כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רק אני ואנוכי

    נוסטלגיה תימנית

    3 תגובות   יום שלישי, 21/10/08, 10:17

    בילדותי כאשר היה מגיע זמן תפילת השחרית

    ,

    היה שמש בית הכנסת עובר בין הבתים

    ,

    שהיו בתים פרטיים עם תריסי עץ, ודופק חזק,

     

    על התריסים על מנת להעיר את אבי לתפילת שחרית

     

    בבית הכנסת, תוך כדי שהוא גם קורא בשמו.

     

    אברם, אברם, גום, גום ללצ'לה. למותר לציין,

     

    שהוא היה מצליח להעיר את כל הבית, רק לא את אבי

    .

    אנחנו כבר דאגנו להעיר אותו . . .

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/08 18:38:

      זכרונות מבית אבא..
        21/10/08 11:59:

      זכרונות ילדות תמיד מרגשים ומלווים אותנו לאורך כל החיים .

      אותי מרגשים הגעגועים לאבא ולסבא שיהיה לו בית כנסת .  *


      אצלנו זה היה רק בסליחות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איש. . .
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין