השטן לובשת פראדה? לא. היא סתם בולסת סלמון וגרנולה

TheMarker Cafebilboליהוגים השטן לובשת פראדה? לא. היא סתם בולסת סלמון וגרנולה

ליהוגים

נראה לי שהבלוג הזה יעסוק בכל מה שבא לי לי לכתוב באותו היום. לא רוצה להיכנס להגדרות מצומצמות

השטן לובשת פראדה? לא. היא סתם בולסת סלמון וגרנולה

‎4

6 תגובות יום שלישי, 3/7/07, 14:34

אין אדם בעולם שיותר גרוע ממני במינגלינג. זה לא שאני ביישנית, ממש לא. כל מי שמכיר אותי יודע כמה בטחון יש לי ואיזה פה ג'ורה אני נושאת באמתחתי. אבל משום מה, בכל פעם שאני באירוע של "התעשיה" אני הופכת לסוג של הלן קלר למתקדמים.

הייתי היום באירוע בוקר אקסקלוסיבי שכלל ארוחת בוקר דשנה, תצוגת אופנה, והרבה פוצי מוצי וקוצי. סליחה על ההשתחצנות אבל הייתי ממש יפה הבוקר. השיער שלי התעורר על צד ימין, סומק קיצי וחמוד כזה שיזף לי את הלחיים והאף, אף חצ'קון לא בצבץ מתחת לקונסילר וזארה חברתי הטובה שוב עשתה את עבודתה נאמנה.

אבל כשהגעתי, הגילדות הותיקות של מביני וידעני האופנה כבר ישבו להם וליקטו שאריות של עלי רוקט וגרנולה מבין שיניהם. בעודם מחליפים סיפורי בוטוקס ומספרים של מכוני שיזוף, ישבה לה הולוגרמה חנוטה בזארה, ולגמה קפה הפוך בדממה מוחלטת תוך כדי עיון אובסיסיבי ביומן שלה על מנת להקנות לעצמה מראה של אישה עסוקה וחשובה.

אני אוהבת אופנה. אני מבינה באופנה. אני חיה אופנה. ואני כותבת על אופנה. אולי אין מאחורי טראק רקורד של שנים בתעשייה ואולי אני בסך הכל כתבת פרילאנס ולא איזו מגה עורכת במגזין נחשב, אבל עדיין, יש לי שם מקום. חייב להיות לי.

כל כך רציתי לגשת ולומר, "היי אני ליבי מנענע נעים מאוד" ואין לי מושג מה היה אותו כוח בלתי נראה וחסר כל היגיון שמנע ממני לעשות זאת. הרי מבוכה וביישנות הן ממני והלאה. אני חכמה ומעניינת ומבינה עניין ואינני נופלת מאף אחד מהנוכחים שם, אז למה? למה התנהלתי כאדם שכפאו השד?

כשקראתי וצפיתי ב"השטן לובשת פראדה" הצחיקה אותי הדרך בה עולם האופנה מתואר: נוצץ, מרהיב, יומרני, חתרני, תחרותי ואכזר. מירנדה לא הפסיקה לקרוא לאנדי "אמילי". למרות שהיא הייתה בדיוק מה הוא שמה.

אני בילי, נעים מאוד. .

דרג את התוכן:

תגובות (6)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

bilbo

5/7/07 00:34:

צטט: טריש מק'מילן 2007-07-03 18:55:55

אני דווקא טובה בשטויות האלה, רק שיזמינו אותי כבר :)

היי, תראי, יש לך כוכב ירוק מאחורי האוזן!

טרישי... את והקסמים שלך.... :)

טריש מק'מילן

3/7/07 18:55:

אני דווקא טובה בשטויות האלה, רק שיזמינו אותי כבר :)

היי, תראי, יש לך כוכב ירוק מאחורי האוזן!

bilbo

3/7/07 16:30:

צטט: גידי49 2007-07-03 16:22:09
צרת רבים חצי נחמה או צרת רבים נחמת טיפשים. קחי מה שמתאים לך. אני מנכ"ל חברה המעסיקה למעלה מ 50 איש. במסגרת עסקי אני מחויב להשתתף בהמון אירועים, כנסים , השקות וכדומה ואפילו, לא עלינו , לפעמים, לשאת דברים. הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי זה שאני ביישן או מופנם ויש כאלה , מלעיזין, שטוענים אפילו שאני וולגרי בלי טאקט. מעולם לא התחברתי לאירועים האלה. שונא את הצביעות והנחמדות המעושה שמתלווה אליהם .בדרך כלל. אחרי 5 דקות שמוקדשות להסתכלות סביב ועוד כמספר הזה דקות לחטוף איזה נישנוש אני מתחיל להרגיש ריקנות ושיעמום. ואז אני מסתכל בקינאה בשותפי שושחה לו כמו דג במים, מכיר אנשים, מגלגל שיחות על עיניני חולין או בודק אופציה עיסקית פוטנציאלית. ממש דוחף את עצמו בלי בושה לכל מיני מעגלים. עד כדי כך הגיע המצב שאני ממש נמנע ללכת לאירועים כאלה לבד. והכי שאני שונא שמכריחים אותי להתמנגל בנוסח: .... בוא שניה... תכיר את XXX הוא ממש מת להכיר אותך..[ממש מת עלק] .. בקיצור נכנראה שמשרד החוץ וקוקטליים הם מחוץ לתחום עבורינו. לא נורא. אני חי עם זה מספר שנים יותר מכפול משלך ואין לי שום רגשי נחיתות .

יש תקווה :)

גידי49

3/7/07 16:22:

צרת רבים חצי נחמה או צרת רבים נחמת טיפשים. קחי מה שמתאים לך. אני מנכ"ל חברה המעסיקה למעלה מ 50 איש. במסגרת עסקי אני מחויב להשתתף בהמון אירועים, כנסים , השקות וכדומה ואפילו, לא עלינו , לפעמים, לשאת דברים. הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי זה שאני ביישן או מופנם ויש כאלה , מלעיזין, שטוענים אפילו שאני וולגרי בלי טאקט. מעולם לא התחברתי לאירועים האלה. שונא את הצביעות והנחמדות המעושה שמתלווה אליהם .בדרך כלל. אחרי 5 דקות שמוקדשות להסתכלות סביב ועוד כמספר הזה דקות לחטוף איזה נישנוש אני מתחיל להרגיש ריקנות ושיעמום. ואז אני מסתכל בקינאה בשותפי שושחה לו כמו דג במים, מכיר אנשים, מגלגל שיחות על עיניני חולין או בודק אופציה עיסקית פוטנציאלית. ממש דוחף את עצמו בלי בושה לכל מיני מעגלים. עד כדי כך הגיע המצב שאני ממש נמנע ללכת לאירועים כאלה לבד. והכי שאני שונא שמכריחים אותי להתמנגל בנוסח: .... בוא שניה... תכיר את XXX הוא ממש מת להכיר אותך..[ממש מת עלק] .. בקיצור נכנראה שמשרד החוץ וקוקטליים הם מחוץ לתחום עבורינו. לא נורא. אני חי עם זה מספר שנים יותר מכפול משלך ואין לי שום רגשי נחיתות .

liran denesh

3/7/07 15:22:

אומנם אני לא כתבת אופנה, אלא לענייני כלכלה - אך התחושות שאני חווה במסיבות העיתונאים ושלל האירועים שאני מוזמנת אליהם - די זהות. למען האמת, רק הבוקר חשתי כמעט את אותם הדברים....

אנסה לככב

Eliyahoo7

3/7/07 14:48:

סיפורך נגע לליבי....