למעשה, גל הפיטורין אינו מהיום אם כי כבר יש סימנים שהוא מתגבר. בשנים האחרונות, ואני אומר לך את זה מתוך הכרות מאוד קרובה את שוק מחפשי העבודה, המצב הינו קשה כל העת. כל העת יש מפוטרים שמפנים את מקומם לחדשים. לא קל היום להתקבל לעבודה. זו נעשתה משימה קשה מאוד שדורשת התמקצעות יתר בחיפוש ובשיטות השיווק העצמי. בשנים האחרונות הייאוש נעשה רק יותר נוח ולכן בהיבט של התקשורת הפסיקו לדבר על האבטלה כאילו היא הסתיימה. המספרים השתפרו מבחינה סטטיסטית אולם המצב בפועל לא היה טוב יותר לפני חודשים ספורים. לא מדובר במשהו חדש אלא במצב מתגלגל לאורך עת ארוכה.
קצת מספרים למען הבנה של המצב בשנה האחרונה. בסקר שעשיתי בשנה האחרונה בפורום מחפשי עבודה שאותו אני מנהל השתתפו עד עתה בסקר 700 אנשים. הנתונים הם כדלקמן...
13% לא מחפשים עבודה אך גולשים בפורום. 19% מחפשים עבודה 1-2 חודשים 16% מחפשים עבודה 3-4 חודשים 9% מחפשים עבודה 5-6 חודשים 6% מחפשים עבודה 7-8 חודשים 7% מחפשים עבודה 9-12 חודשים 30% מחפשים עבודה מעל 1 שנה
להלן הצגה גרפית של התוצאות: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-313,00.html?surveyID=5524&returnID=883-5951&returnPath=home
התקשורת מדווחת על אחרי החגים אך בפועל במהלך החגים הגיעו מפוטרים חדשים לפורום שאותו אני מנהל. מה שעצוב הוא שחלק מהם שבשרו לפני כמה חודשים על קבלתם לעבודה ימצאו את עצמם ללא עובודה בשנית. זה מלמד על שינויים כל העת וחוסר יציבות של שוק העבודה שינסה מעתה להדק את החגורה ולצמצם עלויות עובדים.
עצוב מאוד המצב. לא היה טוב אך בהחלט זה הולך להחמיר.
לשם הבנה - הנתון 30% של מחפשי עבודה כולל בתוכו פרט למחפשי עבודה מובטלים גם את מחפשי עבודה שעדיין עובדים וש"מתנדנדים" בעבודתם ומרגישים שלא טוב להם/ הקריירה מדשדשת/ עומדים לפטר אותם. אדם יחפש יותר זמן ולא יתפשר על עבודה ראשונה שמסכימה לקחת אותו אם הוא עובד. את עבודתי האחרונה חיפשתי במשך 8 חודשים (תוך כדי שעבדתי). רציתי להעלות את המצב ולא להורידו ולכן זה לוקח זמן.
המכשולים שעומדים בפני מחפש עבודה להשגת עבודה בצורה מהירה... 1. שיטת המיון איטית ביותר ולוקחת לעיתים חודשים ארוכים. גם חברות ההשמה שבעמצא גורומות לצוואר בקבוק. 2. המעסיקים "טובעים" במועמדים ובמצב שהם מרגישים חזקים אל מול כמות המועמדים יש הקשחה של תנאי קבלה. 3. בהמשך לסעיף 2 מועמד ששולח קורות חיים שנראים סטנדרטיים וזהים לאחרים גורע מסיכויו להצליח לעבור את הסינון הראשון. סינון ראשון הינו 3-4 מועמדים מתוך מאות ששלחו. זה קשה ביותר ומביא לתוצאה שלא ניתן להמנע ממנה- זה לוקח חודשים רבים להגיע לראיונות בחברות טובות שאתה באמת תרצה לעבוד שם. 4. השכר יורד - המועמדים שכבר התקבלו נאלצים להשיב בשלילה או להתמקח במו"מ ולא להסכים לתנאים הראשוניים. מנסים להשיג כוח עבודה טוב בזיל הזול. שוב יוצר עיכוב בסגירת עובדים למשרות.
כל המתואר כאן אינו חדש. מדובר בבעיה של השנים האחרונות החל מהמשבר הקודם בשנת 2001/ 2002.
מי שעדיין לא חווה אבטלה - לא מודאג. זה שוק אמיתי שיבוא לעובד כשיהיה מפוטר. מי שכן חווה אבטלה חי בפחד אמיתי מהרגע של האבטלה הבאה. זה לא סוד שהרבה אנשים שחוו אבטלה לא מצליחים להשתחרר מהטראומה הזו של אי יכולת לפרנס את ילדך.
לסיכום ביניים...
אומר לכם בכנות - לפני שידעתי מה זו אבטלה חשבתי על האדם המובטל כבטלן שלא מנסה למצוא את דרכו. ואז...בא השוק שלי והפך את דעתי לגמרי. אני מבין כיום שאדם שהצליח להגיע למשהו בחיים ירצה להמשיך מאותה נקודה ולא לחזור אחורה. וזה לא פשוט היום לעלות למעלה. במצב של עובדים טובים רבים שמחפשים עבודה זה קשה מאוד. אני מבין כיום אדם מובטל שמנסה בכל כוחו להשיג עבודה אך לא מצליח כשנה למצוא. הוא לא בטלן. הוא פשוט במצב בלתי אפשרי - מן לולאה אין סופית שקשה לצאת ממנה.
על כן אני ואת וכל מי שיש לו לתרום למען מחפשי עבודה צרכים: א. להמשיך לעזור למחפשי עבודה באשר הם- בין אם מנטאלית ובין אם רעיונית ב. לאחד כוחות ולהקים קול זעקה שישמע - עצומות/ כנסת וכו. ג. להתפלל שאנו לא נגיע למצב.
שלכם און פייר/ נתי גליק כותב הספר: "העובד שחזר לפוקוס - מדריך למחפש עבודה"
|