כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הפתעה באמצע החיים - התחלה

    59 תגובות   יום ראשון, 19/10/08, 04:01

    ''

    היה זה אחד מאותם ימי חורף סוערים.

    אמה התעוררה לקול רעם חזק, אשר טלטל אותה מתוך שינה טרופה,רצופה בחלומות בעתה. 

     

     

    בעלה, דן, עמד להתאשפז בבוקר לניתוח מסוכן.

    ניתוח בעמוד השדרה, עקב גידול ממאיר שהתגלה בימים האחרונים. 

     

    לדברי הרופאים, הוא נזקק לניתוח דחוף.

    הגידול מסוכן ועלול לגרום גם לשיתוק. 

     

    תחושת מחנק מילאה את גרונה, תחושת אין ברירה, אין מוצא. 

    תמיד סמכה על דן, הוא היה הדומיננטי ביניהם, פותר כל בעיה,מקבל את ההחלטות החשובות בחייהם.

      

     

    לאמה ודן 3 ילדים, בני שנתיים, ארבע ושש.

    אמה עבדה במשרה חלקית כמזכירה רפואית, ניהלה את משק הבית וטיפלה בילדים.

     

     

    דן עבד בתחום ההי-טק, במשרה בכירה ותובענית,אשר גזלה ממנו שעות רבות (מצאת החמה עד צאת הנשמה . . .). 

     

     

     הם התגוררו בחיפה, והיה עליו לנסוע לעבודה יום יום עד הרצליה.

     פעמים אף נשאר ללון המלון דירות סמוך, אשר מומן ע"י החברה.

     זאת, כשהיו לו פגישות עסקים עד שעות מאוחרות במיוחד. 

     הם היו נשואים 8 שנים.

     

     

    השנתיים הראשונות, עד הולדת איתי, הבן הבכור, היו טובות.

    אפילו מצוינות, חשבה אמה.

    למרות העבודה הקשה, הם בילו הרבה סופי שבוע רומנטיים במקומות שונים בארץ, ואף ניצלו את חופשות החגים לגיחות הרפתקניות לחו"ל. 

    הם חיפשו תמיד פעילויות לא שגרתיות,מקומות אקזוטיים, חוויות חדשות, טיפוס הרים, סקי מים, צניחה חופשית, ספארי.

    הם גיוונו גם בתרבות, מוזיאונים מיוחדים, מופעי לייזר, תיאטרון שחור ועוד.

      

     

     היא נזכרה בנוסטלגיה בימים ההם.

     עם הזמן, נולדו הילדים והם שקעו לשגרה מפרכת.

     ילדים זה אולי אושר, אבל הזוגיות נפגמה.

     משהו אחד תמיד בא על חשבון משהו אחר, חשבה אמה.

     אבל – זאת הבחירה שלי איך להתבונן במציאות של חיי. 

     נכון, כבר שנים שלא יצאנו לחופשה רומנטית, רק שנינו לבד.

     כשכבר יוצאים, יש לוגיסטיקה ארגונית,4 מזוודות, חיתולים, בקבוקים, צעצועים, בגדים וכו'.

     

     אי אפשר לאכול בנחת מול השקיעה . . .

     צריך להשגיח ולדאוג לילדים, בלילה אין פרטיות,

    אם כי בעצם למי יש כבר חשק או כוח לסקס. . . 

     אבל, חשבה אמה, המציאות היא גם שיש לי 3 ילדים מקסימים,

     כל אחד בדרכו.נכון שלפעמים הם מעצבנים והייתי רוצה שייעלמו,

    לפעמים רבים ומלכלכים וצריך להשקיע הרבה בגידולים.

    נכון גם שרוב הנטל הוא עלי.

    אבל – חיוך אחד ונשיקה ו"אני אוהב אותך אימא" – ממיסים לי את הלב.  

     אמה התנערה ונזכרה בצפוי לה בבוקר.

     דן התעקש להגיע לעבודה השכם בבוקר.

     זאת, עקב פרויקט חשוב אותו ניהל וישיבה בלתי ניתנת לדיחוי.

     מהעבודה הוא כבר יגיע בעצמו לבית החולים, כך אמר לה.

     אין צורך שהיא תתלווה אליו.

    הוא יתקשר ויודיע לה מתי לבוא.

     בשביל מה שתמתין שעות ארוכות בבית החולים. 

     הדבר נראה לה מעט תמוה.

     הוא לא רוצה אותי לידו? מה עם תמיכה רגשית?

     

     אבל דן היה גבר, ואולי גברים שונים בצרכים שלהם מנשים?

     אולי הוא לא רוצה שתראה אותו במצב שהוא לא בשליטה?

     היא קראה את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה". 

     אני צריכה להיות סובלנית כלפיו, חשבה לעצמה.

     אני אמנם הייתי מצפה וזקוקה ליחס שונה ממנו לו המצב היה הפוך,

     אבל הצרכים שלנו שונים. 

     

     בבוקר נפרד ממנה דן בנשיקה חפוזה ומיהר לדרכו.

     אמה הסיעה את הילדים לגן ולבית הספר והמשיכה למכון הכושר.

     

     היא לקחה מספר ימי חופשה.

     היא חשה שלא תוכל להיות מרוכזת בעבודה בזמן שראשה היה מלא בדאגות.

     מה יהיה עם דן? איך יעבור הניתוח?

    היא הייתה זקוקה להסחת דעת.

    שיעור אירובי במכון הכושר נראה מפלט מתאים. 

    אח"כ המשיכה בקניות, חזרה הביתה והעסיקה את עצמה

    בסידור, ארגון, בישול, כביסה וקיפול.

    חלפו כ- 3 שעות ועדיין אין טלפון מדן. 

     

    הייתה לה תחושת בטן שמשהו לא טוב התרחש, משהו מאיים.

    לא ידעה לשים את האצבע מה בדיוק אירע, אבל ללא ספק משהו רע. 

     

    הילדים מסודרים אצל חמותה עד הערב. אמה החליטה לצלצל לדן.

    אולם, היא נתקלה במענה הקולי.

     

    תחושת קבס תקפה אותה לפתע. מה לעשות?

     

    אמה החליטה לנסוע לא להמתין ולנסוע לבית החולים. 

     

    ידיה רעדו ללא שליטה.

    אולי אני מפתחת התקף חרדה? חשבה לעצמה.

     

    היא שמעה רבות על הנושא בתוכנית הרדיו של ורדה.

    היא החליטה לקחת מונית ולהימנע מנהיגה במצבה הנוכחי. 

    כשהגיעה אמה למחלקה בבית החולים, פניה היו חיוורות והיא חשה דופק מואץ, כאילו שסופת טורנדו מתקרבת לעברה.

    היא פנתה לעמדת האחיות לברר מה קורה עם דן. 

    מי את, אם אפשר לשאול? שאלה אותה האחות בדלפק.

    אני אשתו, השיבה אמה.

    אבל . . . אבל . . . גמגמה האחות,

    אשתו היא ג'ינג'ית שהגיעה איתו מוקדם בבוקר לפני הניתוח. 

    אמה חשבה שהיא לא שומעת טוב.

    היא לא ידעה מה לחשוב.

     

    היא חשה אובדן שליטה, אובדן חושים, הדופק המואץ התגבר,היא חשה מחנק, החדר החל להסתובב מול עיניה ועיגולים שחורים החלו לרצד וחסמו את שדה הראייה.  

     

    רוצים לעבור לחלק השני?   לחצו כאן

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/18 17:38:

      צטט: * חיוש * 2018-11-02 16:48:31

      שרי'לה יקירתי נשיקה

      נהדר שהסיפור הוקפץ - אני זכיתי

      אני מיד עוברת לחלק השני

      הסיפור מרתק,

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים תודה מותק. שמחה שאת אוהבת ❤

       

        2/11/18 16:48:

      שרי'לה יקירתי נשיקה

      נהדר שהסיפור הוקפץ - אני זכיתי

      אני מיד עוברת לחלק השני

      הסיפור מרתק,

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

        1/11/18 15:23:

      צטט: flora2001 2018-10-29 00:07:55

      בטח שארצה לקרוא הלאה,מוכשרת שכמוך ! הדחמיון שלך הוכח בציורים שלך שריתוד יקרה ♥

      וואי וואי פלורה... רק כרגע ראיתי את התגובה שלך....

      כתבתי את זה מזמן.................
      ומבוסס על מקרה אמיתי.
      כמה שהחיים מפתיעים.

      ולא תמיד לטובה. אבל מכל דבר אנחנו לומדים.
      לא... זה לא קרה לי... קרו לי דברים אחרים  חיוך אבל לא זה.

        29/10/18 00:07:
      בטח שארצה לקרוא הלאה,מוכשרת שכמוך ! הדחמיון שלך הוכח בציורים שלך שריתוד יקרה ♥
        27/2/15 15:07:

      צטט: d a n i e l 2015-02-26 19:45:08

      מהמם! כתיבה משובחת! ובחירת השיר ממש טובה! תודה דניאל נשיקה
      אהה... הגעת לפוסט הראשון שלי....
      אוקטובר 2008, סוכות, חופש מהעבודה... וחברה שאז לא הפסיקה
      לשכנע אותי לפתוח כאן כרטיס...
      היום היא כבר לא נכנסת לכאן... ואני כן חיוך 
      הסיפור מבוסס על שילוב בין דברים שהתרחשו במציאות (לא לי...) והדמיון הפורח שלי...צוחק 

       

        26/2/15 19:45:
      מהמם! כתיבה משובחת! ובחירת השיר ממש טובה!
        11/6/13 16:59:

      צטט: * חיוש * 2013-06-11 14:42:15

      גם אני חשתי מועקה.....

      טסה לחלק השני - זה ממש לא נעים להיות שם . . .

       

        11/6/13 14:42:

      גם אני חשתי מועקה.....

      טסה לחלק השני

        11/6/13 09:19:

      צטט: אב10 2013-06-11 08:50:09

      אני קורא את זה שוב, בפעם המי יודע כמה <בלבושים שונים כמובן :))) >, ושוב חושב למה ומדוע התנהג כך דן?

       את זה צריך לשאול אותו . . .חיוך נראה לי שחלק מהתשובה היא שהוא לא היה טיפוס מונוגמי.

        11/6/13 08:50:
      אני קורא את זה שוב, בפעם המי יודע כמה <בלבושים שונים כמובן :))) >, ושוב חושב למה ומדוע התנהג כך דן?
        23/1/13 07:10:

      צטט: Rivka 2013-01-23 05:52:43

      רוצים?  מזלך שהחלק השני כבר כאן! :)) צוחק . . . הגעת בזמן שלא צריך לחכות חיוך

       

        23/1/13 05:52:

      רוצים?  מזלך שהחלק השני כבר כאן! :))

        29/7/12 09:29:

      צטט: מאיה113 2012-07-28 20:57:48

      *נפלא אוהבת לקרוא שבוע ברכה

      תודה מאיה נשיקה 

        28/7/12 20:57:
      *נפלא אוהבת לקרוא שבוע ברכה
        6/2/12 18:24:

      צטט: ה ד ר ק ו ן 2012-02-06 07:35:46

      העולם לעיתים כה אכזרי,

      שהמציאות עולה על כל דמיון.

      זה נכון.

      אבל לעיתים הסקת מסקנות לא נכונה,

      עלולה להמיט אסון.

      גם זה נכון,

      אבל הסיפור הזה מבוסס על מקרה אמיתי,

      כמובן שיש הרבה תיאורים ופרטים מסביב

      ששייכים לדמיון, אבל אכזריות הייתה שם,

      והרבה כאב גם. 

        6/2/12 07:35:

      העולם לעיתים כה אכזרי,

      שהמציאות עולה על כל דמיון.

      אבל לעיתים הסקת מסקנות לא נכונה,

      עלולה להמיט אסון.

        25/7/10 18:04:

      צטט: ליבית 2010-07-25 12:13:40

      כתוב מצוין ומסקרן יקירתי.!

       תודה ליבית!

      הפתעת אותי.

      וכיף לשמוע נשיקה

        25/7/10 12:13:
      כתוב מצוין ומסקרן יקירתי.!
        10/5/10 18:25:

      צטט: הלנה היפה 2010-05-10 17:40:27

      שרי, איך שקראתי שהוא רוצה לנסוע  לבית החולים לבד הבנתי שיש עוד מישהי.

      עוברת להמשך

      תודה ו*

      לאה

       

      תודה לאה. אם עוברת להמשך אז סימן שמעניין לך חיוך

        10/5/10 17:40:

      שרי, איך שקראתי שהוא רוצה לנסוע  לבית החולים לבד הבנתי שיש עוד מישהי.

      עוברת להמשך

      תודה ו*

      לאה

        9/5/10 15:54:

      רפאלה,

      מתה על הפרחים ששלחת לי, כל כך יפים!!! ותודה!!!

      שנית, העיקר,חיוך

      האם מצא חן בעיניך הסיפור?

      ואם כן . . . יש עוד חלקים לעבור אליהם בקישור.

      מבוסס על סיפור אמיתי.

        9/5/10 12:41:


      לא יכולה לככב...24...

      אז קבלי באהבה..

      funscrape.com

        9/4/10 17:19:
      תודה, תודה ותודה! נשיקה
        9/4/10 16:17:


      סיפור מהחיים...

        9/4/10 15:59:


      יווואי איזה צמרמורת נהייתה לי

      מיד רצה לקרוא את החלק השני:))*

        9/4/10 15:49:

      כוכב...

      אקרא אחר כך....ואגיב.

        14/2/10 16:10:

      צטט: השרקרק 2010-02-14 15:05:57

      ספור של רגש מאשה בעלת רגש.

      תודה!!! נשיקה

       

        14/2/10 15:05:
      ספור של רגש מאשה בעלת רגש.
        20/1/10 15:14:

      צטט: SARI 2010-01-18 09:13:49

      חתיכת הפתעה..

      שרי

      תודה שרי! חיוך

       

        18/1/10 09:13:

      חתיכת הפתעה..

      שרי

        12/1/10 18:46:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-01-12 17:10:45


      אך, אך איזו מוזיקה ברקע

      מטריפה מלאת חיים

      כמו ההפתעה שאת מארגנת כאן

      אקרא בעוד יומיים לככב לך שוב, זה מוצא חן בעיניי מאוד*

      היי, שמחה שאהבת! תודה!

       


      אך, אך איזו מוזיקה ברקע

      מטריפה מלאת חיים

      כמו ההפתעה שאת מארגנת כאן

      אקרא בעוד יומיים לככב לך שוב, זה מוצא חן בעיניי מאוד*

        8/12/09 19:38:
      תודה שיר, איז ה כיף לי לשמוע!חיוך
        8/12/09 07:42:

      שרי יקרה

      כתוב מצויין ומותח ואכן  גברים שונים בצרכים שלהם מנשים?

      אבל נראה לי שפה יש דברים מעבר....(:

      רצה לקרוא את ההמשך!

        18/10/09 16:26:

      צטט: ofer ben z 2009-10-18 08:22:07

      צטט: sari10 2009-03-14 00:49:49

      תודה לך לימור.

      כן, יש סיפורים מסוגים שונים, ככה זה גם בחיים, לא?

      לא הכל "רומן רומנטי" חיוך

       

      רומנטי ביותר חיוך 

      תודה עופר. שמחה שאהבת.

       

        18/10/09 08:22:

      צטט: sari10 2009-03-14 00:49:49

      תודה לך לימור.

      כן, יש סיפורים מסוגים שונים, ככה זה גם בחיים, לא?

      לא הכל "רומן רומנטי" חיוך

       

      רומנטי ביותר חיוך 

        14/3/09 00:49:

      תודה לך לימור.

      כן, יש סיפורים מסוגים שונים, ככה זה גם בחיים, לא?

      לא הכל "רומן רומנטי" חיוך

        14/3/09 00:25:


      שלום לך שרי היקרה,

      קראתי את הסיפור כולו על כל חלקיו.

      כתבת מאד יפה ובאופן שמסקרן, מותח ומושך להמשיך ולקרוא.

      עצובה מציאות החיים...

      קיוויתי שהסוף יהיה טוב...

      אבל הוא כנראה יותר נכון ומתאים.

      תודה על סיפור מעניין ומרתק.

      לימור

      *

        1/1/09 08:13:

      תודה מוריה.

      שמחה שמוצא חן לך.

        31/12/08 23:42:

      אז כעת קראתי את החלק הראשון... מותח ומעניין. האמת, הרגשתי שאני צופה באופרת-סבון בטלוויזיה במהלך קריאתי את סיפורך היפה :-)

      אמשיך לקרוא אותך בהמשך. יפה לך, שרי.

        31/12/08 22:45:

      תודה שרה.

      יש במשך, 2 חלקים (יש קישור בשירה האחרונה).

      ולא, זה לא אוטוביוגרפי,

      זה על חברה שלי.

      עם שינויים ותוספות כמובן.

        31/12/08 20:32:

      כמה עצוב...והכתיבה קולחת  ומעוררת את הרצון להמשיך ולהמשיך...וכמובן השאלה הבלתי נמנעת היא: האם יש כאן אלמנטים אוטוביוגרפיים? את כמובן לא חייבת לענות בפירוט או בכלל לחלק האחרון...בכל אופן עקבתי בעניין רב והג'ינג'ית הזו...טוב....נראה כבר מה נעשה בקשר אליה!*
        31/12/08 17:08:
      תודה לך תמו"ש.
        30/12/08 23:37:


      את מצליחה לרתק כמו תמיד...

      יש לך דימיון פורה...

      מקסימה.......

      תמו"ש

        30/12/08 23:08:

      תודה בר צוחק
      עשית לי "טלנובלה" אמיתית.

      האמת היא שהמציאות עולה על כל דמיון . . .

        30/12/08 22:46:

      אין לי שמץ של מושג למה אבל התחושה שלי היא ...

       

      כמה טוב שיש חברות טובות!

      את ההמשך תוכל כל אחת (ואחד) להמשיך כיד הדמיון הטובה.

       

      שהג'ינג'ית זו ענת שצבע את שיער ראשה,

      ושהבעל כלל לא ניהל מערכת כפולה, ענת כחברה רצתה

      לסייע לחברתה ולא לתת על גבה גם את ההתמודדות עם המחלה.

      ככה לפחות הייתי רוצה לראות את הסיום..

      (רק שלא אחטוף מכות)

      הסיפור סוחף, כתוב יפה , אהבתי את הקורה אצלה במוח ומובא בכתובים.

      בהצלחה לך יקירה.

      וויילד

       

      סופר בספרו צריך להיות כמו אלוהים ביקום, נוכח בכל מקום ונראה בשום-מקום.

       

       

        30/12/08 22:26:

      צטט: דלית42 2008-12-30 21:57:12


      הי שרי תודה שהזמנת אותי לראות

      את כותבת  מאוד יפה 

      והצלחת לרתק.

      את חייבת להמשיך לכתוב!

      אני בטוחה שעוד תכתבי ספר בסוף.

      מקסים

      דלית, תודה רבה על הפרגון נבוך

       

        30/12/08 22:24:

      צטט: ידידת אמת 2008-12-30 21:40:16

      היי שרי..כתוב נפלא! אין מצב שאני לא אעבור לפרק הבא! להתראות שם!חיוך

      הי מזי - תודה!!!

       

        30/12/08 21:57:


      הי שרי תודה שהזמנת אותי לראות

      את כותבת  מאוד יפה 

      והצלחת לרתק.

      את חייבת להמשיך לכתוב!

      אני בטוחה שעוד תכתבי ספר בסוף.

      מקסים

       

        30/12/08 21:40:

      היי שרי..כתוב נפלא! אין מצב שאני לא אעבור לפרק הבא! להתראות שם!חיוך

        19/10/08 15:11:

      ריתקת

       

      עובר  להמשך..

       נשיקהרגוע

        19/10/08 10:53:

      צטט: טולי 121 2008-10-19 09:55:06

      בטח המשך!!! איזו שאלה!!!מופתע

      יבוא בקרוב . . . תודה טל!

       

        19/10/08 09:55:
      בטח המשך!!! איזו שאלה!!!מופתע
        19/10/08 09:32:

      צטט: יו-חנן 2008-10-19 05:46:15

      כתוב נפלא

      ההדמיה עושה לי גועל

      גועל מחיים כפולים

      גועל מרגשות כמלים

      גועל .....

      בואו נבחר בגדילה. בואו נבחר ביושרה. בואו נבחר באהבה.

      בואו נעשה את זה אחרת.

      עם עבודה עצמית, צמיחה, הכרת תודה, נתינה וקבלה.

      זאת שבחרנו בה לפני שנים כבר לא אותו דבר, כלאמר, אנו נמצאים עם אישה אחרת, מתחדשת, מרתקת אפשר לבנות ערוצים חדשים.

      נו טוב, סליחה על הצעקה על הבוקר.

      מאחל שנה של תשוקות ואהבות

                יו-חנן

      משוחח עם הלא-מודע 

      תודה על התגובה.

      מסכימה איתך בדעתך, אבל החיים לעיתים מסובכים,

      ולעיתים המציאות עולה על כל דמיון.

       

        19/10/08 09:30:

      צטט: ג'ואי 10 2008-10-19 04:47:09

      תגידייייייי את רוצה מכותתתתתתת???? חחחחח

      אני לא מתחילה להתארגן לעבודה עד שאין המשך לג'ינג'ית הזאת!

      נווווווווו???

       

      תודה על הפרגון ועל הכוכב, שמחתי!

      אחשוב על ההמשך. לא אאכזב אותך חיוך

       

        19/10/08 08:16:


      בוקר טוב

      ההמשך ידוע ומוכר כנראה.

      במידה ולא? המשיכי

      חיוכים

        19/10/08 05:46:

      כתוב נפלא

      ההדמיה עושה לי גועל

      גועל מחיים כפולים

      גועל מרגשות כמלים

      גועל .....

      בואו נבחר בגדילה. בואו נבחר ביושרה. בואו נבחר באהבה.

      בואו נעשה את זה אחרת.

      עם עבודה עצמית, צמיחה, הכרת תודה, נתינה וקבלה.

      זאת שבחרנו בה לפני שנים כבר לא אותו דבר, כלאמר, אנו נמצאים עם אישה אחרת, מתחדשת, מרתקת אפשר לבנות ערוצים חדשים.

      נו טוב, סליחה על הצעקה על הבוקר.

      מאחל שנה של תשוקות ואהבות

                יו-חנן

      משוחח עם הלא-מודע 

        19/10/08 04:47:

      תגידייייייי את רוצה מכותתתתתתת???? חחחחח

      אני לא מתחילה להתארגן לעבודה עד שאין המשך לג'ינג'ית הזאת!

      נווווווווו???

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין