- זה שלך אדוני...

- זה שלך גברתי...

- זה לך, תיזהר הכלי רותח...

- בתאבון...

-פרה!!!

-למי אתה קורא פרה יא שרימפס מגודל

-את פרה! תסתכלי על עצמך יושבת שם בחום מטורף, לא חושבת אפילו לזוז, עוד דקה את יורדת לאיזה בטן.

-בוא'נה יא לובסטר פלצן, גם אתה הולך לשם, אותך הולכת לשאוב הקוזינה אחרי שהיא מפרקת לך את הצורה עם הצבת הזה.

-חלס שניכם, תנו לשבת בשקט, אותי מילאו באורז ואני חייב להגיד לכם, יושב לי טוב בבטן.

-מה זה פה עוף מדבר?

-אתה דג מדבר?! זה יותר נורמלי?

-אני סי-פוד!!!

-ומה זה דג? לא בא מהים? אתה בסך הכל דג מפואר, היי סוסייטי (עלק)

-חכה, חכה, תראה מה אני עושה לקוזינה הזאת... אני יושב פה תוקע בה מבט של רחמים, היא נזכרת ביום שהיא ראתה את "בת הים הקטנה" וחוטפת בחילה. אני חוזר לאקווריום! הולך לשחות עוד קצת עם החברה.

-טוב, אתה יושב פה עם כל הצורה שלך, אני נראית כמו איזה פלטה חומה, כל מה שיוצא ממני זה דם. קלוט את השמן הזה איך הוא מריר עלי. לך עוף יש עוד סיכוי יש לך קצת צורה של מה שהיית. אמנם לא צבע ולא צורה כמו השרימפס המניאק הזה, אבל יש לך קצת סיכוי, אני גמורה.

-מה אני אגיד לכם, אני חושב שאתם צריכים להיטרף, תכלס, בשביל זה יצרו אתכם. אני אם לא הרשת המחורבנת הזאת, הייתי עוד שוחה בים.

-מה פתאום, אני חייתי לי בשדה, הסתובבתי עם כולם, אכלנו לנו עשב, לא הפרענו לאף אחד. פתאום באו, העלו אותי אותי על עגלה, לקחו אותי למשחטה, שם ראיתי את אותו פעם ראשונה ואין לי מושג איך הוא הגיע לשם.

-אני? אני שכן שלך כבר שנתיים, מה שמת לב, מעבר לרחוב אני, במשק של שוורצמן, כל היום סגורים אחד על השני, מאז שלקחו אותי למשחטה אני תלוי הפוך כמו איזה עטלף.

-סיפורים, חבר'ה, סיפורים. מכרו לכם לוקשים. את פרה, מה את חושבת? איפה היית עם לא היו מגדלים בקר לבשר? היית היום עדיין איזה זרע באיזו מעבדה קפואה. תגידי תודה שנתנו לך קצת זמן מדף בשדות בין לבין. ואתה עוף, היית כנראה נולד ומת בטבע, אלא אם כן היית האחד לאני לא יודע כמה ששורד מתוך הביצים האלה, וואלה וזה רק עם היית מופרה, אחרת היית גומר שקשוקה, לא היית רואה אור לפני האור שמעל המחבת.

-אתה לא רציני אחי?! אתה בא להגיד לי שיצרו אותנו כדי להאכל ולא צדו אותנו כמו סבא של סבא? לא נתנו לנו סיכוי? איזה באסה!

-כן, אבל אני סיפור אחר, אני רוצח לא קטן בעצמי, אני יושב לי על הקרקעית של הים ועם עובר איזה דגיג חלש אני מוריד אותו עם הצבת, לא מחפש נשק, לא מחפש כוונה, לא משאיר לחמאס לקחת אחריות...    יש שמועות שאיזה שטינקר נתן לי גזר דין מוות והכווין את הרשת לאיזור לי כי הורדתי את אח שלו.

-וואלה, אתה גם רוצח. אז גם לך מגיע למות.

-כן, קוראים לזה שרשרת מזון.

-אבל מה עם זה שאנשים יכולים להסתדר בלעדינו?

-זה חרטה, יש לך מושג כמה אנחנו טעימים? אם היית במקומם לא היית מוותר עלינו!

-איך אתה יודע? אי אפשר להוכיח את זה, אתה לא יכול לאכול פרה ולבדוק. הכל שמועות.

-נכון, כמו גברים ולידה, אין לך דרך להוכיח, אבל אף פעם לא מאוחר לנסות.

בתאבון.