מדוע, אם כך, צריכה לעניין אותי ידיעה נוסח: "בתי המלון באילת מצויים בקשיים", האמורה להביא לידיעתם של אותם הישראלים בדיוק כי כדאי להזמין נופש באילת ולו בשל הפטריוטיות? האם כאשר הם מרוויחים אנו מקבלים מכך איזה שהוא ערך מוסף הזורם ישירות לכיסנו?
כך גם בעלי הצימרים בצפון הארץ, שניצלו את המומנטום מתוך הטבה שנתן משרד הבטחון למילואימניקים שלחמו במלחמת לבנון השנייה. מדובר בשערורייה שאין כמוה ואשר קיבלה חשיפה מרעישה בערוץ השני, אך לא כתבת המשך ראויה.
מישהו ניסה פעם למצוא חדר במלון בתל אביב למשפחה בת חמש נפשות? הרי לא מדובר במשפחת ענק מרובת ילדים, אלא בזוג פלוס שלושה. חדרי הסטנדרט ורוב המבצעים מתייחסים לחדרים המסוגלים לאכלס, במקרה הטוב, זוג פלוס שניים (בדוחק). הילד השלישי במשפחה כבר דורש חדר נוסף שגורר עלויות נילוות.
אז נכון, יש סוויטות וחבילות משפחתיות שכוללות קלאבים וכו'. אז רגע, אם משפחה מצפון הארץ מעוניינת לבקר את משפחתה במרכז, היא חייבת לקחת חבילת נופש שכוללת המון שירותים בהם היא כלל לא מעוניינת רק כדי להרגיש שהיא הרוויחה משהו מזה בחזרה?
מלונות במרכז שמציעים רק לינה וארוחת בוקר גובים הון עתק, משום שהם מתוכננים לבעלי עסקים המגיעים לעיר. האטרקציות שלהם, במקרה הזה, היא "העיר הגדולה" תל אביב. זה נכון ויפה לגבי תיירי חוץ, אך מה עם אלה שעזבו את המרכז, כי אינם יכולים לסבול את הצפיפות, את הפיח, את הפקקים? ... והרי מדובר בתיירות פנים!
בקיצור, מה שבתי המלון בארץ רוצים לומר בין השורות הוא בדיוק כך:
"נכנסנו לעסק הזה כדי לעבוד עם תיירות חוץ. ישראלים הם לא בדיוק קהל היעד המועדף עלינו, הם ברבריים וקמצנים, הילדים שלהם רעשניים ואם הם כבר מגיעים, אנחנו מרגישים נורא שנאלצנו לארח אותם. הלוואי שלא היינו צריכים לפנות אליהם, כי הדרישות והצרכים שלהם שונים ואנחנו כיוונו לקהל תרבותי הרבה יותר. לפיכך, המצב בשוק על הפנים, לכן אנחנו מוחלים על כבודנו ועל האידיאל ומתפשרים על קהל נודניק ופראי שמביא אתו כסף והרבה - בואו אלינו. אנחנו ריקים ולכם יש תאווה למבצעים ולחופשות. בזבזו את הכל אצלנו בשם הפטריוטיות, כי אחרי הכל - כל ישראל אחים, לא?"
בכתבה הבאה: החקלאים.
|