
כי אין בנו לא תורה ולא מעשים
19 שנים מאז המשיך הלאה
ולפני כמה ימים נכתב לי
לאחרונה החל אבי עליו השלום לצקצק בלשונו הרגל שלא היה לו בעודו בחיים אנשים מתים מפתחים כנראה הרגלים חדשים אני אומרת לעצמי ושואלת אותו מה? מה יש? והוא מזיז את ראשו מצד לצד ואומר למה ככה? למה כל כך קשה? למה את לא כותבת לפרנסתך? מה זאת המשיכה הלא מוסברת הזאת לעבודות בשכר מינימום? ואני אומרת אהה..זה..תיארתי לעצמי אני מעדיפה עבודות פיזיות לא רוצה לשבת לשולחן ולחבוש ציפיות על הראש או כמו שלוליק אומר "השק שלך-הראש שלי" מישפט שכימעט רק סבלים מבינים המחשבה שמישהו יחכה ממני ל350 מילים מלחיצה אותי אני מעדיפה בכל רגע לחתוך ירקות לסלט במטבח של מסעדה או לנקש עשבים בגינון או להניח חרסינות ולצבוע בשיפוצים כזאת יצאתי למה זה מפריע לך כל כך? ואבא שותק רגע ואז אומר אני לא רוצה שיהיה לך כל כך קשה אני לא מבין מה רע בלהרוויח מהכישרון שלך אני לא מבין למה את מבזבזת את עצמך מה יש לך נגד כסף? ואני מגרדת את הראש מנסה לנסח עצמי בצורה ברורה לא קשה לי ככה היה לי קשה אם הייתי צריכה לספק מילים על בסיס קבוע היה לי קשה מאוד אם הייתי צריכה לכתוב בכוונת תחילה לא חושבת שזה רע להרוויח מהכישרון שלך זה לא מרגיש לי נכון בהקשר של הכתיבה אין לי בעיה עקרונית למכור פסלים שאני עושה או ציורים שפעם הייתי מציירת פשוט את הכתיבה אני לא רוצה לערבב עם זה ואני לא מאמינה בביזבוז של האדם את עצמו לא חושבת שאפשר לקבוע שאדם כלשהוא ביזבז את חייו אין לי תמונה רחבה מספיק על עצמי בשביל לקבוע קביעה שכזאת על אחת כמה וכמה על אדם אחר ואין לי שום דבר נגד כסף..למרות שהיה נחמד אם היינו חוזרים להחלפות אולי אני לא צריכה כל כך הרבה אולי אני לא מנסה לצבור עוד ועוד אולי זה מה שלא בסדר איתי לדעתך
זהו בנתיים
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אַהָה נכון.
עוד שנה
הפוסט ה'באמת ראוי' הראשון שאני נתקל בו באתר. רמה אחרת
רק עכשיו ראיתי. קראתי.
ובא לי לבכות. מהפשטות המורכבת הזו.
.
"אין לי בעיה עקרונית למכור פסלים שאני עושה או ציורים שפעם הייתי מציירת
פשוט את הכתיבה אני לא רוצה לערבב עם זה"
וחשבתי: "את בסדר." "את בסדר גמור."
ואז קראתי מהר מהר בשביל להגיד את זה בטוקבק
ואז הגעתי לשורה האחרונה.
קטע.
זהו קרב!
אויש נעמי זה מצוין
תגידי לו שהזמנים השתנו....והיום כ"כ הרבה אנשים מנסים לכתוב לפרנסתם...
כ"כ הרבה יותר מדי...כ"כ הרבה יותר מדי שהמילים כבר מתחילות להסתתר...
ספרי לו על הבלוגים...ועל הפורומים....הוא בטח יבין...
גם על כוכבים ספרי לו...זה עושה חם בלב...
ולחתוך עגבניות נשמע חושני ומבטיח לא פחות....
לפני כמה ימים מצאתי ספר שירים שלך בארגז של ספרים משומשים באיזה בזאר: קוראים לו "פנימה והחוצה". אז גאלתי אותו ולקחתי הביתה. מצאתי בו שירים מדהימים בתימצות החד שלהם. את משוררת בין אם את מתפרנסת מזה ובין אם לא.
נכתב לך כל כך נכון ומדוייק
מאוד אוהבת את הכתיבה שלך
ותמיד גאה בך.
קראתי עכשיו ראיון של אמא שלך בגלריה,וזה בדיוק אותו אופי: חולמנות, אי חומרנות.
זה יותר מ בסדר גמ ור, לכל אחד יש את ה"שעון שלו". אי אפשר שכולם יהיו "מצליחים". על כל מנהל אחד יש הרבה עובדים.
הכי חשוב להיות שלם עם עצמך.
מוכר לי מאיפשהו.
"נכתב לי" ? זו התנערות !
צחוק צחוק, אבל זה כמעט 350 מילה.
"...ואני לא מאמינה בביזבוז של האדם את עצמו
לא חושבת שאפשר לקבוע שאדם כלשהוא ביזבז את חייו ..."
מזכיר את הסיפור על העשיר שיצא סוף סוף לחופש, הגיע לחוף יפהפה ופגש שם דייג עם חכה. "למה שלא תקנה רשת ותתפוס הרבה דגים בבת אחת?", שאל העשיר את הדייג. "ומה ייצא לי מזה?", שאל הדייג. "תמכור את הדגים בשוק, ואחרי כמה זמן תוכל לקנות ספינת דיג", אמר העשיר. "ומה ייצא לי מזה?", הקשה הדייג. "תהיה עשיר, כמוני", ענה העשיר. "ומה ייצא לי מזה?", שאל שוב הדייג. "תוכל לצאת לחופשה", ענה העשיר. "ומה אעשה בחופשה?", שאל הדייג. "תוכל לקנות חכה, לשבת כאן ולדוג בסבבה", ענה העשיר.
מעשי אבות הם אולי (לא תמיד )סימן לבנים או לבנות לא חסרות דוגמאות
אסי דיין לא נעשה גנרל,עידן אלתרמן הוא לא פרופסור בטכניון ונעמי בן אמוץ לא תכתוב איך לעשות מה -+ אלא תהיה נעמי
למרות שאולי מצפים ממנה ליותר, דן היה בטח אומר על זה משהו חכם- חג שמח
את מדהימה, נעמי
ולפעמים צריך להקשיב לקולות
"אם היינו חוזרים להחלפות "
הרעיון הכי טוב שעלה פה ..
סליחה שהצצתי לכם.
כי אין בנו לא תורה ולא מעשים
מה נשתנה?
לא השתנה.
אולי בגלל שמילים הן כשרון שאי אפשר לסחור בו?
אולי בגלל שאלה הרגשות עצמן?
כלומר - מהרגע שמישהו ביקש מילים זה כאילו להגיד לך איך לנתב אותן.
ואז כבר עדיף גינון -כי שם זה ב"כללי" - לא חייבים לקטוף את הורד.
ופסל זה כבר לא לפי הזמנה.
זה כבר מוכן.
תיקנו!
וואלה צודקת
יכולתי לצמצם עוד יותר
חיוךתודה
חג שמח גם לך
"פרופיל עסקי זה מצחיק אותי"
אני חושבת שהשורה הזאת
יכולה לסכם את מהות הפוסט.
ואגב, את בסדר גמור את.
וגם, שיהיה חג שמח!