החלטתי לשים כאן התחייבות, דברים שאני מתחייב לגבי הבלוג הזה:

הכל זה על עצמי.

אני לא ממליץ ולא מפתה.

לא מתחייב להיות מוסרי.

לא מתחייב להיות לא מוסרי.

אני אדם מן הישוב: משרה ניהולית, קצין קרבי במילואים, שלושה ילדים - סתם שתדעו.

אני לא שופט, כדברי משפט מעולה שקראתי ואני לא זוכר איפה (פרס למוצא הישר):

"אדם אני, שום דבר אנושי אינו זר לי"

אני משאיר את זה פתוח להוסיף דברים מאוחר יותר,

בכל מקרה, אשמח להשתתפותכם/ן הפעילה.

פרק שני

תמיד היה לי כשרון למגע, ידעתי את זה, וזה איפשר לי לעשות נעים.

בצורה בלתי מאיימת,

גיליתי שאפשר להתחיל מכפות הרגליים, זה נורא נעים

וזה "רחוק", מה כבר יכול לקרות?

פעם, קפצתי לבקר חברה שלי, בדיוק שודרה בטלביזיה הסידרה "24",

היא היתה עסוקה בצפייה ביחד עם השותפה שלה דירה,

אני, שהייתי קצר בזמן, נידנדתי לה שתתפנה אלי,

היא, היתה שרועה באלכסון על הכורסא בתנוחה ביתית כשרגליה מונחות על המסעד ואמרה לי:

"תשחק עם הכפות רגליים שלי בינתיים"

הייתי מוכן לחכות עוד הרבה . . .