קרא לי,

בקולך הרם

עד שארדם לתחושת

הבטחון המדומה

שבין יד

לחזה.

בצלילה לתהום פואטי

אתה נעשה לעבד

ואני למלכתך.

מחר

כתמול שלשום,

אתעורר לקיום

שכולו למענך.

אהוב,

עד שיקום הבוקר,

קרא לי שירה.

רק כך אוכל לחלוק

איתך לנצח

את אותה

המיתה.