צטט: בני ש 2009-02-07 17:11:14

יש ההדיות מסכים - החיים של שנייהם על הפנים  לא בטוח- בצילום החשיבות היא בפונקטום על פי רולאן בארט

דהיינו - מה אנחנו מרגישים, דבר שמחוץ לצילום.

צילום טוב

תודה

דווקא אם תנתח...זה יכול לשעמם

הרי מה זה משנה?

בא נקרא לזה "אחד הרגעים"

וכל אחד ייקח את זה לכיוון של הבנה אחת בלבד:

הכוח לשרוד בעולם אחד

יופי של תמונה..

צטט: ר-ל 2010-05-09 14:09:52

אני בכלל לא חושבת שהפואנטה היא נותן או לוקח,

אלא האם הוא (מבצע הפעולה) קבצן בכלל.

הוא בטח לא איש היי-טק מרמת אביב החדשה, אבל בכלל לא בטוח שהוא קבצן. 

 ניתן לראות בשאר התמונות פה באתר שאכן אין לו הרבה בחיים.

וגם אם הוא לא קבצן, יש מצב שהוא לוקח ואז זה כבר לא משנה מה הוא ומאיפה הוא.

אני בכלל לא חושבת שהפואנטה היא נותן או לוקח,

אלא האם הוא (מבצע הפעולה) קבצן בכלל.

הוא בטח לא איש היי-טק מרמת אביב החדשה, אבל בכלל לא בטוח שהוא קבצן. 

אם הוא נתן לו מהמעט שיש לו זה אכן מדהים*

התחושה הפנימית שלי אומרת: נותן

לפי הפנים, לפי הפוזיציה

לפי.. תחושה.

ניסיתי, התבוננתי.

נותן.

איזה רגע מקסים צילמת!

כנראה שאנשים שונים יבחרו לראות מציאות אחרת...

מרתק!

צילום מרגש בשני המקרים..

לא פשוט להנציח רגע, רגע אמיתי

כפי הנראה, קבצן 1 (להלן: "משה"), נעזר במקל, משום שקשה לו ללכת, לא כל שכן, לרוץ.

מאחר וכך, חשש, שלא יספיק להגיע בזמן ולממש את המבצע הנהדר, בדוכן לא הרחק ממנו.

לכן, ביקש מקבצן 2 (להלן: "יהושע, המושיע"), את עזרתו, בקניית מפה רקומה (4 ב-10).

יהושע המושיע נעתר בשמחה לבקשה, אך מאחר ועמל יומו לא הביא עימו שכר בצידו, ביקש את הכסף מראש (לגיטימי...).

משה, כמובן, הבין, וביקש ממנו to help himself, מאחר והוא אינו יכול לעזוב את המקל מידו האחת ואת הכוס מידו השניה.

בקיצור, היית עד לרגע של חסד.

ואח"כ עוד יש המלעיזים ומלכלכים על הישראלי המצוי...

חברים מצטער שלא הגבתי לאחרונה

התמונה צולמה מזמן- בערך איזה 10 שנים.

זה שאנחנו ( כולל אני ) לא ממש מבינים מה קורה שם

זה מה שהופך את התמונה לטובה.

אם תשימו לב בשאר התמונות שלי ניתן לראות את כל אחד מהקבצנים בנפרד

רגע לפני שזה קרה.

אני גם ממליץ (חובה אפילו) לראות את סרטון הוידאו פה אצלי

סרט מדהים שמצאתי ביוטיוב

נעים לחשוב שנותן לו...צריך לחשוב חיובי.

למדתי זאת בתקופה האחרונה לאחר כל מה שעברתי...

אופטימיות זה שם המשחק, שיהיה חג שמח.

תשמע,

פעם היתה לי חנות בגדים,

הייתי רואה כמה קבצנים קבועים שישבו על שפת המדרכה,

והיה אחד כמו זה בתמונה שהיה מעין סרסור שלהם,

מדי כמה שעות, היה מגיע ולוקח את ה"קופה"

אז אני לא יודעת אם זה לקח או נתן,

אבל הכל הכל יכול להיות...

הישענות על המקל של הפסיבי...והאחיזה בעגלה של האקטיבי...(אופס...זה נשמע פיקנטי מדי לקבצנים...)

נראה כי שניהם שטים במציאות האינסופית שלהם...

אין אלמנט של דריכות...של חיפזון...

אבל..

האקטיבי, זה שהושיט את ידו..נראה צעיר, חסון, ובאמתחתו "רכוש" רב יותר...

אולי הוא "המעסיק" ואז הנטייה שלי היא לכך שהוא לוקח את הקומישן...

בכל מקרה, תמונה נוגעת...מציאות עצובה...

נותן, מקבל, גונב, לוקח, מעניק... מי יודע..... ?......

אולי על זה נאמר: שתי פנים לכל מטבע

לדעתי , או שהם שותפים  או שהאחד בודק לשני : " האם הדשא של השכן אכן ירוק יותר "  :)

בכל מקרה עצוב 

לילה טוב 

שפת הגוף של השמאלי, היתה אחרת לגמרי אם הימני היה לוקח לו ...

לי נראה שיש הדדיות פעם זה נותן ההוא לוקח וההיפך

יופי של תמונה

אולי יש עוד אופצייה - הם עובדים בשיתוף פעולה.

מה אתה אומר?

נראה כאילו הוא לוקח

מי שנותן לא מכניס את היד כל כך עמוק

תודה לכל מי שהגיב עד עכשיו.

מודה (בצינעה )שזה רגע נדיר שאין לי תשובה לגבי מה שקרה שם באמת.

מעניק ( נסחפתי  ? לא  ! )

סופ"ש נעים ואופטימי לכולנו,

רולין

לפי תנועה היד הוא ל ו ק ח, אין ספק :(

הוא דוחף את היד לתוך הכוס :)

אם היה רוצה לתת, היה משחרר את המעות מלמעלה בתנועה שונה לחלוטין :)

תמונה מדהימה בלי קשר...

אולי כאשר התמונה נותנת אפשרות לפרשנות אישת

היא הופכת לאמנות. הכל בעיני המתבונן. זה רגע

נדיר שנתפס פה, ומעורר מחשבה. חלום של כל צלם לא?

תמונה מ ד הי מ ה.

הפרשנות בעיניי המתבונן.

והאמת יודעים השניים ואלוהים.
*

הכל בעיני המתבונן.

                          יפה שעצרת לראות ולהנציח. בילי

אני רגישה מידי בכדי לחשוב שהוא לוקח

לא אוכל לסבול מחשבה שכזו

נותן!

זו בחירה שלי

למען שלוותי הריגשית

לקבצן השני קוראים האשם.

עכשיו זה ברור לך?

יכול להיות שנותן למרות שכבר שמעתי דעות שהם שני סוכני מוסד אשר מעבירים חומר רגיש ביותר..

המוסד מכחיש קשר לנושא..

נותן ,בטוח שנותן

קצת אופטימיות