צטט: drukman2 2008-10-21 17:41:34

דמדומי האלים

חיינו הכלכליים מבוססים על כמה הנחות יסוד שאנו מאמינים שהן נכונות. חלק מהנחות אלה התפוגגו.

השגיאות שנעשו בניהול אשראים וביטחונות של גופים כלכליים גדולים נראות בדיעבד מוזרות ומגוחכות.

הנה כמה דוגמאות מעניינות שלוקטו על ידי בשבועות אלה.

א. היתכן שבמדינה בשם איסלנד, שנחשבה עד לפני שנה לגן עדן ופלא כלכלי של המאה ה-21, אין יכולת לבנק המרכזי שלה לשלם לספקים חיצוניים במזומן מטבע חוץ על מנת לרכוש מוצרי יסוד הנחוצים למדינה? האם איסלנד הופתעה שכל מוצריה מיובאים מבחוץ. האם מישהו במדינה לא הכין שיעורי בית ולא מילא את מחסני הכסף של המדינה במנת הברזל המימונית לשעת חירום. כעת היא תלוייה בחסדי אחרים.

ב. היתכן שבארצות הברית ניתנו משכנתאות לרכישת דירות מגורים ללא ערבים, בהתבסס רק על הדירה שנרכשה? היתכן שהאשראי שניתן עבור הדירה שנרכשה הגיע לרמה של 105% משווי הנכס?

מיהו הבנקאי שמתבסס על נכס חומרי ששוויו תלוי בהיצע וביקוש ברמה של 100%? שלא לדבר על 105% נתון שנראה יותר כטעות דפוס, ולא היא. היתכן שהיו בארצות הברית בנקאים שנתנו הלוואות לתקופות ארוכות לרכישת דיור לעשרות אלפי אנשים שהיה ברור מההיסטוריה שלהם כי לא עמדו בעבר בתשלומי החובות שלהם? האם בקורס לבנקאות למתחילים לא מלמדים לבדוק גם (לא רק) את יכולת החזר החובות של הלווה? האם לא היה ידוע מראש ששיעור הריבית של ההלוואה צפוי להשתנות (כלפי מעלה) במהלך חיי ההלוואה?  ואם הכוונה היתה לתת אשראי מסיבות חברתיות, למה לא ערבה המדינה מראש לכספי הלווים?

ג. היתכן שבישראל ניתנו אשראים בסכומים מופלגים כנגד מניות משועבדות וללא זכות חזרה ללווה? הרי ברור וידוע כי ערכן של מניות עולה ויורד ללא קשר רציונאלי למציאות כלכלית מוכחת.

ד. היתכן שבישראל התבססו פירמות מכובדות על דירוג הסיכון שנתנו חברות דירוג לחברות בורסאיות או לניירות ערך שלהן מבלי לדעת את שיטת הדירוג? עפ"י העיתונות, חברות הדירוג טוענות כי שיטת הדירוג היא סוד מקצועי שאין למוסרו לידיעת הציבור. ובאותה ידיעה נכתב כי עובדי החברות לא עברו בחינות הסמכה מוגדרות המסמיכות אותם לקבוע דירוגי סיכון. 

ה. איך יתכן שטייקונים ששווי עסקיהם נאמד בעשרות מיליארדים של דולארים מפסידים אחוזים ניכרים
מהונם תוך מספר חודשים? ההנחה היא שכל מי שעסקיו חוקי עולם, חייב להעסיק רשת של מומחים ואנשי מטה שתפקידם לאתר סיכון גדל ולהפחית את ההשקעות בהתאם. היכן היו אנשים אלה?

מתגנבת לליבי מודעות לתופעה מדאיגה. חלק ניכר מהמומחים המקיפים את חיינו הכלכליים - אינם מומחים.

היכולת לצפות אירועים מסוכנים ותפניות במגמות של חלק ניכר מהעוסקים בכלכלה - היא מוגבלת למדי. הם יודעים להסביר בדיעבד מה קרה לדעתם אך פחות להתכונן לשבע שנות השפל, כמו שעשה יוסף המקראי.

נלך צעד נוסף, האם אתם חושבים שהחשש שהצגתי מוגבל רק לתחום הכלכלה? והרי לפני שנתיים וחצי יצאנו ביוזמתנו למלחמה כשאנו בלתי מוכנים לחלוטין. מה טיבם של המומחים המדיניים והבטחוניים שאפשרו אור ירוק ליציאה למלחמה?

ונגיע לצעד השלישי: אולי רמת היכולת הנדרשת לתכנן, לבצע ולבקר תהליכים בעידן השינויים המהירים של חיינו היא מעבר לכוחם של העוסקים בנושא? אולי יכולתם מוגבלת לתפעול שוטף של המצב הקיים אך לא לשינויים ולשדרוגים הנדרשים בכל תחומי החיים על מנת להתכונן למחר, לשנה הבאה, לעשור הבא.

ומהי המסקנה?  למעשה אנו תובעים מה"מומחים" הקיימים רמת ידע וחיזוי שאין להם. הם יודעים את זה וכעת גם אנחנו. לא יעזור לנו אם נחליף את המומחים שסרחו במומחים אחרים מאותו סוג. החדשים יבצעו את אותן השגיאות או גרועות מהן בפעם הבאה. יתכן שאנו זקוקים למומחים אחרים המותאמים לעולם החדש? עלינו להגדיר תחילה מהן תכונות המינימום הנדרשות מהמומחים בעולמנו החדש והמשתנה.

ועד שיימצא מנהיג הולם ודמוקרטי בישראל (ובעולם החופשי) שידע להיערך בהתאם לשינויים שתדירותם הולכת ומתקצרת, מוטב שאנו, אזובי הקיר, נכיר במגבלות המומחים והבכירים ונבין שמישהו הזיז מזמן את הגבינה שלהם והם מודעים לכך אך חוששים להודות.