מיומנו של מישקה
קורותיו מסמרי הפרווה של חתול ג'ינג'י מטורף וחובב שחייה אולימפית.
פוסטים אחרונים
- בתיה אפולו 26/10/18
- בוקר טוב 4/4/11
- פוסט בלתי ירוק בעליל או למה אני אוהב לפעמים לעשות אמבטיה 11/12/10
- "סטארט אפ " היסטרי 19/7/10
- מצעד הגאווה 2010- sex in the city - פוסט צבעוני מצולם 11/6/10
- חוכמה שלאחר מעשה ? 31/5/10
ארכיון
למה לעזאזל אנחנו לא מקבלים את האחר
בוקר טוב ,יקירים,
למה לעזאזל הטבע האנושי המחורבן מונע ממרבית האנשים לקבל את האחר, ואני לא מתכוון כרגע לאחר במשמעות הרווחת של קבוצת מיעוט כזו או אחרת ,שגם זו תכונה אנושית נוהגת ומגונה .כמויות השנאה לאחר במשמעות זו, בכלל ואצלנו בפרט, הן מפחידות ומבטאות את השסע החברתי ההולך וגדל בחברה הישראלית.
הפעם אני מתכוון לתופעה המקוממת שקשה לאנשים גם כבודדים ועוד יותר כקבוצה לקבל אדם שהוא אחר במובן שהוא חושב אחרת, שאינו מתיישר עם מה שהרוב רואים כמקובל שהשקפת עולמו או סדר העדיפויות שלו שונה . או אפילו שמתלבש או נראה שונה מהקו הנוהג בקבוצה .
למה ? למה אנשים כאלה שיכולים להיות חיוביים ותורמים בכל קנה מידה, מקסימים, יצירתיים ומקוריים,
מה יש באחר האינדיבידואליסט שנתפס כאיום או כגורם מפריע לקבוצה . למה ישר מקטלגים ומסמנים אותו כמוזר, מדוע מפחדים ומרחיקים את מי שלא מתיישר עם הקו של הקבוצה. הרי ,אנחנו כחברה ובקטן יותר כקבוצת אנשים מפסידים מכך .
השאלות רטוריות ,די ברורה לי התשובה אבל זה ממש לא עושה את זה יותר קל ופשוט למי שעמוד השדרה שלו חשוב לו ולא מוכן לוותר על עצמו וחשוב מזה יודע או ידע שיש מחיר שהוא ישלם בגין כך.
חג שמח ,ואל דאגה העליצות שוב תשוב. |
למה לעזאזל אנחנו לא מקבלים את האחר
מוקעים ע"י הרוב השולט. 
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האחר הוא כל מי שנמצא בשתי קצצות הקשת
האחר יותר משהו עצמו הוא מקף לעומד מולו את מה שיש או אין בו
האחר מצריך מהשכיח להתמודד עם שאלות
על בינוניות, על סבלנות, סובלנות, פתיחות, אתגר,
זאת אומרת להתמודד עם האחר נדרש מאמץ
שהשכיח יתאמץ ?
או מאמא
הרבה יותר קל להתנגד לאחר
יש לי ניסטגמוס מולד
אני אישה סקרנית, דעתנית, ובתור אמירה גם מטפחת ישבן
אתה יודע כמה היה קשה להתבגר כאן ?
יש מי שאמר שיש רק שני כוחות בעולם: פחד ואהבה.
אתה מדבר פשוט על פחד.
כל מה שעוד לא כבשנו בתוך עצמנו ומשתקף ע"י "האחר" מאיים.
ככל שאנחנו מיודדים עם סך חלקינו כך גם האחר החיצוני כבר לא ממש מאיים.
ויפה כתבת וברגישות רבה.
אני מזדהה עם מה שהלינקה כתבה!
תראה מה ש.."אתה יודע מי" עשה לדן (ז"ל)
השקרן הנאלח הזה!!!
.
תמיד ישנם ותמיד יהיו אנשים רעים
כמו שתמיד ישנם ויהיו אנשים טובים.
יצחק ניוטון היה מאוד מעוניין שיקבלו את המדע שלו. ולמרות יריבים מרים באקדמיה המנוונת והחשוכה - הוא הצליח. הוא התקבל מהבחינה הזו. הוא גם זכה למעמד בתור איש ציבור. האם רצה להתקבל גם כחבר ומאהב ? אני לא בטוח.
אני חושב ש"האחר" בכלל לא מעוניין להתקבל.
החברה מעיקה על ה"אחר" בניסיונות אווילים
לשנות אותו.
בתקופות שונות ה'אחר' יכול להפוך לשאמאן של השבט, או למכשפה המועלית על מוקד.
יכול להיות שארכימדס היה כזה. יצחק ניוטון בטוח היה כזה. לדמויות כאלה יש תפקיד, וחברה נאורה, מתוך מאבק, יודעת לזהות תפקיד זה.
ובנוסף לכל התשובות המתבקשות מאליהן,
על תופעת העדר שמעת מישקה?
הרי האחר רק מדגיש את השייכות שלנו לאותו "עדר",
מדגיש את חוסר הייחודיות שלנו,
מדגיש את היותינו חסרי תושיה, חסרי מעוף, חסרי יצירתיות.
אז איך נוכל לחבקו בקרבנו אם הוא כל מה שהיינו רוצים להיות ולא יכולנו?
עצוב!
* על הפוסט החשוב ועל החזרה לשיגרה,
אלה
מביא הגדרה פוסט מודרניסטית על ה"אחר", האחר היינו כל מה שאיננו "אני", אך גם אינו ניגודו של אותו "אני". האחר אינו נכנס לסכמה פילוסופית, פסיכולוגית, האסתטית המוכרת לי. האחר הוא כל מי שאיננו מכיר בקיומו כסובייקט, בזכותו להיות מיוצג, בזכותו ל"דבר". זהו ביטוי להבדלים שמפוררים את התבנית הרציונאלית של האני: האחר הוא פער בין האומר לבין הנאמר על ידו. האתיקה הפוסט מודרנית מבססת את זיהוייה העצמי על האחראיות לאחר. במסגרת הגדרה זו אולי תמצא זויות חדשות להתבוננות...
תודה,
אנטוןעצם היות האדם אחר ואינדיבידואליסט
משביח אותו מהאחרים.. המועתקים ומעתיקים..
וכאחת שמוגדרת לעיתים כזו.. אני רוצה לאמר לך..
למה אתה חושב שאיכפת לו - לאחר?
הרי היכולת להיות שונה ולאמר את אמרתך ללא השפעה מהסביבה והחברה המכתיבה..
היא גם היכולת לסנן את הביקורת השטחית ועלובה של אותה חברה ששרויה בתכתיבים, אופנה וקודי התנהגות..
אני יכולה להעיד בגאווה כלפי עצמי וכך גם אני מנסה להעביר לילדי.. שכל אחד זכאי (בגבולות השפיות) להיות מה שהוא, ועלינו תחילה לקבל ולכבד.. ואם לא נוח לנו אז לשחרר אך חלילה לנו מלבקר...
צ'יצ'ו פה מהאתר כתב פעם את זה...
אם בחברתך,
נמצא
אדם הצורך שינוי
בהתנהגותו,
אינך ראוי לו.
קשה לדעת למה בדיוק אתה מתייחס ללא דוגמאות קונקרטיות, אבל בהנחה שלא מדובר על הוקעה שהיא על בסיס שונות שהיא לא בשליטה (נכות, צבע, דת, מין וכיו"ב), אלא על בסיס של חשיבה שונה, ומבלי להצדיק הוקעה על בסיס כלשהו, הייתי רוצה להציע שמה שמניע אנשים אינדיבידואליסטים, היא הנטיה, היכולת והרצון להתבדל מהקבוצה, ולפקפק בערכיה , שהרי בלעדי הקבוצה לא היתה כל משמעות לאינדיבידואליזם.
אם לחטוא בפשטנות-
קבוצה יכולה להכיל את השונה רק עד כמה שהוא לא מאיים על הקיום שלה ועל הערכים הבסיסיים שלה,
בעוד שאינדיבידואליסט, מעצם מהותו, לא רק מתמודד, אלא לעיתים אף שואב מהחיכוך עם הקבוצה.
שאלה כל כך חשובה, והתשובות לא יעזרו, כי תמיד אנשים כנראה ימשיכו במנהגם זה, באשר הם.
יש לכך הסברים מתחומים שונים - סוציולוגי, פסיכולוגי, פילוסופי. האחר מאיים מכל כך הרבה סיבות. ואני מסיכמה איתך ביותר שפה בארץ יש עוד פחות סובלנות לאחר באשר הוא.
כנראה שזו תכונה שטבועה עמוק בטבע האנושי, ואם קצת מודעות היתה יכולה לשפר ולו במעט - דיינו...
שירלי
צטט: "מקסימים, יצירתיים ומקוריים"
מישקה יקירי. אתה כבר ילד גדול ועדיין כה תמים?
על קנאה שמעת חביבי? אני מכירה את הנושא מקרוב
מאוד. בצעירותי זה פגע בי אבל בגרתי והבנתי שאני
לא יכולה לצרוך יותר מדי חברים בכל מקרה ועדיף
מעט ואמיתיים, ואת אלה אני מחבקת והם אותי.
* עבור הנושא ואחר חגים שמח חבר
לאה HALINKA
תודה לך מתי יקר ,וחג שמח לך
,אני לא יודע. אני משער שיש פחד שהאחר עלול להשתלט על מה שלי יש (למרות האבסורד שהאחר הוא בד"כ מיעוט). ובנוסף האחר הוא תמיד יהיה והיה מטרה נוחה להוציא עליה את האגרסיות והתסכול שלי. מה זה לא כיף להרביץ לחלש בכיתה ?
אני מבין את הכעס שלך ולא נותר לי אלא להסכים ולהשתומם יחד איתך, נמר יקר.
מתי