דברים שיש לי להגיד
פוסטים אחרונים
- חבר מהקפה מבקש את עזרתנו 23/3/11
- מחשבות אחרי שיחה עם אישה לבנונית 4/8/10
- מערכת החינוך מביאה אותנו לחורבן הבית השלישי 31/8/09
- טיול בית ספר לפולין 30/3/09
- ג'יימי 19/10/08
- שיטה לניהול כעסים 8/10/08
ארכיון
ג'יימי
| מאבק של 8 שנים נגמר ביום ראשון 28.10.2007 פשוט הפסיקה לנשום ב-12 בצהריים בדיוק! שמונה שנים של מאבק יום יומי בכאבים סחרחורות והקאות שמונה שנים של סבל ושמחה מתערבבים זה בזה משתנים מדקה לדקה השנה האחרונה היתה גיהנום כאבים, כימוטרפיה והקרנות. אהבתי שמה לעצמה מטרה... את הבר מצווה! החגיגה היתה אדירה לא היה אדם אחד שהוזמן ולא הגיע 15 ימים אחרי חגיגת הבר מצווה הלכה אהובתי לעולמה. אני לא רוצה למות על יום הולדת אמרה לי אהבת חיי אמרה ועצמה את עינייה לנצח לשני החברים הכי טובים שלה היו ימי הולדת לאחת ב-27.10 ולשני ב- 29.10 פשוט הפסיקה לנשום ב- 28.10 ב-12 בצהריים בדיוק! |
תגובות (120)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהי זכרה מבורך בלבותיכם ובדרכיכם ! מאחלת לך מכל הלב שתזכה לאהבת חיים שנייה ולילדים שלך את כל הבריא והטוב שיש!!
אומרים שדברים נופלים עלינו, בהגיון שלנו אינו ברור.
ג'יימי היתה ככל הנראה לוחמת אמיתית..
אצל אדם יותר חלש מנטלית ועם פחות תמיכה ..זה היה נגמר הרבה קודם.
אתם, הסביבה התומכת, נתתם לה את כל הסיבות להישאר כמה שיותר.
ועושה רושם שהיא לקחה על עצמה משימה,
לשרוד כדי לתת לכם חזרה, לשרוד, כדי לקחת עוד קצת מכם ,
למלא את המצברים ולהמשיך למטרה - בר המצווה.
קשה לי לומר אם יותר קל לדעת שזה עומד לקרות ולהספיק להיפרד -
אך מצד שני לסבול כל כך הרבה...
או פשוט שזה קורה פתאום ביום אחד
כשאדם צעיר ובריא סוגר את עיניו ומכבה את חייו.
אני רק יודעת את מה שאתה יודע, שזה קשה בכל צורה,
ושהזמן לא פותר ומקל- אלא מחדד את הכאב.
שאסור לשקוע במרה שחורה כמו שאמרת, שצריך להמשיך ולבנות,
כי בתוכנו אנחנו רוצים לבלוע את החיים
בעיקר - כי אנו יצורים חיים, עד שאנחנו מתים.
יהי זכרה ברוך
דוברת
מנחם לחשוב שאהבה תמיד ממשיכה לחיות בלב.
נאלמתי
עדנה
מאלון לאלון
משתתף בצערכם מעומק הלב
אשה אהובה היא נשמה יקרה
וכמו חלק ממך מבשרך
נשמע מדברייך שהיא אצילת נפש
ורגישה לזולת עד הפרטים הקטנים
לבטח נשמתה בדרך למקום מבטחים
מחזק אותך ואת הילדים.
אלון..
חיבכנוף ענק..
אמסור את אהבתכם..
היה לי קשה לקרוא
אומרים שהזמן לא רופא אבל הקלה מקוה שכבר הגיעה...
:-)
אלון -
עצוב כל כך -
ואין מילים
(גם אותו כוכב שאין לי כרגע,
לא יצליח להאיר)
אביה
עצוב...
אני בטוחה שהיא אתכם בלב ובנשמה...
אישה אמיצה
הרצון גובר גם על הכוחות המעטים שנותרו לגוף.
הגדרת המצב הכי קולעת ששמעתי או ראיתי
ריגשת אותי
תודה לך
אישה אמיצה
הרצון גובר גם על הכוחות המעטים שנותרו לגוף.
לא מקנאה בך, במקום שעמדת ועומד בו , בחלל הגדול שנותר
כאשר אנשים יקירים מותירים בלכתם.
אם זה מנחם רק הזמן מקהה את התחושות ומה שנותר הם הרגעים והזכרונות שמעלים בנו חיוך.
כל כך עצוב
כל כך בלתי נתפס
שהיגון הזה פוקד אנשים.
מאחלת לך התגברות הדרגתית על הכאב הגדול, ושיקום אישי-משפחתי ככל שניתן.
ובריאות. הרבה בריאות!
כמה עצוב.
מקווה שהתגברת מאז.
חדשה פה בקפה וללא סיבה מסוימת הגעתי דווקא לסיפור זה.
שלא תדע עוד צער??לא מספיק על מנת להקל...אני בטוחה!
כל טוב .
כאב ללא סוף
כאב שאין לו נחמה...
משתתפת בצערך.
אילת
אלון, חברי החדשדש, כח רצון כזה כשל אהובתך אינו יכול לעבור מבלי להשאיר חותם על הסובבים. גם לי אבד גבר אהוב במיוחד לפני למעלה מעשרים שנה והוא עדיין אהוב עלי ומחובק בפנים, אך החיים ממשיכים. בתחילה בקושי ואחר כך התובנות באות ועוזרות לעגל פינות הכרחיות.
תודה על השיתוף * וימים טובים יותר!
לאה HALINKA
איש יקר,
ליבי שולח תפילה
שמעכשיו החיים
יחייכו אליך
ותדע אושר אהבה ורק בריאות!
משתתפת בצערך, יהי זכרה ברוך.
תהיה בטוח שהזמן, ככל שיעבור, כך יכפר וימחק עוד שאריות של כאב.
מלבד זאת, בעניינים רוחניים תמיד מדגישים
עד כמה כדאי לתת למנוח את מנוחתו הנפשית.
אולי לקרוא תהילים לעילוי נשמתו וכו'
בעיקר לא להצטער עליו יותר מידי, על אף שהדבר כמעט בלתי אפשרי.
תינחמו משמיים!
צר לי.
צר לי מאוד לשמוע על אובדנך.
היא נראית בתמונה אישה מאוד מיוחדת יפה וחזקה.
צר לי.
אני מאד מבין את מה שעברתם ומביע את השתתפותי בצערכם העמוק.
המחלה הארורה הזו ,אין לה לצערי הרב מזור.
אני חושב שגם אתה "נתקלת" באמור בתוכן הפוסט שכתבתי בשעתו
ושהציבור הרחב אינו מודע לו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=482896
רק בריאות טובה
משתתפת בצער ובכאב
הזכרון שנותר הוא זה שייגבר במתיקות בעצבות מן הרגש יסער
קח אותו אמץ אל לבך , תיצור, תזכור, תנצור את אהבתך ומשם תמשיך בדרכך
*
שמונה שנים הם נילחון
והניצחון הכי משמעותי הוא הבר מצווה
ג'יימי אכן היתה אישה מלאת חיים עם מאגרי אנרגיות אדירות
תודה
אלון
שמונה שנים של מאבק
הם גם סןג של ניצחון.
אני בטוחה שבחרת את התמונה,
שמייצגת את השמחה והכוח
שהחזיקוה בשנות המאבק.
יהי זכרה ברוך.
אלון-אתה אדם מקסים
ראיתי אותך היום בטיול בדאגתך לאנשים.
ראיתי את ילדיך המקסימים.
חוויתי את אותה טראומה מחבר שתוך שלושה שבועות נעלם מעל פני האדמה.
חבר "מלח הארץ" איש חסון
זה קשה אך החיים חזקים מהכל
מאחלת לך שלא תדע צער ותמשיך להיות כמו שאתה
אני משתתפת בצערך. במלוא מובן המילה.
אני בוכה למקרא הודעתך.
איזו תמונה יפה.
כואב הלב לקרוא את מה שכתבת.
אני אפילו לא יודעת מה לאחל לך.
כואב הלב.
אני משאירה כוכב שיגיע למעלה, לאהובת ליבך.
חיבוק
אלון, קראתי את כל תגובות הפוסט והן +מילותייך מעלות דמעות מבטי ומעלה במעלה הגרון.
כ"כ הרבה כאב, אומץ, אהבה, חוסן בתוך תוככם והנה אתה ממשיך קדימה, עם זיכרה לצידך.
יש לך ילדים מקסימים ואני מאחלת לכם ימים טובים וזכרונות נעימים.
משתתפת בצערך:-(
גם אם אנבור בכל הספריות שבעולם ובמגירות הנפש הגדולות,
לא אוכל למצוא מילות ניחומים...קטונתי.
אין לנו, לצערינו, שליטה על לכתה של בת או בן זוג,
אך בהחלט ניתן לשלוט בזכרונות שלנו.
אותם הזכרונות שיעלו חיוך על שפתיינו ובתוך לבנו
תודה ששיתפת
רננה
משתתפת בצערך אלון,
לא קל לאבד בת זוג ולעבור מסלול קשה.
מי ייתן ולא תדע עוד צער.
עצוב וכואב.
שהזכרונת הטובים ממנה יהוו איזו שהיא נחמה.
רק טוב!
דמעה זולגת על אישה יפה שנקטפה בדמי ימיה,במה אשקיט את הכאב הרוחש והגועש
המילים לא יביעו, לא יכילו ,ולא ישכיחו,רק מקווה עבורך שלא תדע עוד צער, ושיהיה בך את הכוח לצלוח את הכאב והיגון, וימים יפים מאלו יבאו ויאירו לך ולכל אשר לך.חביבוש
אין לי מילים...
כל כך כואב
חיבוק ממני
*
את הפרדה והמילים האחרונות
הילדים במיוחד ינצרו לכל חייהם
מילות ומשפטי הפרדה שנאמרו בצורה מסודרת יממה לפני לכתה של ג'יימי, הורידו משקל מליבם של הילדים, משקל שאם מילים אילו לא היו נאמרות, היו נושאים עמם כל חייהם.
אולי זה רק קצת יקל על הכאב
אולי זה כי מותר לי
אולי כי הייתי באין הזה
יכולתם להיפרד, להגיד שלום
לחבק ולבכות ביחד
להגיד מילים אוהבות
זאת מתנה שלא ניתנת לכולם
מחבקת ותמשיך לחלום
תמי
כאבתי לקרוא את הפוסט, היא נשמעת אישה חזקה ויחידה במינה.
אשריך שזכית להכיר אותה.
משתתפת בצערך.
לאלון,
בנסיבות דומות מאד איבדתי את כלתי,
הכאב כבד מנשוא
אין יום שאינני חושבת עליה
ואני בטוחה שלא תשכח אך תנוחם
ותמשיך דרכך לעתיד מאיר בעזרת ילדיך המקסימים.
אלון
הכאב שלך
והלב השבור
פרושים לפניי
ונותר לי רק לכאוב איתך
כי אני יודעת מהי
המחלה הנוראית הזו
כך איבדתי את אבי שהייתי קטנה
שולחת חיבוק מנחם
בדיוק חשבתי על זה היום,איך יום אחד פשוט נושפים וזהו,
אין עוד נשימות.וכמה זה הדבר היקר והאהוב ביותר שיש לנו, בלי זה אין לנו כלום.
אז לא רוצה לקחת שום רגע כמובן מאליו.
שולחת תנחומים וחיבוק גדול.
ומאחלת שהאהבה תהיה איתך תמיד ושתהיה עטוף ומחובק לאורך כל הדרך.
משתתפת בצערך. פשוט מצמרר.
חזרתי להאיר לג'יימי ז"ל אישתך המקסימה
שמעתי על הרבה מקרי מוות שמתים בתאריך יום ההולדת .. לכן שאלתי .*
הענין הוא שכדי לא לפגוע באף אחד מהחברים שלה
בתת מודע היא הצליחה לכוון את מותה ליום הנכון ול-12 בצהריים בדיוק.
מצב שאפילו לקבלה יש מה להגיד בנידון.
אני לא רוצה למות על יום הולדת
אמרה לי אהבת חיי
אמרה ועצמה את עינייה לנצח
לשני החברים הכי טובים שלה היו ימי הולדת
לאחת ב-27.10 ולשני ב- 29.10
פשוט הפסיקה לנשום ב- 28.10 ב-12 בצהריים בדיוק!
שלום אלון היקר
משתתפת באבלך ומאחלת לך שלא תדע עוד צער
לא הבנתי מהכתוב האם אישתך ג'יימי היפהפיה ז"ל
ניפטרה ביום הולדתה ה - 28.10 ?
יש לכם ילדים יפים ומוצלחים שיחיו
מן השמים תנוחמו
*
ת.נ.צ.ב.ה
אין לי מילים
מרגש ומשתק כאחד
משתתף בצערך
עצוב, שתשמח תמיד.
אין בי נחמה, קצרה ידי. רק הזדהות כנה.
מהמעט שיכולתי לחוש דרך מילותיך, היתה אהבה.
וברגעים כה קשים, זה מקור הכוח האחד והיחיד לו אדם זקוק.
אתה היית שם בשבילה. זה ברור.
המשך באהבה שלך, זה כוח מניע.
מזמן לא קראתי מילים כל כך ברורות קצרות ..מאורגנות ..
שעוררו בי כזאת צמרמורת תחושה של כאב ודמעות ..
התמונה השמחה לצד המילים העצובות ..
יש כנראה אנשים שאלוהים צריך אותם קרוב ..
היא נראת אישה מדהימה ..
זכית לאהוב אישה מדהימה .
כל שנשאר זה לשלוח חיבוק וורטואלי ..
ולאחל לכם שתהיו משפחה חזקה
תומכים זה בזה וממשיכים קדימה .
מיכל .
בס"ד
רבי נחמן מברסלב אמר ''יש לעקור את היגון והאנחה ולהניחם בתוך הששון והשמחה''
רבי נחמן מברסלב אמר
''הוא הבחין בין יגון וצער. הראשון הוא שלילי ואילו השני קרוב לאהבה - ההשגה שכל אדם זקוק לחמלה''
האם הצער קרוב לאהבה כי הוא מעורר את החמלה האנושית? הצער מפגיש אותנו ומזכיר לנו את הפגיעות האנושית שאין אדם שמוגן ומחוסן ממנה?
אנחנו נעים בשבילי השיכחה, ''שלא תדע עוד צער''
שלא תחווה עוד אובדן וחסר.
הצער קרוב לאהבה כי אנחנו אוהבים והאדם שאנחנו אוהבים קיים עמנו ומקיימים ביחד את שמחת היותו
וכשאיננו, האהוב, נוצר חלל. והצער הוא כאב הפירוד
הרצון לשמחה הוא הרצון לבחור בחיים ממקום הצער
''השמחה נראית בעיני-דווקא עכשיו, בחשכה האיומה - כדבר היקר ביותר, המוסרי ביותר, ומאוד
את השמחה שיש במראה אדם חי,....שעוצב בכוח וברוך כזה...הייתה שמחת החיים מעלה אותן לרקיע כוכבים, אפילו במעמקי מרתף חשוך
"שלא תדע עוד צער ומכאוב"
אמן.
איתך באבלך!
אור
במקרה נכנסתי
לא במקרה כאבתי
שלא תדע עוד צער. אתך באבלך.
אסתי.
כל כך עצוב
שלא תדע עוד צער
מאוד מאוד מרגש *
אלון יקר,
אנחנו לא מכירים,
אבל את האובדן שאתה מתאר,
ועם הכאב שאני מתארת לעצמי שנלווה אליו,
אני יכולה להזדהות, לפחות חלקית..
האמת, שקטונתי מלמצוא מילים בעלות ערך
כי הבור הוא עצום וגדול.
אתה נראה איש חכם, וחזק, ומחובר, ומקורקע,
וזה לא מעט כלל,
כי צריך תכונות כאלה במצבים איומים,
וגם אחרי...
הרבה אומץ יש בלחשוף כאב עמוק כל-כך,
ואני מעריכה זאת מאד,
זה לא טריוויאלי.
והשינוי שעשית בחיים,
גם הוא מוכר לי מעצמי,
אז במהות אולי אנחנו קצת מכירים...
הילה
היא נראת כול כך יפה , זה מעצים את הכאב , והילדים איך הם?!
בטוחה שתתגברו ותראו ימים שמחים רבים.
הלב כואב וצמרמורת אוחזת בי שולחת לך חיבוק חזק
תודה ששיתפת
שולחת לך חיבוק מחזק ומעודד
אלון יקר,
לא נותר לי אלא להשתתף בצערך הכבד. נצור זכרונות, רגעים קסומים.
מחבקת ומחזקת. יהי זכרה ברוך.
אורית
שלא תדעו צער
ושימים שמחים,יהיו מנת חלקכם.
תודה על השיתוף, מקסימה בתמונה, ואתה, נושם וממשיך הלאה.
חיבוק.
מצטרף
תודה
והאמת שאני דולה ומריח מתי שאני יכל
ובעזרת הילדים זה קיים ומופיע
מצטערת לשמוע ....
אפשר רק להתקנא באהבתך אליה
בהערכתך את הכוחות שלה,
את היופי,
את החסר
האבדן.
בטוחה שיש לך תרמיל עמוס על כתפייך
נסה לדלות מדי פעם את קולות הצחוק שלה, מבטים, ריחות.
הייה חזק איש.
מתמונתה ניראית אישה יפה ומלאת שמחת חיים ...אשריה שזכתה לאהבה ולבעל שכמותך
כואב.
נגעת בליבי.
נכנסה לי עצבות ללב.
אין מילים,
רק רגשות.
היה חזק
גיל
חיבוק חזק ממני
כוכב
לא מוצאת את המילים....
משתתפת בצערך
השנה הראשונה מגיעה לסיומה ואני מניחה שאלו ימים קשים במיוחד...
מקווה שתעברו אותם בקלות ככל שניתן.
אין קושי רב מלאבד אדם אהוב.
דפנה
כואב....
הדס
לג'ימי,
ליבי איתך, דואב, נחמץ ומבין.
לנו זה לקח רק שנה. כל התיאורים, כל המסכת, כל ההפתעות ומפחי הנפש.
מי ייתן ותמצא חוסן.
שלך בשיתוף,
אילן.
צר לי על אובדנך,
משתתפת בצערך,
יהי זכרה ברוך
התרגשתי לקרוא את דבריך, נראה שהיית נשוי לאישה מיוחדת וחזקה.
מאחלת לכם שתמשיכו את דרכה ותדעו הרבה אושר משפחתי.
באמפתיה רבה
ריקי
אלון,
כתבת כל כך יפה..ומרגש..
ואף על פי שאני מכירה את סיפורך
הרגשתי מועקה..
אני בטוחה שג'יימי נחה בשלום על משכבה
כשהיא יודעת שילדיה מופקדים בידך האוהבות
אתה אבא נהדר, ואיש מקסים
מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם
ד"ש לקטנציק
ביקרתי פעמיים
היה לי קשה להגיב
קוראים את האהבה הגדולה שלך במילים
שלא תדע יותר צער לעולם
ת.נ.צ.ב.ה.
חודר לנשמה
תודה ששיתפת
קוראת אותך
מסתכלת על התמונה שלה..עם החיוך אחד היפים שראיתי.
ומנסה לחבר מילים לחיוך.
you can see in her picture the love and warmth, and her joy.
that in itself, is her last present that she gave you and your family.. |
your memories will be cherrised always and i hope with everything you had , you will be able to embrasse it and gain the strenght to contuine this journey we call life.
I am on that same road as you and i found that with the love and happiness that we once had, the sun still shines in the morning.
Sometimes it is lonely sometimes it hurts so much.... but in time |i have learned to enjoy the little things in life.
Alon i understand your pain and loss.
my thoughts are with you..
stacey
.
עצוב..מרגש...קורע את הלב והנשמה...
זוגתך לא זכתה בחיים ארוכים...אבל זכתה באיש אוהב ומסור...שנתן לה את הנשמה.
מאחלת לה שתהה מנוחתה עדן, ולך ולילדיך...את כל הטוב שאפשר רק לחשוב עליו...מעתה ועד עולם.
משתתפת בצערך. הטבע מיקם אותנו תחת שליטתו של הכאב והעונג. ואחרי כאב כה עמוק, אתה בכל זאת תצא עם
הילדים לדרך חדשה.מאחלת לכם שנה שקטה. דליה
אלון יקר
אני חשה את הכאביכם
את עננת האובדן שמרחפת מעליכם
ומתוך המילים שכתבת את האהבה הגדולה שחלקתם בנייכם
אהבה זו מלווה אותך בדרך שלפניך היא זו שנותנת לך את הכוח לחיות
את הכוח לגדל את ילדיך והבן המקסים שפגשתי בטיול הוא ההוכחה
לכמה אהבה יש בך ולחוזק פנימי שלך
אתה איש מקסים ואופטימי (לפחות זאת החוויה שלי )
אני מאחלת לך שתמשיך לשאוב כוח מאהבתכם הנצחית
ונחת מגידולם של ילדיך המקסימים
החיים מלאים מסתורין הפנה את מבטיך אל העתיד כי שם השמש זורחת תמיד
un grande abraso
קלאודיה
אלון,
כבר נגמרות לי המילים..
הדמעות רק מציפות...
אין מה לומר-חוץ מכאב על אובדן.
הלוואי ותדע ימים טובים יותר.
שהאושר יגיע שוב אליך.
דפנה
אשתך היתה ותשאר תמיד יפיפיה.
שמחתי להכיר אותך,ואת הבן המקסים והחמוד שלך.
החיים הם יותר חזקים מאיתנו
הזכרונות שלך,והם יפים וטובים.
שתהיה תמיד שמח ומאושר,ותדע להנות מהחיים,כפי שראיתי שלמרות כל הכאב שלך,אתה יודע לחיות.
מחבקת אותך
רונית
חיבוק.
ללא מילים.
אני שמחה שלא ידעתי על זה במהלך הטיול
זה היה הורס לי את המחשבה שאתה בן אדם שמח
אבל עכשיו אני מבינה שאתה שמח מבחוץ עם לב שבור מבפנים
הנחמה היא שיש לך ילד מקסים מזכרת נפלאה דאגה להשאיר אהובתך המופלאה
שולחת חיבוק ענק
שמחתי להכיר
עצוב לשמוע שאיבדת אהובה אישה ואמא,
משתתפת בצערך.כל כך כואב, עברתי חוויה כזו עם חבר קרוב
הוא התאושש, אני מאד מקווה שגם אתה תצליח להתגבר
ולהמשיך הלאה.
זאת היתה הצוואה שלה!!
היא ניצחה את כל הקרבות אבל המלחמה היתה אבודה מראש
הניצחון הוא לחיות למרות הכל!!!
לחיות ולתפקד עד הסוף
לכן היא ניצחה את הבן זונה!!!
אלון,
אם אפשר היה לצייר את הכאב שהרגשתי תוך כדי קריאה,
הייתי מציירת גולה גדולה וכבדה שסותמת את קנה הנשימה,ולא זזה.
מאחלת לך שתוכל לחיות כל יום עוד קצת...
יותר מהקודם.
וגם לאהוב.
חג שמח
יעל
התחלתי את התגובה כמה פעמים, מחקתי, כתבתי שוב ושוב מחקתי....התלבטתי קשות אם להגיב בכלל לבסוף החלטתי רק לאמר לך שהחיים חזקים מאיתנו והזמן הוא הרופא הכי טוב לכל סוגי הכאבים. (קלישאות מהסוג הזה שמעת בטח המון במהלך השנה האחרונה אך לא יכולתי להמנע מהם כי יש להם חוזק משל עצמם), אני עדיין לא מכירה אותך אבל הרגשתי צורך להשתתף בצערך...
עצוב וכואב
והשנה שחלפה לה כמעט בטח נראית כמו נצח.
משתתפת בצערכם.
מקווה שתחלימו מהפצעים ושישארו עמכם רק זכרונות יפים.
משתתפת בצערך
אחרי הטיול בשבת, לא שוחחנו הרבה,
אבל אתה נראה איש חזק מאוד, מנטלית,והילדים מקסימים
מלאי שמחת חיים.אני בטוחה שהיא מסתכלת וגאה בך!
אני בטוחה שתצליח לגדל אותם הלאה ככה.
חיבוק חזק ואהב איש מקסים,
והכי חשוב,
שלא תדע עוד צער.
כועסת על עצמי
יכולתי יותר לחבק אותך בטיול
אך לא ידעתי.....
מבינה אותך ואת הכאב
שהרי אי אפשר להיפרד ככה
מאישה טובה ויפה והיא תיהיה
איתך לנצח מרגישים שהיית
כלכך בשבילה לא יודעת כי
אין לי מילים של נחמה
רק הרגשה של כאב למה
אנשים יקרים לנו ככה הולכים
לעולמם מהמחלה הזאת
יהי זכרה ברוך
מחבקת אותך ממני באהבה רינת
סופ'ש ילד ואבא...וחבר
הרבה חיוכים
צחוק מתגלגל
ועכשיו קראתי
וכל הקוביות נפלו למקומן
חיבוק ענק!!!
שמחה שהספיקה לחגוג לילד בר מצוה,
מטרה שאליה הגיע בכוחותיה האחרונים.
מצטערת וכואבת את העצב שלך.
שלא תדעו צער.
אלון
הצטערתי לקרוא על האובדן שלך,
הבאת אותו במילים פשוטות וחודרות לב.
משתתפת בצערך.
ציפי
תודה רבה לכולכם
על הפרגון והחיבוק
ג'יימי היתה אישה חזקה ואמיצה
המשיכה את שיגרת היום עד שגופה לא אפשר לה יותר.
ההמשך בשיגרה האהבה והרצון להיות עם הילדים, זה מה שהחזיק אותה כל כך הרבה זמן
תבורכו
יהי זכרה ברוך ושמור .
איזו אישה יפה .
בתמונה מלאת שמחת חיים ואני מאמינה שהשמחה שלה עזרה לה לסחוב 8 שנים של יסורים.
תשמור בזכרונך את הרגעים היפים ..השמחים
והחיוך שלה לנצח.
ותודה שחשפת בפנינו את ליבך.
ענת
שלא תדע צער
ינחם המקום
אלון,
שלא תחווה יותר קושי רגשי שכזה
לראות אדם אהוב סובל ייסורי נפש וייסורים גופניים.
מכל הלב, לך ולבנים רק טוב מכאן לעולמים.
הבן החמוד שלך דומה לה הרבה :)
עם המבט קדימה תמשיך את חיי משפחתך בחיוך והנאה...
*
צופית
מאוד עצוב
תנוחם משמיים
להסתכל קדימה
עם חיבור לעבר
מחבקת אותך
בדיוק בשבת דברנו עליה
ככה מבלי להכנס לפרטים
מבלי לשאול הרבה שאלות
בגלל שראינו איך הילד שלך מקסים במיוחד
מלא שמחת חיים
מחבקת אותך
אתה איש מקסים ומיוחד... *
מצמרר...וכואב....
יהיי זכרה ברוך....
שלא תדע עוד צער
ת.נ.צ.ב.ה
משתתף באבלך.
שלא תדעו עוד צער.
חיבוק גדול
למרות שגם אני הייתי באותו מקום בו אתה נמצא
הצלחת להעביר צמרמורת בכל נימי גופי...
מאחלת לך ולילדים המקסימים שנשארו איתך
הרבה חוזק
פיזי ונפשי
שלא תדעו עוד צער...
מחבקת חיבוק חזק וחם.
שיתפת אותנו ביקר לך מכל.
שתדעו אתה וילדיך ימים טובים ושקט נפשי.
חיבוקים מכאן,
בת שבע.
משתתפת בצערך..
עצוב מאוד לקרוא
אתה השלישי השבוע שמאבד את אישתו...
ליבי איתך
ורד נוטמן