלט מתאים.

אח"כ המשיכה בקניות, חזרה הביתה והעסיקה את עצמה

בסידור, ארגון, בישול, כביסה וקיפול.

חלפו כ- 3 שעות ועדיין אין טלפון מדן.

הייתה לה תחושת בטן שמשהו לא טוב התרחש, משהו מאיים.

לא ידעה לשים את האצבע מה בדיוק אירע, אבל ללא ספק משהו רע.

הילדים מסודרים אצל חמותה עד הערב.אמה החליטה לצלצל לדן.

אולם, היא נתקלה במענה הקולי.

תחושת קבס תקפה אותה לפתע. מה לעשות?

אמה החליטה לנסוע לא להמתין ולנסוע לבית החולים.

ידיה רעדו ללא שליטה.

אולי אני מפתחת התקף חרדה? חשבה לעצמה.

היא שמעה רבות על הנושא בתוכנית הרדיו של ורדה.

היא החליטה לקחת מונית ולהימנע מנהיגה במצבה הנוכחי.

כשהגיעה אמה למחלקה בבית החולים, פניה היו חיוורות והיא חשה דופק מואץ, כאילו שסופת טורנדו מתקרבת לעברה.

היא פנתה לעמדת האחיות לברר מה קורה עם דן.

מי את, אם אפשר לשאול? שאלה אותה האחות בדלפק.

אני אשתו, השיבה אמה.

אבל . . . אבל . . . גמגמה האחות,

אשתו היא ג'ינג'ית שהגיעה איתו מוקדם בבוקר לפני הניתוח.

אמה חשבה שהיא לא שומעת טוב.

היא לא ידעה מה לחשוב.

היא חשה אובדן שליטה, אובדן חושים, הדופק המואץ התגבר,היא חשה מחנק, החדר החל להסתובב מול עיניה ועיגולים שחורים החלו לרצד וחסמו את שדה הראייה.

רוצים לעבור לחלק השני? לחצו כאן

דרג את התוכן:

תגובות (44)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

פוסטים פופולאריים

פוסטים אחרונים

הפתעה באמצע החיים - התחלה

הפתעה באמצע החיים - התחלה

תגובות (44)

תגובות אחרונות

ארכיון

תגיות

פרופיל