פרופיל
לחם וארוטיקה
Woman with Baguette on her Head
Salvador Dali
MOMA New York
פוסטים פופולאריים
-
The Oval Room
21/7/08 | 2474 צפיות
-
Tonight will be fine
2/3/09 | 1004 צפיות
-
תעביר לי את הלחם בבקשה
27/12/08 | 803 צפיות
-
Tightrope
4/7/10 | 1029 צפיות
-
נו, ספרי איך היה
4/1/09 | 823 צפיות
-
אידיוט ומניאק
18/8/08 | 1296 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
על טבעות, עוגות ותובנות
בשבת בבוקר בדרך חזרה מההופעה של יהודית רביץ בפסטיבל התמר בים המלח, לאחר נהיגת לילה מתישה, עברתי ליד הבית שלו. הסיפור שסיפרתי לעצמי היה שזו הזדמנות טובה לקחת סוף סוף את הטבעות שלי ששכחתי אצלו ביום האהבה (נכון, אמרתי שאקח אותן ביום בו תהיה לי אהבה חדשה, אבל זה היה חזק ממני) .שמחתי על כך שהבנות מחכות לי בפסטיבל בראשית בכנרת ואהיה לחוצה בזמן וחוץ מכוס קפה, לא יהיה שם כלום.
החלטתי שאם אראה עוד רכב חונה בחנייה שלו, אמשיך בדרכי ולא אדפוק בדלת.
תחושה מוזרה עלתה בי כשנכנסתי אל הרחוב– לחשוב שפעם הרגשתי כאן כל כך בבית והייתי המאושרת בנשים.
החניה לפני הבית הייתה ריקה.
סרטים התחילו לרוץ לי במוח. לא ישן בבית ? כבר יש לו מישהי חדשה? או שאולי יצא לעבוד מוקדם ? התלבטתי אם להיכנס פשוט ולקחת את הטבעות – הרי עדיין היה לי המפתח לביתו – אבל לא הרגשתי שלמה עם מעשה כזה מה גם שלא ידעתי היכן החביא אותן.
התקשרתי אליו.
הלב שלי הלם בפראות כשחייגתי אליו – חודשיים לא דיברנו מילה וידעתי שאני עושה טעות. כשענה שמעתי את אותה הנימה בקולו שתמיד הפחידה אותי, כאילו בישרה על הקץ בינינו. תמיד התקשיתי להשלים עם צורת הדיבור הזו שלו וכשהסביר לי היכן הטבעות הקשבתי בחצי אוזן ורציתי רק לסיים את השיחה כמה שיותר מהר.
הטבעות בידי – ומפתח ביתו נשאר אצלו.החוט האחרון שחיבר ביני לבינו נפרם.
בשיחת טלפון בערב סיפר לי בין היתר שהוא מתראה עם מישהי.
חשבתי על הפרורים העלובים האלה שהיא זוכה להם. פירורים שהיו פעם שלי - עדות לעוגה טעימה שזכיתי ליהנות ממנה.
ולא, לא רוצה את הפרורים האלה כבר, וגם לא את העוגה –עוגה שאיבדה מטעמה המשובח כל כך מהר.
רבות מדי היו הפעמים בהם תקועה הייתה לי בגרון, מאיימת לחנוק אותי. בכלל לא קלה לבליעה הייתה העוגה שלו ובכל זאת – היא הייתה העוגה שלי ואהבתי אותה בטרוף. את העוגה המסכנה הזו שהצטמצמה לה והתפוררה לה – עליה לא יכולתי לוותר. את הפרורים ליקטתי ודחפתי לפה כאילו לא קיים מלבדם דבר שיזין את נישמתי ואת ליבי. כמו במעשה כשפים ליביתי בהם את האש במדורת האהבה ההולכת ודועכת והצתתי אותה כל יום מחדש - שומרת אש לתפארת נעשיתי ! תקופה כה ארוכה הסכמתי להסתפק בעוגה היבשה הזו ובדמיוני הפכה למזון מלכות. גם כשלאט לאט קטנו הפרוסות והחלו להעלות עובש, לא עלה בדעתי לזרוק אותה לפח.
וזו האמת שקשה לי לעכל היום. |
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקירתי, את אופה מצויין, תאפי לך עוגה עם כל הדברים הטובים שאת רוצה שיענגו את פיך.....
כל סוף ..הוא גם התחלה חדשה..
בהצלחה :-)
לולי
יקרה שלי
נגעת לליבי, לימדי לסלוח לעצמך ולתת לעצמך אהבה דוקא במקום הלא פשוט הזה.
לפעמים צריך לאכול פירורים כדי לדעת שמגיע לנו הרבה יותר .
בפעם הבאה רק עוגה עם קצפת בבקשה!!
אור ואהבה.
הטבעות בידי – ומפתח ביתו נשאר אצלו.
החוט האחרון שחיבר ביני לבינו נפרם.
סגירת מעגל.
ואת.. לך מגיעה עוגת קצפת נימוחה,
עמוסה בדומדמניות ופטל מתקתק.
אהבה ממני
לך טליה מגיעה הצידה הכי משובחה לדרך האהבה וטוב מאוד על שנתת לחוט האחרון להפרם כי רק כך תוכלי
לאחוז מחדש בבד לבן ובחוטי הזהב והשני לרקום עצמך ועצמתך עם אחר הראוי לך אלפי מונים מאותה עוגה עבשה
היי סמוכה ובטוחה כי מוארת עתה דרכך בתם כל החשכה.....
פשוט נהדרת.
פירורים מיועדים לציפורים/דגים/ שאר בעלי חיים קטנים,
לא לך ולא לאף אחד אחר.
עדיף להתעמת עם האמת מאשר לחיות בסרט סוג ז'.
מאחלת לך למצוא אהבה חדשה ומהר! סיפור נוגע ללב *
אוףףףףף, האהבות הנכזבות האלה...
הכי עדיף ככה - להשליך את המפתח וזהו.
פוסט עצוב...
מקווה שעם הזמן... ועם ההכרה שהגעת אליה...
יצמח בחייך משהו חדש ויפה...
תודה לך !
אחרי עוגת חנק
תהני מעוגת דבש
חזק מאוד מה שהבאת.
מנסיון...זה עכשיו הכי כואב...
אחרכ את מבינה בדיוק שהוא הנחנק היחיד עם העוגה היבשה שלו!
לפעמים כדי להבין משהו צריך לעבור דרך....
את לא צריכה להסתפק בפירורים..אפחד לא
אוהבת אותך ועוד יומיים חיבוק ענק!
}{
כתיבה שחושפת את רגשותייך עד לנימות הדקיקות ביותר.
טוב לך שאת מסוגלת לעשות זאת, עקב התובנות שאת מגלה בכוחות עצמך
וכל מי שקורא, לומד משהו על עצמו.
לפעמים קשה לנו לקבל התנהגות שלנו בראייה אחורנית.
מניחה שזה נובע מכך שלא היינו מסכימים לנהוג כך כיום
(או שינהגו בנו כך)
וזה כבר טוב.
להפנים את הלקחים ולהמשיך הלאה.
מציאות כואבת,כתבת נפלא,
עכשיו רק צריך את הזמן להפנים את מה שאת יודעת בראש,
עד שיחלחל גם ללב ויכבה את הכאב הזה.
ומה שעושה רע לך ,לא בהכרח יהיה רע למישהי אחרת,
בשבילה זה יכול להחשב לקרם ברולה.
חיבוק
נוגע, אישי וצובט.
את האמת ?
איני משוכנע כלל שכבר "זרקת את הכל לפח"
אבל היי, זה רק אני, ומה כבר אני מבין...
אוהב את הכנות שלך.
מקסים ומוכר.
יותר מקסים מאשר מוכר, או שאולי לא.
אריק רוזנטל
מזדהה לגמרי... חג שמח.
קבלי חיזוק וחיבוק על שהלכת לשם
על שלא פחדת להרים טלפון
על כך שאת כה פתוחה וכה משתפת!
הם סתומים כולם, את לא יודעת?ן
יפתי,
את האמת הזאת, שקשה לך לעכל היום
קחי איתך לכל מקום. היא תעזור לך לזכור
שאת אישה של עוגה שלמה, תמיד.
לעולם לא של פירורים.
מכל נסיון כזה אנחנו לומדים עוד קצת עלינו.
גם אם 'הפסדת' - אל תפסידי את השיעור.
}{
הזכרת לי את עוגות החֶנֶק שהיו בצבא, שאם לא היית טובלת אותם בשוקו הם לא היו עוברות לך בגרון. זה היה מחניק, אבל פחדת להודות, כי זה הדבר היחיד המתוק שאפשר היה להיאחז בו.
הגיע הזמן שתפזרי את הפירורים ותציבי אותם מחוץ לדלת כדי שהיונים או הרוח תשא אותם רחוק, את ראויה לעוגה שלמה.וברגע שיצאת משם אין כמו גמיעה חופשית ראשונה של אוויר נקי שממלא את הריאות אחרי שאת מבינה שנעלת אחרייך את שערי הגיהינום.
משתחררים.
האמת היא כמו עוגת חנק משהו שקשה לעכל.
: )הי
אז כנראה שבכל זאת ללכת לשם הייתה החלטה נכונה
אני כל כך מבינה אותך
לפני כמה שנים גם לי הייתה התעוררות כזאת אחרי קשר
של 3 וחצי שנים
אני מבטיחה לך שלא חוזרים על "טעות" כזאת פעמיים
בהצלחה בהמשך ומאחלת שתמצאי אהבה אמיתית
מקווה בשבילך ובשביל כל האנשים בעולם שלעולם, לעולם לא נסתפק בפירורים.
(כמה קל להקליד את זה כאן על המחשב. כמה קשה באמת ליישם).
חג שמח.
מרשים מאד.
אוי, אוי, כמה אני מכירה את הפירורים הללו
(באחד הפוסטים שלי כתבתי "פרורי אהבתך" ובדיוק לכך התכוונתי)...
פירורים זה לציפורים, לא ככה?
חיבוק גדול יפתי...את שווה. מלאנים.
*
נשמע מוכר עצוב. בוריאציה זו או אחרת נדמה לי שרובנו עברנו את זה.
הכתיבה שלך כל כך מדוייקת ויפה
תודה*