כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בעיקר שאלות... ופה ושם גם תשובות

    העליון יכול להתערב

    1 תגובות   יום שלישי, 3/7/07, 15:56

    בדרך כלל, בג"ץ אינו נוטה להתערב בשיקול הדעת של התביעה הכללית בנוגע לדיות הראיות. כלומר, בהחלטות התביעה אם ראיות שבתיק מספקות לצורך גיבוש כתב אישום בגין עבירות כאלה או אחרות. ככלל, ההתערבות של בג"ץ בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה היא נדירה מאוד, ושמורה למקרים של החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. בהחלטה בלתי סבירה רגילות של היועץ המשפטי, בג"ץ אינו מתערב.

     

    הטרמינולוגיה המשפטית מדברת על שורה של החלטות הנמצאות במתחם הסבירות, שבכל אחת מהן יכולה לבחור הרשות המינהלית, ובכללן היועץ המשפטי לממשלה, ובג"ץ לא יידרש לבחור בהחלטה אחרת מאותו מתחם סבירות. סטייה של הרשות מבחירה באחת ההחלטות הנמצאות במתחם עלולה להביא את בג"ץ להתערב בהחלטה ולשנות אותה. כאשר מדובר ברשות המינהלית שהיא היועץ המשפטי לממשלה, על הסטייה ממתחם הסבירות להיות קיצונית, כדי שבג"ץ ייאות להתערב.

     

    ישנן שלוש סיבות עיקריות לסגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום: חוסר עניין לציבור, אין די ראיות והיעדר אשמה. עד היום בג"ץ התערב פעמים מעטות בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש כתב אישום, וכולן היו כאשר ההחלטה על סגירת התיק לא היתה על הרקע שאין די ראיות לכתב אישום. בכל הפעמים שבוצעה ההתערבות, היא נעשתה בהחלטה לסגירת תיק בשל חוסר עניין לציבור. מדובר בהחלטה שהיא תוצאה של שיקול דעת בלבד, שאינה מוכתבת על ידי כללים מנחים, ושבג"ץ יכול להעביר אותה בנקל תחת שבט ביקורתו.

     

    גם בלי לבדוק ראיות

     

    לא כך הדבר בנוגע לסגירת תיק מחוסר ראיות. הדעה הרווחת היא שבג"ץ אינו אומד את דיות הראיות לאשמה במקום התביעה הכללית, ואינו מחליט על הגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, מקום שהפרקליט שבחן את הראיות הגיע למסקנה שאין די ראיות להגשת כתב אישום באותה אשמה. בג"ץ אינו שומע עדים, אינו יושב בחקירות נגדיות של מצהירים ואינו בוחן ראיות. בוודאי שהוא אינו מקיים חקירה עצמאית, כפי שהפרקליטות יכולה להנחות את המשטרה לעשות. לפיכך, אין לו את הכלים הדרושים לבקר החלטה של פרקליט שלא להגיש כתב אישום מפאת היעדר ראיות מספיקות.

     

    עם זאת, במקרה של קצב, התערבות בג"ץ היא אפשרית ואף מתבקשת, ללא בדיקה של ראיה אחת על ידי בג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה התייצב בערוץ 2 בשבת, ואמר כי הראיות מלמדות שהנשיא קצב התנהג כעבריין מין סדרתי במשך 20 שנה, אלא שהתיישנות פורמלית של מרבית העבירות מונעת הגשת כתב אישום בגינן. במקרה כזה, ובפרט שמדובר בנשיא מכהן, הגשת כתב אישום בגין מעט העבירות שלא התיישנו ויש לגביהן ראיות, גם אם אינן נקיות מספקות, היא מחויבת המציאות ותואמת האינטרס הציבורי.

     

    הציבור זכאי לכך שהמוסד המיועד לבחינת מעשים הפליליים - קרי בית המשפט - ישפוט נשיא שמעל בתפקיד מספר אחת במדינה שהופקד בידיו, יברר את האמת בדבר מיהותו של האיש שכיהן במשרה הרמה במשך שבע שנים, ובכך יממש בין השאר גם את האינטרס הציבורי הנכבד של הגנה על נפגעות תקיפה מינית.

     

    התיישנות העבירות לא היתה מונעת מהתביעה להעיד את המתלוננות בבית המשפט, כדי להציג דפוס התנהגות עברייני של הנאשם. החלטה לברר את העובדות לאשורן, ולהביא אותן בפני בית המשפט לא היתה צריכה להתקבל במקרה מיוחד זה על יסוד הבחינה של סיכויי ההרשעה בלבד, אלא גם על יסוד האינטרסים הציבוריים החשובים המחייבים את בירור ההאשמות והנלווים אליהן.

     

    שיקול הדעת שהביא לאי בירור האשמות באופן גלוי בבית המשפט, הוא שיקול דעת מוטעה, שבית המשפט יכול וחייב להתערב בו. לשם כך, אין לו שום צורך או חובה לבחון את חומר הראיות. במוצאי שבת הוכיח העם בכיכר רבין שהוא מצפה לכך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/08 10:57:


      קצת באיחור אבל הנושא מעסיק אותי לאחרונה.

      ממה שהבנתי, או לא הבנתי:

      הייתכן מצב בו הנתבע פטור מעונש בשל חוסר עניין לציבור?

      מי קובע מה אינו מענייני הציבור?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      arnon.ben-yair
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין