את לא יכולה לזכור

אני לא יכול לשכוח

מחלחל כמו מיים

בין גרגרי החול שלך

מטפטף לאט

על מדרון גופך

טיפה נושרת על לחייך

במורד תפילותייך

נושקת לשפתייך

טיפה קרה

צורבת

חותכת בבשרך

טיפה שלי נוספת

דומעת בתוך עינך

נישרפת באש שבתוכן

נכנס אלייך

למקומות ששכחתי

למרות שפעם ביקרתי

במחוזות ליבך

בא לאט

טיפה טיפה

למלות את גדותייך

את כאבך

שותה בצימאון את כל המיים

ממתינה סוערת

בזרם השוצף

לירוות עוד פעם אחרונה

את צימאון אהבתך