נוסטלגיה תימנית

3 תגובות   יום שלישי, 21/10/08, 10:17

בילדותי כאשר היה מגיע זמן תפילת השחרית

,

היה שמש בית הכנסת עובר בין הבתים

,

שהיו בתים פרטיים עם תריסי עץ, ודופק חזק,

 

על התריסים על מנת להעיר את אבי לתפילת שחרית

 

בבית הכנסת, תוך כדי שהוא גם קורא בשמו.

 

אברם, אברם, גום, גום ללצ'לה. למותר לציין,

 

שהוא היה מצליח להעיר את כל הבית, רק לא את אבי

.

אנחנו כבר דאגנו להעיר אותו . . .

 
דרג את התוכן: