הילה היקרה ,
אהבתי את השיר מאד , התחברתי אליו בכמה רמות ובעיקר ברמה שבה הוא זורם לקריאה ,

המשחק בין המילה "מיטה " ל" מיתה" הדוברת מזמינה את הבחור שלה לחלוק איתה את הנצח במוות ,

והשירה היא כלי ביטוי אולטימטיבי עבורה להשאר משהו נצחי , ושם בין המוות לנצח , ישנה הרגע האינטימי הזה שנוצר דווקא שהיא רוצה להזמין את בחיר ליבה להיות איתה גם במוות ושם ביחד יחלקו את הנצח.

עמוק , אולי הסתרבלתי עם האינטרפטציה שלי אבל זה מה שאני ראיתי ,

אני שולח כוככב שיאיר את הפוסט הנפלא הזה , אוהב את סגנון כתיבתך מאד , המשיכי לפרסם ולכתוב ,

שלך,

בידידות וגם בכתיבה .

אורן.

צטט: copyosi 2008-10-30 21:12:00

את יכולה יותר.

ואיפה נמצאת האמת...

בתהום?

בהרדמות?

בבוקר?

במיתה?

כמה שאנחנו מסובכים כשזה נוגע לרגש.

יפה ומעניין!