כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    זה שאני נכה זה לא אומר ש....

    11 תגובות   יום שני, 20/10/08, 20:23

    לפני מספר ימים עברתי ברחוב, וראיתי כלב סוחב עבור בעליו משהו, שהיה ברור שהאיש נותן לו לקחת זאת עבורו בשבילו - בשביל הכלב, לא בגלל שהוא צריך....

     

    זה עשה לי "פלש בק" לקטע מרגש אחר, והעלה בי הרהורים על הנושא הזה, נכות או מוגבלות - אצל בעלי חיים.

     

    נזכרתי במקרה של הכלבה פיית' (רצ"ב בהמשך),

    במקרה אחר של כלבה שהפכה נכה אחרי תקיפה שארעה בזמנו מול העיניים שלי, ובנס לא נפטרה (עזרתי להצילה כי בעליה איבדו את העשתונות, סיפור מהסרטים זה היה),

    בעובדה המצערת שכלבים ובעלי חיים רבים מומתים "המתת חסד" כי נכון לאותו זמן ומצב לפעמים זה הפתרון הטוב עבורם,

    על העובדה שישנם מקרים רבים שההמתה הזו היא יותר "חסד" למי שצריך לטפל בהם מאשר לבעל החיים עצמו,

    על אנשים מופלאים שמשקיעים בטיפולים אלטרנטיביים ואחרים בכלביהם כדי לשפר את תפקודם לאחר תאונות,

    ועל היחס שלנו, של כולנו, בכלל, לנושא - אצל בעלי חיים. 

     *   *   *    

    בעברי ברחוב, ראיתי מחזה שונה ונוגע ללב:

    הולכת לה אשה למכולת, בטיול בוקר עם כלב הפודל המבוגר שלה, שאינו קשור (התפלאתי בהתחלה), ושניהם בדרכם חזרה הביתה.

     

    היא אינה ממהרת, הולכת, מתאימה את עצמה בקצב ההליכה, וצופה בסבלנות אין קץ בכלב ההולך

    לצידה - תשומת לבה כולה אליו. 

    הכלב מחזיק עבור האשה בפיו את עתון הבוקר, ועושה זאת ברצינות תהומית ובמסירות, למרות שהוא נכה, פגוע קשה ברגלו הקדמית, שמכופפת בזוית נוראה – קדימה (במקום לאחור....).והוא הולך – קופץ – צולע – מדדה , ואינו מוותר על הזכות לסחוב עבורה את עתון הבוקר.

    האשה בהבנה ורגישות אינה מונעת זאת ממנו.

     

    המחזה הזה כל כך נגע ללבי, האמת, שכמעט בכיתי.

     

    אני מקווה שזה שיושב שם למעלה ומשגיח על כולנו גדולים וקטנים יגמול לאנשים בחייהם ובזקנתם באותו גמול שהם גמלו לחיות המחמד שלהם, לבעלי חיים, ולחלשים מהם.

     *  *  *    

    קליפ נוגע ללב המביא את סיפורו של פיית' , כלב מתוק אשר נולד עם 2 רגליים אחוריות , מה שלא הפריע לו לאמץ הרגלי הליכה אנושיים ...

     

     http://www.zulanews.com/view_article.php?aid=25937  

     

     

    "גם לכלב ולחתול נכה יש זכות קיום"

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3593329,00.html  

     

     

    רצה לאמץ כלב נכה - אך צב"ח המיתו אותו

     

     http://www.havhav.co.il/Dev2Go.web?id=257337&newsid=8   

     

     

    MyHotComments.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/08 21:51:

      צטט: שמנת 38% 2008-10-22 21:49:03


      "אני מאמין שאנחנו כאן לתרום אהבה לעולם - כל אחד בדרכו שלו." ~ ברני סיגל, דוקטור לרפואה 

      שירבו אנשים כמוך

      הלוואי  

        *

       

       

        22/10/08 21:49:

      "אני מאמין שאנחנו כאן לתרום אהבה לעולם - כל אחד בדרכו שלו." ~ ברני סיגל, דוקטור לרפואה שירבו אנשים כמוך

      הלוואי  

        *

        22/10/08 20:24:
      לאמא החורגת שלי יש חתולה עיוורת בשתי עיניה. אחותי מצאה אותה ברחוב והביאה לה אותה. בהתחלה היא נתקלה בחפצים, אבל אחר כך למדה להסתדר והיא כבר חיה איתה באושר שנים.
        21/10/08 15:39:


      אכן סיפור מרגש,

       

      צטט: blue diamond 2008-10-21 01:12:08

      יש מקרים שהסבל לחיה הוא כה גדול ואין סיכוי להציל את החיה וזו ההחלטה הנכונה.

      אבל...לבצע המתת חסד רק כי החיה הזדקנה למשל וכבר לא נוח לטפל בה זה אכזרי ומיותר.

       

       

      חלי יקירה...

      אולי לא כתבתי מספיק ברור..

      כלבתי עליה השלום היתה בת 19 וחצי הוטרינר המליץ לעשות עימה חסד אחרון וזאת מפאת גילה ומפאת פגיעה קשה באגן שלה,, גם ניתוח לא היה עוזר להציל אותה הוא אולי היה מאריך את חיה בחודש אבל לא יותר!

      בשום מקרה לא עלה על דעתי להמית את כלבתי המתת חסד רק כי לא נוח לי לטפל בה!! זו כלבה שליוותה אותי מגיל קטן ותאמיני לי שהיא היתה בשבילי הכל!!

      החום והשמחה שלה וקבלת הפנים שהייתי זוכה לה בכל פעם שנכנסתי הביתה, וגם כשהייתה כבר מבוגרת 3/4 עיוורת וקשת הליכה עדיין הייתי זוכה לאהבה ללא גבול!!

      נראה לך שהייתי עושה לה המתת חסד רק כי לא נוח לי לטפל בה??

       

      וסליחה אם התלהמתי.. זה פשוט נושא ממש ממש רגיש אצלי!נבוך

        21/10/08 01:21:


      לאינידאנית ולכל החברים

      למען הסר ספק אני מבקשת להבהיר כאן משהו, ולספר משהו נוסף

       

      לא היתה כוונתי ולו לרגע אחד להמתת חסד אמיתית.

       

      המתה כזו היא המתת יצור חי באשר הוא אדם או להבדיל בעלי חיים (על אדם החוק אוסר זאת) שברור מעל לכל ספק אפשרי, הן ע"י רופאים (וטרינרים) ואחרים שאין לו שום סיכוי לחיים ללא סבל נוראי, שום סיכוי כלשהוא להבריא ולו למצב שיאפשר חיים סבירים.

       

      להיפך, אני חושבת שלגבי בעלי חיים לפחות רבים מהאנשים אין בהם די אומץ וכוחות לעשות לפעמים מה שצריך להיעשות, וללכת עם בעל החיים שלהם לוטרינר (ואך ורק הוא רשאי לעשות זאת), ופעמים רבות הם אינם עושים זאת, או פשוט שולחים את בעל החיים עם מישהו לוטרינר שיעשה זאת ללא שהם יהיו נוכחים, ללא להיפרד, ללא להיות אתו בצורה מכובדת, אנושית, ברגעיו האחרונים.

      אני סבורה שגם זו צורה מסוימת של בגידה באמון.

       

      אם וכאשר מגיע הזמן חלילה וחס והמצב בלתי הפיך ואין סיכוי לחיים ללא סבל נוראי, אז אין ברירה, אבל לא בגלל שזה יותר נוח , או שלא רואים אפשרות סבירה להתמודדות.

       

      הפוסט שלי דיבר על מצב אחר לחלוטין, מצב בו יש סיכוי להבריא, אבל אולי הוא קלוש, מצב בו הרופא עצמו אומר שיש סיכוי אבל צריך להשקיע, מצב בו ממיתים חיות עזובות כי פשוט אין מי שיתמודד עם מצב בעייתי, ולא ממש מצב שמחייב "גאילה מהסבל". לדוגמא נתתי את הלינקים לסיפורים שהבאתי, פשוט לדוגמא.

      כי יש הבדל.

       

      לצערי הרב אני מבינה מנסיון את כל הלבטים, ובזמנו, גם אני את כלבי הראשון עליו השלום, וגם את כלבתי השניה הצדקת זצ"ל, את שניהם נאלצתי ללוות לוטרינר כדי לעזור להם "לעבור לעולם טוב יותר".  נאלצתי ותיכף אפרט.

       

      הוטרינר בשני המקרים, אצל שניהם, התחנן לפני כבר חודשים ש"אאפשר להם ללכת",

      לא הסכמתי ואמרתי לו שכל עוד אני לא בטוחה שהם סובלים, שזו רק אי נוחות עבורי, וריצות וטיפולים וטרחה עבורי, כל עוד הם עצמם לא סובלים, אין לי שום זכות לקחת מהם ולו יום אחד מהחיים.

       

      הגיע היום שבו ראיתי שהם עצמם דורשים זאת. לא יודעת איך להסביר אבל בעיניים - הם אמרו לי.

      מבט אחד עליהם כשנכנסתי הביתה הספיק.

       

      למרות הקושי הנורא, העצום, ליויתי אותם בעצמי לוטרינר, שהיתי יחד אתם עד הסוף, ליטפתי ודיברתי אתם, עד הסוף ואחריו.

      הוטרינר בשני המקרים אמר לי כמובן מאליו : טוב תצאי כעת אני כאן אעשה מה שצריך ואקרא לך.

      אני זעמתי ? אצא? השתגעת?

      לעזוב אותם עם מישהו זר ברגעים האחרונים ? בשום אופן לא.

      נשארתי.

      אחכ כך גם נתתי להם כבוד אחרון, בעצמי (גם את זה הוא רצה לעשות עבורי, וגם זה לא הסכמתי)

      קברתי אותם בעצמי, בידי, נפרדתי מהם בשברון לב אך בכבוד, וגם באתי לבקר אחר כך.

      כך שכנות במקרה זה "יפת נפש" לא חושבת שאפשר , לא במקרה זה בכל אופן,

      אבל אני מבינה את הכאב.

       

      צריך כח להתמודד לפעמים עם פגיעה של בעל חיים ואיך עוזרים לו וחיים עם זה, וצריך גם כח ללוותו לדרכו האחרונה כאשר אין שום סיכוי לחיים ללא סבל, לפי דיעת וטרינר.

      וצריך להבדיל בין שני הדברים, שכן המרחק ביניהם הוא שמיים וארץ

       

       

        21/10/08 01:12:


      הפוסט חשוב ומרגש!

       

      אני מגדלת בביתי 3 חתולים וכלבה כבר 12 שנים.

      ומאכילה כ10 חתולי רחוב בפתח דירתי באופן קבוע.

       

      לפני מס חודשים החתול שהיה הרביעי וחי אצלי כ8 שנים חלה בוירוס שפגע בו  בריאות ולא היה שום סיכוי שיצא מזה.לא חסכתי בשום טיפול והוא עבר את כול הבדיקות היקרות של אקו לב אולטסאונד בטן בדיקות דם חוזרות עד שמיצינו הכול ונכנס לקריסת מערכות בצקת ריאות וחוסר תפקוד כלייתי ומצוקה נשימתית.

      במקרה הזה למשל לא היתה ברירה אלא לעשות את החסד.

      לא היה שום סיכוי שיצא מהמצב וזה היה מוות בטוח שהיה כרוך בהרבה סבל.

      לאחר כחודש של טיפול צמוד וכשהבתי שאין שום סיכוי שיתאושש בצער רב  קיבלתי החלטה  ביחד עם הווטרינרית לבצע המתת חסד.

      יש מקרים שהסבל לחיה הוא כה גדול ואין סיכוי להציל את החיה וזו ההחלטה הנכונה.

      אבל...לבצע המתת חסד רק כי החיה הזדקנה למשל וכבר לא נוח לטפל בה זה אכזרי ומיותר.

      וכן......

      יש הרבה רוע בקרב בני האדם...

      גם אדם לאדם...

      וגם אדם לחיה.....

      ואנשים כאילה זקוקים רק לדבר אחד....

      לחמלה!

       

      חלי בן דוד

       


      אני חושבת שאם החיה במצב של סבל מתקדם ואפשרות הניתוח המוצעת לא תועיל

      אז אני מאמינה שהמתת החסד היא כן במקום - כי איזה זכות יש לי לתת לה להמשיך ולסבול??

      ואני מדברת על מקרה אמיתי.. הכלבה שלי נדרסה על ידי בן משפחה בטעות.. כי הוא לא בדק מתחת

      לגלגלים.. היא הייתה מאוד מבוגרת ואפילו הוטרינר שידע שהיא אצלנו כבר 19 וחצי שנה המליץ

      ואמר שאין טעם להשאיר אותה בחיים ושעדיפה המתת חסד מאשר לתת לה ולסבול..

      ההחלטה היא קשה מאוד שטעמה המר אינו מתפוגג ובמהירות.. אבל לראות אותה בוכה!!

      ומתחננת במבטיה שנגאל אותה מיסוריה.. אז מי אני לעזאזל שאסרב לה??

       

      ומצד שני אימצתי בעצמי כלב שעבר תאונה.. ולא היססתי כי אני חושבת שאהבה של כלב או כל חיה

      אחרת היא עדיין זכות ולא משנה אם הוא נכה או רגיל...

       

      אני אוהבת חיות!!

      אבל לא מוכנה לתת להן לסבול בגלל התחסדות!

        21/10/08 00:53:


      זה מאוד חשוב לאמץ בעלי-חיים, על אחת כמה וכמה, בל-חיים עם נכות.

      הפוסט ריגש אותי.

       

        20/10/08 21:25:


      אחרי כמה וכמה כלבים וחיות בכלל שעברו אצלנו בבית מאז ועד היום...הרכש החדש הוא מושי חתול רחוב שננטש על ידי אימו בגיל 3 חודשים.

      אני בעד המתת חסד כאשר החיה חולה סובלת ואין מזור.

      כך בדיוק אני בעד המתות חסד לבני אדם.

        20/10/08 20:40:


      בדרך כלל הסיבות ל"מתת חסד" של בעלי חיים היא הקושי של בני האדם לטפל באותם בעלי חיים.

      ולגברת מהמכולת הייתי נותנת חיבוק לו ראיתי אותה.  היא אישה כלבבי. 

      ארכיון