החודש האחרון שלי חזרתי ממסיבת טבע מדהימה ב 8:00 בבוקר והתעוררתי בשעה 13:00 להודעה
שז'ידה שלי סבא שלי נפטר
בתאריך 27.9.08 הוא נפטר
מצחיק זה יום ההולדת של שלומי ז"ל ויום ההולדת של בת הזוג בשנתים האחרות של אחי האמצעי.
הוא נקבר בערב ראש השנה, צדיק אמרו כולם - צדקו.
בן כמעט 92 צלול עד יום מותו.
זכיתי בסבא עד גיל 41.5 זכיתי בסבא עם ערכים של -אחדות ,אהבה, משפחתיות, אהבה למדינה, ביתרי גאה
סבא עם הומור שנון ,עם מבט ממזרי -זוית של חיוך בקצה העיניים
קריצה מתפקעת מתחת לשפם שחור שתמיד הזכיר לי את צרלי צפלין
סבא שלימד את כל הנכדים טריקים ופויילשטיקים קלפים ודומינו
סבא שעישן עם כל הנכדים וסיפק סיגריות לכל הנכדים והמון שוקולדים וסוכריות בקבוע עד לשנה האחרונה
סבא שובב שנדלק כל הזמן על נשים צובט ישבנים שבגיל שמונים ואחד עדין עשה אהבה עם סבתא שלי פעם בשבוע ...(סבתא שלי סיפרה לי את זה כששאלתי אותה עם היא עדין עושה את זה והתשובה היתה :"מה אני מתה???" לא כמו פעם אבל פעם בשבוע חייב ...ואני נגנבתי אמרתי "סבתא הלוואי עלי ..."
סבא שלימד את כל הנכדים אהבה למספרים ואותיות ותמיד עד לאחרונה התחרנו בו בלחבר במהירות מספרים של אותיות
ז'ידה שלי אני אוהבת אותך @זכיתי@
סבא שלי מת והאדמה רעדה במשפחה
ערב ראש השנה עבר אלי הבייתה.
מדהים איך החיים ממשיכים - מהקבר והשיבעה שהתבטלה כי צדיק היה ,חזרנו הבייתה
אני כמובן הלכתי לישון שעה ,לחדש אנרגיות כי את כל האנרגיות שלי נתתי לאימי וכל משפחתי האהובה
קמתי ובשעתים והרמתי ארוחת חג לתפארת עם המון פינוקים -אשת חיל , מישהו מחפש??
ברכתי ובכיתי והודתי אהבתי ושמחתי עם כולם
אחרי שכולם הלכו והבית תוקתק נכנסתי לפנטזייה מצחיק תמיד שאני נתקלת במוות-קבר אני נהיית חרמנית ברמות.....
הפסיכולוג שכמעט התפלצ שספרתי לו על מה חשבתי בשבעה של בעלי , הסביר לי
שמאוד טבעי ברגע שנתקלים במוות לרצות את עוצמת החיים ובסקס יוצאים כל תחושות החיים
וזה קורה לרוב האנשים -סוג של תאווה לחיים (לקח לי 11 חודש לחזור לחיים....באמת)
יצא לי לדבר עם ההוא מהרכבת איזה שבועיים רצוף המון כל יום כולל סמסים ומיילים נצלנו את רוב האפשרויות התקשורתיות בהנאה רבה חוץ מלהיפגש תחלס !
אז פיזנטזתי את הפגישה הראשונה שלנו.....אוהו לאן הלכתי -איקון של פרצוף מסמיק-
הוא מחכה לי במיטתו עם עיניים קשורות ברקע מתנגנת מוזיקה שפורטת בסקסיות של סקספון עם כינור מרטיט ,
אני נכנסת אליו הבייתה קושרת את עיניי בכניסה לחדר ומזדחלת אליו מתחת לשמיכה
ואנחנו עושים פשוט אהבה של תחושות ורק המחשבה על זה העצימה את התחושה ושיו לאיזה סרטים נכנסתי גם שם ועם זה נכנסתי למיטה שלי ..יותר מאוחר...
בבוקר ישר חזרתי לשם לפנטזייה ועידנתי את עצמי: הוא חיכה לי מאחורי הדלת כניסה לבית שלו בעיניים קשורות והמוזיקה הסקסית ההיא עדין מתנגנת ברקע פותח את הדלת ואני כמובן בעיניים קשורות מובלת בריקוד ומגע למרכז החדר ותוך כדי תנועה וסביר להניח בהתעלפות של נשיקה אנחנו מכירים ...ולחדר שינה לא הגענו....רק אחרי.... ובלי מילים....
ואז הוא מתקשר בדיוק באמצע הפנטזייה עם הכוס קפה של הבוקר
כמובן שאיך שעניתי צחקתי כי הריי אני בטוחה שכולם קוראים את המחשבות שלי :>
וכששאל/אמר נו מתי נפגשים הגיעה השנה החדשה ?
זו הייתה הזדמנות עבורי לשתף אותו בסרטים שרצו לי ערב קודם ועל הבוקר
הוא כמעט התעלף ועבר לדום והתחיל לפנטז איתי בקול רם
קבענו את המפגש לשלושה ימים אחרי..
ביומיים הבאים המשכנו להדליק אחד את השני בקטנות חזקות ואני כמובן עזרתי כל הזמן באירוח אנשיםבבית סבי
כמובן שהרצתי לי בראש המון תסריטים חיוביים מדהימים מרגשים מטריפים מפחידים מסוכנים
שאלתי את עצמי שאלות ועם הכל אמרתי לעצמי -הולכת על זה, יהיה מה שיהיה, חווית המחשבה כל כך עוצמתית ששום דבר לא יכול להרוס את זה רק להעצים את זה .
הדבר היחיד פחדתי שיקבל התקף לב מרוב התרגשות + , הוא הרי גדול ממני ב13 שנה
ואני ארגנטינאית בנשמה ..
הבאתי את עצמי על מצע של יהלומים וזהב.
טוב כמובן שהוא קיבל פיק ברכיים -איקון של לשון בחוץ-
התאכזבתי מזה שלא ממשתי את הפנטזייה
אבל כנראה שלא הוא הבן אדם שיזכה להגשים איתי פנטזיות.. וכמו פטריות משמים מופיעים בלי הפסקה המון מחזרים חדשים.
רצון להכיר יש מאד עד מאד
למי יש זמן במרתון האחרון של החודש האחרון
עלינו לקבר ביום ראשון לפני כיפור ,והזמן טס עד ערב יום כיפור ששם נפלה הפצצה :
לפני חמש שנים כשסבתי וסבי עדיין צלולים ויחסית בריאים, הם ביקשו רשות משני ילדיהם להוריש את הבית שלהם לאחות הצעירה שחיה בשכירות למרות שהיא כבר סבתא בעצמה והאחים המסודרים הסכימו בשמחה וכולנו בכינו מהתרגשות ושמחה שהאחות הצעירה והאהובה תוכל להזדקן בכבוד בלי לדאוג לשכר דירה .
ערב יום כיפור הודיעו פתאום שהאח עשה "מחטף" והחתים את סבי על העברת הבית על שם בנו בעודו בחיים
הכאב התנפץ לכולנו בפנים וכמו סכין חדה חרטה בלב
הדוד האהוב והיקר שכולם אהבו והעריכו התגאו וכיבדו עשה מעשה שפרק משפחה והמצבה עדיין לא על הקבר ..
המורשת המופלאה שחונכנו על פיה של אחדות נתינה ואהבה התנפצה בשנייה אחת
הכאב על התפרקות המשפחה הוא של כולם ועימו מגיעים גם הכעס הבלבול הדאגה הפחד ועצב קורע
זה סרט של משפחות אחרות לא שלנו ....
רוב האנרגייות שלי מנותבות מאז לתמיכה ועזרה לאחות האהובה על כולם -אמא שלי וגם לאבי שליווה את סבי כמו בן אוהב עד הנשימה האחרונה הוא היה איתו באהבה.
והחגים הללו ,רגע איזה יום היום?
והמחזרים שאף אחד מהם לא הצלחתי לראות חוץ מאחד חביב שפגשתי והתרשמתי אבל נסחפתי לפסטיבל דיג'ארו בקיבוץ חורשים ששם רקדתי את עצמי לדעת ואחרי יומיים שרק נטענתי באנרגיות נפלו עוד הפגזות מהדוד שהשתבשה עליו דעתו לרגע והתנהל בצורה מכאיבה שוב מול כולם המון בכי מהבטן זרם .
ויש את האוצרית האהובה שלי ירין בת השבע שנמצאת בחופשה והמון חברים אהובים של שנים שקבענו להתראות וכל אחד מהם כולל הילדים שלהם כולל ירין ואני דורשים מנת יתר של יום שלם ביחד וזה אף פעם לא מספיק . אירוחים התארחויות טיולים ומנה יומית של הורים שלי זה מרתון מדהים מטעין ומרוקן כאחד . הזמן שלי היקר לי לעצמי ברמות מתפנה לרוב בין חצות לשלוש וחצי לפנות בוקר
בחודש כזה אינטנסיבי ריגשי מצד אני רוצה המון לדבר מצד זקוקה לשקט מחשבתי בטירוף
הבאלגן המשפחתי כעיקרון רק התחיל ואני מאמינה שדברים יסתדרו והצלקת בלב תגליד אבל תמיד תזכיר לאן אנחנו לא מוכנים בחיים להגיע שוב . והמחזרים עדיין מחזרים
ואני רוצה רק אחד ושאפגוש בו אדע (אני מקווה)
זה היה על קצה המזלג החודש האחרון שלי יום נפלא שמח מרענן ומטעין באהבה@אורלין
|