בדיוק כשחשבתי על ימי הסתיו המביאים עמם ימים אפורים וקודרים,

.

בדיוק כשדמיינתי את החורף הממשמש ובא ועמו ערבים מושלגים מקפיאים,

.

בדיוק כשהתלבטתי בין שמיכת הפוך הזוגית לבין זו השייכת לבודדים,

.

בדיוק כשחגי תשרי התדפקו על דלתי והזכירו את כמיהתי לימים אוהבים,

.

בדיוק כשהיססתי להכניס לחיי שותפה שתלמד אותי שיחות נפש ללא מילים,

.

בדיוק כשפרחו מזיכרוני אותם ימים של התעלסויות ושובבות נעורים,

.

בדיוק כשמסרתי את אמונתי לרוח וסגרתי את לבי לקשרים חדשים,

.

בדיוק כשהרפיתי אחיזתי מהאופטימיות לה שמרתי אמונים חודשים ארוכים,

.

נכנסת לחיי, פתחת את לבי, לקחת את ידי ושינית פניהם של דברים.

.

.

מוקדש לאחת המתנות היקרות בחיי, אותה קיבלתי ביום הראשון של תשרי.   

.

.

 למילות הקליפ אין קשר למילותיו של לבי. צירפתי אותו לפוסט משום שהוא

 מהווה עבורי נקודה בזמן שאולי אתיחס אליה ביום מן הימים, נקודה שהיוותה

 את ההשראה לכתיבת שורותיי.