מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
טעות, טועים, טעינו (פוסט מצולם)
בסוכות שעבר עדיין למדתי. יותר נכון, כתבתי. זה היה החודש האחרון בו קיבלתי את המלגה וביליתי אותו בקריאת ערמות עצומות של מאמרים, דולה משפט מזה או מאחר, מנסה לנסח את מה שתהיה ה"תזה" שלי. ישבתי ספונה בבית וכל רגע פנוי הוקדש לקריאה וכתיבה. אני זוכרת את הרגע שקיבלתי את החוברת הכרוכה. אחזתי בה כמעט בחרדת קודש. עילעלתי בה ולא האמנתי שזו אני שכתבתי. החוברת הזו מאוחסנת היום בקופסה נשכחת ומאותה תקופה נותרו חקוקים במוחי מאגרי ידע עצומים, שלא מעניינים אף אחד. רק הוא מסכים לפעמים, בשעת טיול בים, להקשיב לי מסבירה בלהט על התבטאות מורפולוגית שונה של DNA זהה לחלוטין. לזכותו יאמר שהוא לא נראה סובל יותר מדי.
ובשנה שחלפה עברו אפילו בכר המחקר שלי, הירקון, מים רבים, וחיי שקקו חוויות ואירועים. עד שנגמר לי האויר וייחלתי לרווח.
והיקום שמע ומשך בכמה חוטים ובסוכות הנוכחי הוציאו אותי לחופש. חופשה כפויה.
ופתאום, אין שום "צריך", אין שעון מעורר, אין מרדף אחרי הזמן. ופתאום יש שותף למסעות קטנים בארץ. ופתאום, לא כל כך נורא להיות בדרכים יחד עם כל עמישראל.
ואחת הדרכים שילחה אותי בטעות אל מקום הומה קולות ציפרים ורמשים, מנצנץ בקרני השמש, מרטיט נימי נפש
מקום שרוחות הסתיו מרשרשות בו, מעודדות שיח קנים מלטף
טעות שהשלווה שבה מזמינה מגלן לעמוד נטוע במקומו שעות ארוכות, ללא גילוי בהלה או החרדתו ע"י מכונית חולפת או צופר אמבולנס מיילל
ובצידי הטעות הזו שיחים קוצניים. כמה חד הקוץ, כך מתוק הפרי. והעיניים סורקות "הנה, כאן יש כמה בשלים" והיד נשלחת בזהירות, האצבעות קוטפות ושולחות את הפרי אל הלשון המתענגת.
והיו שם גם עגורים (שיזכו לפוסט פרטי משלהם). המונים. מפטפטים ומברברים. ממריאים ונוחתים, ובין המראה לנחיתה עושים לי התרגשות גדולה בלב ושמחה גדולה בעיניים
ולא טעיתי לשם לבדי. הייתי איתו ותוך הליכה חשבתי על חדוות החלוקה הזו; כמה נהדר לחלוק חוויות, עם מילים, בלי מילים, באינטימיות וקרבה.
כי בשניים, אפילו צבים יודעים, הרבה יותר נעים.
________________________________________________________
אה, ואיפה הטעות, אתם שואלים? ובכן...רק בערב הבנו שהאטרקציה האמיתית היא אגמון החולה. אנחנו בטעות היינו בחולה בלי האגמון.
וגם ושוב - את הצילומים האלה, זה הוא צילם. |
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה כיף שהערת את הפוסט הזה, מיקי.
אפילו לי הוא עשה שמח עכשיו כשהרוח שורקת בחוץ.
פוסט מקסים
תמונות מקסימות
הצבים - משהו משהו
אולי...אבל גם אם לא, נהניתי מאד תוך כדי.
(-:
my thoughts exactualy
נכון!
טוב נו, אסף, אתה מביא לי כאן פוסט משובח,
שרק כדי לקבל אותו היה שווה לעבור את מסכת הייסורים שכללה כתיבת פוסט,
מחיקתו על ידי אדוני המערכת וניסיון להעלותו שוב.
נשיקות וד"ש גם ממנו.
עשייה משותפת.
זה הטריק.
אני יודעת שאתה יודע.
בבקשה (-:
תודה גם.
קיבלתי את החיבוק והנשיקות.
שולחת בחזרה להתחלה לא פחות מענגת של השבוע החדש
}{
תודה אסתי.
לגמרי טעות. נשבעת. והקטע הוא שכנראה עוד אנשים טועים ויצא שהיו כמה מכוניות שבתור לתשלום עשו "פרסה" ונסעו ואני חשבתי לעצמי שהתור לא כל כך ארוך ולא הבנתי למה הם עוזבים.
בערב הבנתי (-:
אני חושבת, אשר, שאחת הבעיות שלי היא שאני לא מסוגלת לתפקד בלי אויר ואופק פתוח בתדירות גבוהה.
וגם במחקר שלי בחרתי משהו ש"אילץ" אותי לצאת להפלגות ארוכות. אולי פעם אספר לך.
אני מתה על העיר (רק תל אביב, שום עיר אחרת לא נחשבת ממש בעיני) ובאותה מידה מתה על המרחבים.
לכל דבר יש זמן ועת משלו.
שבת נעימה (מה שנותר ממנה) ושבוע יפה.
(ותודה על המילים שאתה משאיר כאן)
את יודעת מה הבעיה של הדור שלנו? שלא יודעים לקחת אחריות.
אני אשמה שאת מחייכת?! זו אשמתך הבלעדית וככה אני אומר גם בחקירה.
לילה טוב.
(ומחר מתחילה סופית ההתפכחות מהחופש. בעסה)
}{
פוסט מקסים.
אגב, את התזה שלי סיימתי לפני שנה, ובדיוק לפני שבוע פתאום פנה אלי מישהו שנתקל בה במקרה, התעניין וביקש שאסביר לו כמה דברים שם. אז אולי עוד יש סיכוי גם אצלך...
השלוש האחרונות.
משו.
לפעמים דברים שרואים ב 4 עיניים יפים יותר מאלו שרואים ב2 בלבד!!
זו אחת מהפעמים האלו
ואני, שגדלתי שם, ממש על שפת המים, ידעתי כבר אז לא לחקור במופלא. פשוט להביט בצבים, בצפורים הנודדות, בשנית הסגולה והנופר הצהוב, לשלות מהמיים דג ולצלותו מעל מדורה פתוחה ולקחת ספר, סתם ספר ולקרא.
לפעמים חבל לי שכל כך הרבה אנשים גילו את פינות המסתור שלי והם ממלאים את עמק החולה כאילו שהוא שייך לאמש'להם.........אבל אלו סתם הרהורים אגואיסטיים, תחושת בעלות כוזבת של ילד שפעם כל זה היה שייך רק לו ולחבריו.
בסה"כ אני שמח שאת והוא נהניתם מהביקור בגן העדן של ילדותי.
וכמה חבל על כל מיני החי והצומח (חלקם אנדמיים רק לחולה) שכבר לא קיימים יותר כמו גם למיני הדגה (חפפים, ביניות, אמנון הירדן) שנכחדו.
נפלאת שותפות שכזו,
אהבה משותפת לחוויות משותפות שמולידה הנאה ודרך משותפת.
נהנה לראות ולקרוא ולשמוע.
ד"ש וחיבוקים.
ממש נפלא
כמעט הרחתי את המים
ושמעתי את...
תודה
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע
הדס מצוי ראשית אני שמח שהשתחררת מעול הלימודים
ובמיוחד מנטל הקריאה והכתיבה,
ושמצאת זמן לנשום אויר של טבע אמיתי,
אנחנו שמרגילים אותנו בעל כורחינו לחיות בסביבה אורבנית,
שוכחים את טעמו ונחיצותו של אויר ואוירה של טבע , משהו פתוח מאופק לאופק,
אולי עם שביל עפר ,שעוברת בו מכונית חבוטה פעם בשעה
ועם הצילומים שלו והכיתוב שלך נראה לי שנכונו לכם עוד הרבה טיולים משותפים,
והדאגה היחידה היא להזכיר אחד לשניה או להפך שהנה הגיע הזמן,
לממש מסע נוסף
אני מאחל לשניכם שבת נעימה
תסלחי לי מאוד. את לא יכולה לחייך אותי ואז לבוא בטענות.
והחיוכים האחרים ... עניין של ימים עד שחדוות החופש תצא לי ממחזור הדם ואני חוזרת לעצמי.
בוקר טוב !! }{
איזו התחלה מענגת של סופש עשית לי
אתם
המילים
הדימויים
וכמובן כמובן - האגם, שראוי גם ראוי למכלול הנפלא הזה.
נשיקות יקירה
(שלחתי גם חיבוק)
אני
נפלא!!!
טעות בשניים ? לא נראה לי :)
פוסט מענג.
מה יש לך את?! כל הזמן מחייכת.
תיזהרי שלא יתפסו לך השרירים (:
ברור שיופי.
ולאגמון ברור שנגיע,
העגורים כאן עד מרץ.
ואמן.
החיוך מפריע לי למצוא מילים .(:
}{
אז לא הייתם באגמון... תפסיקי, יופי של טעות.
לחיי הטעויות (אבל רק כאלה!) שבדרך
בטח משלמים.
5 שקל על מיץ ענבים ו-10 על משקפת.
}{
כן,
היהיש קסם.תודה נועז.
טוב, מה, שאני אתווכח עם האבחנה הזו?!
תודה ד'.
הוא מוצא חן בעיניי. כמעט כמוך :-)
(ומי אמר שעל טעויות משלמים...?)
מזל שיש טיולים מצולמים.
ככה אני יכולה להמשיך לרבוץ על הספה באין מפריע.
תמשיכו. מקסים :-)
התמונות יפות
אפילו מאוד
התיאור יפה
אפילו מאוד
והצירוף כולו
קסום
מאוד טבעי לכם, הביחד :)