בראיון עם צלם פלשתינאי הפועל עבור רשת תקשורת אירופאית כלשהי, שואל רזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער?", את השאלה הבאה: "מה כל כך דחוף למסוק זיתים בשבת, והאם לא יכלו הפלשתינאים לחכות שהשבת תצא?"... הראיון התקיים היום, חוה"מ סוכות 2008, לאחר שהפלשתינאי צילם אירוע נוסף של זיתים-מכות (הפלשתינאים מוסקים והמתנחלים מכים) וחטף מכות מחבורת המתנחלים ביחד עם שאר הפלשתינאים במקום. כמה מקוממת השאלה הזאת! כמה נוראית! אם לא הייתי צריך את זרימת הדם אצלי בגוף הייתי מאפשר לדם לעלות לי לראש... מי שלא מבין עד כמה השאלה הזאת מטומטמת ומזעזעת, לי כבר אין כוח להסביר. הוא יבין כשיגיעו אליו עם שאלות דומות ובכך יישללו את כל חירותו. האם לא שמע רזי ברקאי על חופש דת וחופש מדת? האם אינו מבין מהי כפייה דתית? ומה אם יישאלו במדינה מוסלמית כלשהי את היהודי שחי בה, אם הוא לא יכול להתאפק ומה כל כך דחוף לו לאכול בשר דווקא בחודש הרמדאן? הרי יש לו עוד 11 חודשים בשנה. ולא, זאת לא שאלה עיתונאית לגיטימית אשר נועדה לאתגר את המרואיין. זאת פשוט שאלה נוראית ומפגרת... וכן, אני עצבני עכשיו, נשבר לי מהמדינה הגזענית הזאת, ההופכת מיום ליום למדינת הלכה חשוכה. חייבים לעשות משהו, אני לא יודע אם מאוחר מדי. אני יודע שקידום של מפלגה נתפש כמעצבן, ולא לשם כך כתבתי את הפוסט הזה כרגע, אבל בכל זאת, אין ברירה אלא לומר את הדברים: כל מי שהדמוקרטיה חשובה לו, שהחירות, הרציונאליזם וההשכלה חשובים לו, אין ברירה אלא רק להצביע למפלגת "אור". אנחנו לו עסקנים פוליטיים, אנחנו אנשים המתקוממים נגד הכפייה והאלימות הדתית, נגד התדרדרותה של המדינה למדינת קמעות, פטורים, חוקי דת, אלימות דתית, וטפילות דתית כלכלית. אנחנו אנשים הכואבים את המצב ומאמינים שהמסלול הנוכחי של מדינת ישראל מוביל, לא פחות ולא יותר, לחיסול הדמוקרטיה בשלב הראשון וחיסול מדינת ישראל בשלב השני. כציוניים אמיתיים (קרי, ציונים חילוניים), אנחנו לא מסוגלים לשבת בחיבוק ידיים, זהו, הצביעו "אור", שלא נשב בחושך... |