בעת שלום בין הישראלים לפלסטינים באו לחיות ושאלו אותם איפה הם רוצים לחיות, בצד של הישראלים או של הפלסטינים.... איפה היא היתה רוצה לחיות... למה?, שאלו אותה כל היום בלול,אוכלת אוכל מיוחד, לעומת זאת אצל הפלסטינים מאושרת, אוכלת מה שבא לי, ויש אפילו תרנגולים שרודפים אחריי. אמרה הפרה: שאלו אותה לפשר הדבר והיא ענתה: אוכלת קש, חולבים אותי יומם וליל לעומת זאת אצל הפלסטינים אני חופשיה ומאושרת הוא היה רוצה לחיות... אין מקום למחשבה, טען החמור. ענה החמור בלי להתבלבל: כל היום בשמש, סוחב מטען ואנשים, לעומת זאת...אצל הישראלים.... |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה חמוד! :)
איציק היקר
חייכת לי את השבת,
חבל שיש בזה אמת וזה עצוב.........
שבת שלום
שרה
יפה
לילה טוב ותודה לך
טלי
עצוב כמה שזה
מצחיק...*
איציק, גדול!
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
סיפור מעולה....
ועצוב כמה שנכון..
לא נעים להודות
כמה שזה נכון...
גדול!
מקסים מקסים-------------אהבתי
יום נהדר-----פוזית*
* מדליק!
מצחיק.
זה מה שנהיה מהעם הנבחר
נעירת חמורים.
בוקר טוב חברי היקר,
מדהים עשית לי את הבוקר
כוכב ענק
מחבקת בחום ====ציקיבואי
צריך להיות עם הרבה כח סוס כדי להיות בארץ חמור :)))
הדבר העצוב הוא שאנו מחייכים......
במקום לנעור כמו החמורים
להיות יותר פעילים
ולנער מעלינו חברי כנסת......חומדי מושבים.....
ולגייס כוחות חדשים ורעננים
שמאחוריהם אידיאלים נשגבים
ויביאו לשינויים אמיתיים.
אסתי
דרך הצבע.
ע צ ו ם !
איצ'לה, שיחקת אותה על הבוקר!
מכירה ועדיין מחייך אותי. תודה
ע נ ק!!
וואלה
יפה לך:-)))*
יפה