צטט: shlomi e 2008-10-21 09:36:25

חברות

חג שמח חברים,

לקרוא ולהפנים...



הוא בקושי ראה את האשה הזקנה עומדת בשולי הכביש,

אבל אפילו באור הקלוש של שעות בין הערביים, הוא הבחין בנואשותה לעזרה.

הוא עצר את מכוניתו לפני המרצדס שלה, יצא והתקרב לעברה.

על אף החיוך הנעים שעל פניו, הזקנה דאגה. אף אחד לא עצר בשעה האחרונה.

האם הוא יפגע בה? הוא לא נראה בטוח כל-כך, עני ורעב.

היה יכול לראות שהיא חוששת מפניו. העמידה שלה בקור הזה...

הוא ידע איך היא מרגישה,זה היה רעד שרק אימה יכולה להביא לה.

"אני פה כדי לעזור לך גבירתי" הוא אמר,

"למה שלא תחכי באוטו? חם שם ונעים., אגב, שמי ברייאן אנדרסון".

פנצ'ר בגלגל היה כל הסיפור, אבל עבור אישה מבוגרת, זה היה מספיק קשה.

ברייאן זחל מתחת לאוטו, מחפש מקום לחבר את הג'ק,

הוא נשרט בברכיים מספר פעמים, אך בכל זאת המשיך,

כעבור פרק זמן החליף את הגלגל,  התלכלך וידיו כאבו.

תוך כדי הברגת הברגים בחזרה, היא פתחה את החלון והחלה לשוחח איתו,

היא אמרה לו שהיא מהעיר סיינט-לואיס, ורק עוברת באזור.

היא לא הפסיקה להודות לו ,תוך דמעות תודה בעיניה, על שנחלץ לעזרתה.



ברייאן רק חייך , חיוך רך ומתוק, וסגר את תא המטען של מכוניתה.

האישה שאלה כמה כסף היא חייבת לו. כל סכום שהיה אומר לה, היה מקובל בעיניה,

שכן היא כבר דמיינה את כל הדברים הנוראיים שהיו עלולים לקרות לה, לולא היה עוצר.

ברייאן לא חשב אפילו פעם אחת על קבלת תשלום, זו לא היתה עבודה בשבילו.

הוא עצר לסייע לאדם במצוקה, וא-לוקים יודע שיש אנשים טובים בעברו שנתנו לו יד,

וסייעו לו מבלי להניד עפעף, כשהיה זקוק לכך.

כך הוא חי כל חייו, ואף פעם לא עלה בדעתו לנהוג אחרת.

הוא אמר לה שאם היא באמת רוצה לגמול לו בחזרה,

אז שבפעם הבאה שהיא תראה אדם הזקוק לעזרה שהיא תסייע לו,

ותתן לו את העזרה לה הוא זקוק ...                              "ותחשבי עלי".. הוסיף.

הוא חיכה עד שהאישה התניעה ונסעה.

זה היה יום קר ומדכא, אבל הייתה לו תחושה טובה בלב, תחושה עילאית על שעזר לאדם בצרה. כשהתקדם לעבר הבית שלו, נעלם אל תוך החשיכה...


כמה קילומטרים בהמשך הכביש ראתה האישה הזקנה בית קפה קטן ונכנסה לאכול משהו ולהתחמם מעט,

לפני שתעבור את יתרת הדרך הארוכה  לביתה.

המסעדה הייתה אפלולית ומלוכלכת,

בחוץ היו שתי משאבות דלק ישנות, כל הנוף היה מוזר עבורה ולא מוכר.

המלצרית פנתה אליה, והביאה לה מגבת נקיה לייבש את שיערה הרטוב.

היה למלצרית חיוך מתוק..... כזה שאפילו עמידה על הרגליים במשך כל היום, לא היה יכול למחוק.  

האישה הבחינה בכך שהמלצרית הייתה כמעט בחודש השמיני להריונה,

אבל היא לא נתנה לכאביה ולמתחיה לשנות את יחסה.

האישה הזקנה חשבה לעצמה איך אדם שיש לו כל-כך מעט, יכול להיות כל כך "נותן" לאדם זר.

 היא נזכרה בברייאן אנדרסון- ואז הבינה - קיימים בעולם גם מתי- מעט, אותם אנשים ייחודיים, מהסוג האחר....

כשסיימה את ארוחתה, היא שילמה עם שטר של 100 דולר.

המלצרית מיהרה להביא לה את העודף המגיע לה, אך האישה הזקנה נעלמה זה מכבר מעבר לדלת.  כשהמלצרית שבה, האשה כבר לא היתה שם....  המלצרית התפלאה לאן יכלה האישה ללכת,

ואז הבחינה שדבר מה היה רשום על מפית.

דמעות עמדו בעיניה כאשר קראה את דברי האישה:

"אינך חייבת לי דבר, גם אני עמדתי במצבך ...מישהו, אדם-מלאך , סייע לי בדרכו האצילית,

באותו אופן בו אני מסייעת לך.  אם את באמת רוצה לגמול לי בחזרה, כל מה שעליך לעשות הוא לא לתת לשרשרת האהבה הזאת להינתק על ידך..."

מתחת למפית היו מונחים ארבעה שטרות נוספים של $100


היו עדיין שולחנות לפנות, קעריות סוכר למלא, ואנשים לשרת, אבל המלצרית הצליחה לעבור עוד יום עבודה מתיש…

כשהיא שבה הביתה מהעבודה עייפה ומותשת, ושכבה לישון אותו לילה,

היא חשבה על הכסף, ועל מה שהאישה הזקנה רשמה.

איך האשה הזקנה יכלה לדעת כמה היא ובעלה זקוקים כל-כך לכסף הזה?

עם התאריך המשוער ללידה בחודש הקרוב, זה היה יכול להיות קשה ביותר.

היא ידעה עד כמה בעלה אוהב אותה ודואג לה,וכשהוא ישן לידה חיבקה אותו בחום, נישקה לו ברכות ולחשה לעברו בקול שקט…

"הכול הולך להסתדר………….. אני כל כך אוהבת אותך, בעלי, חברי ואהובי - ברייאן אנדרסון..."


 ישנה אמירה ישנה ונכונה "גלגל חוזר בעולם".

חברים טובים הם כמו מלאכים...המרימים אותנו על רגלינו בכל עת, כאשר הכנפיים שלנו שמוטות ואינן יודעות כיצד להתרומם ולעוף...  לא תמיד אנו רואים אותם, אבל יודעים שהחברים האמיתיים תמיד שם בשבילנו. ..