אווירת המאניה דיפרסיה בשווקים ממשיכה, כשהמניות בכל השווקים עולות 5%, למחרת יורדות בעוצמה והלאמת הבנקים במדינות רבות הפכה להיות כמעט עניין שבשיגרה. במהלך חג סוכות, לאחר שחתמו שבוע של עליית שערים חזרו השבוע שוקי המניות למגמת הירידות החדות, כששוקי ארופה והמזרח מגיבים בעוצמה גבוהה יותר מהשוק האמריקאי ובארץ למזלנו אין מסחר. במסגרת צרור החדשות הרעות האחרונות ארגנטינה הודיעה שהיא מלאימה את קרנות הפנסיה שלה והיא בדרך לפשיטת רגל (שתהייה השנייה בעשור האחרון). מחירי הנפט צללו אל מתחת ל- 70 דולר לחבית ויחד איתם ממשיכות הירידות החדות במחירי הסחורות. אמנם ירידה במחירי הסחורות זה לא רע, כי לפחות דהרת האינפלציה תיבלם, אבל החשש ממיתון עולמי לא מאפשר לנו לשמוח על כך. הסחורות יורדות כי הביקוש קטן וזה לא יקדם אותנו לקראת היציאה מהמיתון. חדשות טובות אין באמת, רק אולי רמיזות עדינות. 

וורן באפט, הגורו של שוק ההון, הודיע בסוף השבוע שברמות הנוכחיות הוא מתחיל לקנות מניות, אבל חזר ואמר שזו השקעה לטווח ארוך של עד 20 שנה ושבטווח הקצר עוד נוכל לראות ירידות. רמיזה לחדשה טובה היא הירידה הקלה בריבית הליבור, הריבית הבין-בנקאית על הדולר. ירידה זו מאירה באור אופטימי יותר את משבר האשראי והאמון האמריקאי ואולי מרמזת על כך שתוכנית הייצוב העולמית הצליחה לגייס את אמון הבנקים אבל הריבית עדין גבוהה מדי והדרך למטה ארוכה.

ומה קורה בארץ? לא כל כך גרוע אבל גם לא מזהיר. חופשת החג הסתיימה והמשקיעים המקומיים חזרו לפעול היום באורך מלא ובאווירה אדומה של ירידות אם כי מתונות יחסית. מדד ספטמבר שהתפרסם בשבוע שעבר היה ללא שינוי וציפיות האינפלציה לשנה קדימה ירדו באופן ניכר לאור הירידה במחירי הסחורות והנפט וההאטה בביקושים שלא תאפשר עליית מחירים. מדדי אוקטובר ונובמבר צפויים להיות נמוכים ויש כאלה שאפילו חוזים שהם יהיו שליליים. האינפלציה לשנה קדימה חזויה ברמה של כ-0.5% על ידי שוק ההון ועד לרמות של 1.5% על ידי כלכלני המאקרו, בהחלט לא הרמות שנחזו והתקיימו בשנת 2008. האם תם עידן אגרות החוב צמודות המדד? לדעתי לא ואני אתייחס לכך בהמשך.

הדולר התחזק בעולם מול כל המטבעות (חוץ מהיין היפני) ואפילו בארץ אל מול השקל, לראשונה מזה זמן רב הוא חוצה את הקו של 3.8 ש"ח לדולר. להמשך לחצו כאן