כותרות TheMarker >
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    הזכות לעצלות

    29 תגובות   יום חמישי, 23/10/08, 17:21

    נפל לידי ספרון קטן שמכיל חיבור של פול לפארג הוגה דעות ממוצא מעורב: יהודי-צרפתי-מולאטי וקובני, שאמנם  פורסם לראשונה ב1880- אך הוא אקטואלי עד כאב.בדור שגדל על ערך העבודה קשה להאמין אבל העבודה כערך היא מוצר חדש יחסית ולדעתו של לפארג קיבוע העבודה כערך נעשה על ידי בעלי עניין שצברו נכסים על חשבון עבודתם של אחרים. ברומי  וביוון הקדומה האזרחים היו פטורים כליל מעבודה, שבוצעה בידי העבדים . האזרחים עסקו בביטחון ובמנהל בלבד. במקומות אחרים, באותה תקופה, כבודם של בעלי המלאכה וצאצאיהם  היה פחות מזה של יתר בני העם. הפילוסופים הגדולים של המדינות העתיקות האמינו כי "העבודה גוזלת זמן, ולא נותר פנאי למדינה ולידידים". העבדים עבדו, נכון, אבל האם היום השכירים שעובדים בעבור משכורת, הם באמת אנשים חופשיים – שואל המחבר.בימי הביניים מרבית העובדים היו מאורגנים בגילדות ששמרו על זכותם, היו להם הרבה ימי חופשה וחגים ויום העבודה  היה גמיש 12 שעות בקייץ ובחורף עבדו שעות מקוצרות בלבד, עם הפסקת צהריים ועוד הפסקה קצרה. עד תחילת המאה ה19-  רוב הפועלים היו עובדי אדמה, בעלי בתים, שהתפרנסו מהתוצרת החקלאית. למעשה הזכות לעבוד נקבעה ב1848 שראו כהישג את הקביעה של 12 שעות עבודה  ביממה.

    המפכה הצרפתית  שדגלה בזכויות אדם היא זו שהביאה בעקבותיה שעות עבודה ארוכות יותר ממה שהיה מקובל לגבי נדונים לעבודת פרך ועבדים. הפועלים עבדו במפעלים 16 שעות ,שכללו הפסקה של שעה וחצי. ככל שהחברה הבורגנית שגשגה יותר ועסקה במסיבות צדקה (מוכר – לא?) כך הלך והתדרדר מצבם של הפועלים. השגשוג הביא איתו  עודפי סחורות אשר מצידם הביאו לאבטלה וליצירת מצב של ירידת שכר. וכאן נעבור למילים של לפראג שמהדהדות כאילו נכתבו היום "לאחר תקופת עבודת יתר מתרחשים משברים בתעשייה – זהו הכרח, כמו בוא הלילה בעקבות היום והם מביאים עמם אבטלה כפויה ועוני שאין ממנו מוצא. אך הם גורמים גם לפשיטת רגל אכזרית. כל עוד יש ליצרן אשראי, הוא מתיר את הרסן של התשוקה המטורפת לעבודה והוא לווה עוד ועוד כדי לספק לפועלים חמרי גלם. הוא ממשיך לייצר בלי לתת את הדעת על כך שהשוק הולך ונסתם, ועל כך ששטרות החוב שלו יעמדו לפירעון גם אם הסחורות לא יימכרו. בלית בררה הוא הולך להתחנן אצל הבנקאי, הוא מנשק את רגליו, והוא מציע את חייו ואת כבודו.... לבסוף מגיעה ההתמוטטות והמחסנים עולים על גדותיהם. כל כך הרבה סחורה מושלכת אז מהחלון, עד שקשה לדמיין איך הצליחו מלכתחילה להכניס אותה דרך הדלת. ערך הסחורות המושמדות נאמד במאות מיליונים. במאה האחרונה שרפו אותן או השליכו אותן למים".

    לפארג מסביר שאותו עודף ייצור הוא זה שהיה הגורם לקולוניאליזם ולמלחמות.המהפכה התעשייתית הרעה את מצבם של ההמונים שכן היא הייתה מבוססת על מכונות, הרבה עובדים בשכר זעום וחיפוש מתמיד של שווקים חדשים. כדי שהאדם יוכל להתחרות במכונה – "תחרות אבסורדית ורצחנית", כהגדרתו, צומצמו שעות המנוחה שהיו מקובלות בימי הביניים.בעוד העשירים משתעשעים וסובאים - קיבתו של העובד הלכה והצטמקה. הדת חינכה אותם לפרישות, לצניעות ולהסתפקות במועט.כותב לפארג "נשות החברה הגבוהה חיות חיי עינויים. הן נודדות מבוקר עד ערב משמלה לשמלה כדי להצליח ללבוש את כל אותם הבגדים מרהיבים שהתופרות מקריבות את חייהן בעשייתם...חנוטות במחוכיהן, כלואות במגפונים שלהן, במחשופים שהיו מעלים סומק אפילו בלחייו של כורה פחם – הן מכרכרות לילות שלמים בנשפי הצדקה שלן, כדי לאסוף כמה גרושים למען העניים. נשמות טהורות!".הבורגנות זנבה באצולה וכדי למלא את התפקיד החברתי הכפול של חוסר ייצור ועודף צריכה היה על הבורגני לעוות את רצונותיו הצנועים, לאבד את הרגלי העבודה מימי הגילדות, ולהפקיר את עצמו לחיי תענוגות ולהרבות במשרתים.לפי  מפקד אוכלוסין באנגליה מ1861- מנתה האוכלוסייה כ20 מיליון איש. החלוקה בכוח העבודה, לאחר קיזוז הקטינים, הזקנים, המקצועות האידיולוגיים של מדע, הוראה, משטרה, כמורה, פרקליטות, צבא ואמנים הייתה כלהלן: כמיליון חקלאים, למעלה מ60 אלף פועלי טכסטיל, קצת פחות פועלי מכרות, למעלה משליש עובדי מתכת ומעמד עצום של למעלה ממיליון משרתים (!)לפארג מצביע על תופעה של עודף ייצור שגוררת בעקבותיה מצב של אבטלה, אשר גורמת מצידה להרעת תנאיהם  של העובדים המשתערים על כל עבודה פנויה.ללפארג היה פתרון סביר, להקטין את שעות העבודה, ולחייב את הפועלים לצרוך את פרי ייצורם, בשעותיהם הפנויות, במעין מעגל סגור. הוא סבר, כי העובדים אינם צריכים לתבוע את הזכות לעבוד אלא יש לאסור עבודה של יותר משלוש שעות ביום. הוא האמין באמונה שלמה, כי העצלות והבטלה הם הפתרון לייצור היתר ולצריכת היתר הקיימת בחברה המודרנית.
    לפארג, שנולד ב1842 ונפטר ב1911- היה חתנו של קארל מרקס, משנשא לאישה את לאורה בתו, בעת ששימש בלונדון כמזכירו של מחבר הקפיטאל. הוא צפה לפני 120 שנה, כי החופש יגיע מהטכנולוגיה. היום אנחנו יודעים שאין זה כך, שכן הפועלים הפשוטים, שנפלטו מהמערכת, אשר היו יכולים לחיות מעודפי היצור  לא נהנים מפירות העבודה של האחרים ומחלוקה שוויונית. נהפוך הוא: הפערים הלכו וגדלו והעשירים של היום, כמו האצולה של ימי לפארג, עוסקים בפילנטרופייה שאינה עונה על הצרכים האמיתיים.
    ראובן מירן, שהוציא לאור את הספרון (נהר.ספרים), כותב באחרית דבר, כי  מדינת ישראל בפרט עברה שינוי אידיולוגי עמוק, המבטל את תפישת היסוד הסוציאל דמוקרטית שלה כמדינת רווחה והפך אותה לארגון המתכחש ליעודו, מתנער ממחויבותו לאזרחים, שנתנו בו את אמונם והפקידו בידיו את חייהם, ומחזיר אותם למצב של היעדר ביטחון כלכלי-חברתי ובסופו של דבר גם פוליטי. הוא צפה בדברים שכתב, לפני ארבע שנים, את הקשיים שיהיו לקרנות הפנסיה שינוהלו על פי עקרון מסחרי טהור תוך התנערותה של המדינה כלפי אזרחיה.לדבריו, המדינה הופכת לתאגיד עסקי למטרות רווח המתקיים לטובת האליטות החדשות – בעלי ההון, באמצעות ההפרטה חסרת הגבולות והאחריות של נכסי המדינה. מירן כתב : "אנשי עסקים, הרואים באזרחים ציבור של צרכנים, ינהלו את עתידו החברתי של האדם בישראל על  פי שיקולים של רווח והפסד פיננסיים, שיקולים משוללים כל היבט אנושי והתחשבות חברתית".
    וכאן נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים התארגנות חברתית בצורת מדינה?    

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/08 00:35:

      אור כשדים יקר, באה"ב אסור לישון עם מגפיים, על פי חוק, ולהכניס סוס לחדר במלון. נו, אז מה כל חוק טיפשי מתאים כדוגמא? אבל קח את חוקי העבודה שבהם עסיקנן: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר מינימום, חוק פרישה ופיצויים, איסור פיטורים בעת שירות צבאי במילואים ועוד ועוד. אבל אלה הם חוקים שאליהם התרגלנו, חונכנו עליהם והם נראים לנו סבירים.

       

      ברור לכל כי מי שעובד שעות נוספות מקבל על כך תשלום נוסף, וכך גם מי שעובד בשבת ובחג . החקיקה הזו נעשתה בעקבות לחצים בשל שינויי נורמות. חוק איסור הטרדות מיניות בעבודה, נוצר, בעקבות תביעות שנדונו ופסיקות שהוצאו ובהשפעת תנועות נשים פצמיניסטיות ודעת קהל. כל אלה נעשו לטובת הכלל ולמניעת ניצול ומקובלים, יש להניח גם עלייך.

       

      אם יובהר שמפאת עודף כח ייצור, יש צורך להתחלק במשאב העבודה - אין בכך פסול.כשם שאין פסול בכך שייקבע שכר מקסימום. הרי ארגון לא יכול להתקיים ללא עובדים, רק על טהרת המנכ"לים. האם התיאטרון מופעל על ידי המנכ"ל או השחקנים? מי אמר שמנכ"ל אחד שוה להקה שלמה של 10 שחקנים? מי אמר שמנכ"ל בנק שווה 400 עובדי בנק העוסקים עם הציבור ונשאים ברוב העבודה? האם העיסוק בכסף מצדיק מתן בונוסים שמנים והוא עיסוק חשוב יותר מעובדי רווחה, ממורים ורופאים שאינם מקבלים בונוסים בשל השגיהם?

       

      יפה אמרת שהכל עניין של איזונים ואנשים חושבים כמוך ואולי כמוני ,שכותבים ומפיצים את דעותיהם, מוסיפים גרגר אחד על כף המאוזניים, כל אחד בתורו, מזינים עמדות, אולי גם משפיעים על מקבלי ההחלטות ובכך אני רואה את חשיבות הדו שיח ביננו.

        4/11/08 19:11:

      צטט: קנולר 2008-11-04 17:27:11

      צטט: אור כשדים 2008-11-04 07:32:58

      דמייני מאזניים בצד אחד החיבור שלך ובצד שני חופש

      כרגע המצב שהכף של החופש למטה 

      השאלה כמה לקחת מהחופש כדי לאזן

      אני אומר כלום

       

      א. החיבור, לצערי, אינו שלי אלא רק תיקצרתי אותו.

       

      ב. מזל שמרבית הממשלות לא סבורות כמוך.

      אכן בכנסת ישראל חברי הכנסת במרוץ אחד עם השני כדי לחוקק חוקים חדשים.כאילו שככול שתמציא יותר חוקים ככה תהיה ח"כ יותר מוצלח
       
      לדוגמה:חובה לחבוש קסדה ברכיבה על אופניים
       איסור על עישון בבסיסי צה"ל גם בשטחים פתוחים
      עכשיו מה שחסר זה שיגבילו מעסיק בשעות העבודה
      (ניתן לחזירים בחווה להחליט כמה נעלים יהיה מותר לייצר )
      בערב הסעודית אסור לאישה לרקוד ברחוב(דוגמה לחברה מסודרת)
      טיבם של חוקים שהם מגבילים
       

       

      ג. אין חופש מוחלט. המחוקק מתערב בחיי הפרט וזה חלק אינטגראלי מחברה מסודרת. 

       

      בחברה שיש בה חוקים למכביר מוכיחה על חולשתה. על פרמטיביות אם תרצי

      ד. הריצה המטורפת אחרי הכסף והצריכה המוגזמת אינה מהווה חופש אלא השתעבדות מוחלטת.

       מה הקשר בין ריצה אחרי כסף לבין חוסר חופש

      (אני לא מבין למה את רואה תחרות כהשתעבדות .או כמובילה אליה)

      בינתיים אף אחד לא נאנס לרוץ אחרי הכסף

      ואלה שהחליטו לעבוד כשבא להם.חיים על חשבונם של אלה שרצים אחרי הכסף

       את יודעת אף אחד לא הכריח אותך לקנות מכונת כביסה

       

      ואני חשבתי שהעיניין עם המשטר הקומוניסטי חלף(העם יקבל לפי צרכיו)

      מסתבר שנשארו כמה רומנטיקאים

       

      בכלל כל התיזה הזאת נראת הזויה כאילו נוצרה מתוך שיעמום (מעודף זמן)

       

       

       

       

       

       

       

        4/11/08 17:27:

      צטט: אור כשדים 2008-11-04 07:32:58

      דמייני מאזניים בצד אחד החיבור שלך ובצד שני חופש

      כרגע המצב שהכף של החופש למטה 

      השאלה כמה לקחת מהחופש כדי לאזן

      אני אומר כלום

       

      א. החיבור, לצערי, אינו שלי אלא רק תיקצרתי אותו.

       

      ב. מזל שמרבית הממשלות לא סבורות כמוך.

       

      ג. אין חופש מוחלט. המחוקק מתערב בחיי הפרט וזה חלק אינטגראלי מחברה מסודרת. 

       

      ד. הריצה המטורפת אחרי הכסף והצריכה המוגזמת אינה מהווה חופש אלא השתעבדות מוחלטת.

       

       

        4/11/08 17:22:

      צטט: levana feldman 2008-11-02 19:54:21

      קנולר

      למעשה הפכנו עבדים של התאגידים הגדולים .

       

      רובנו עובדים כדי לצרוך את התוצרת שלהם.

      רובנו עובדים של התאגידים האלה.

      זה מילכוד.

       

       

      ולא, לא התקדמנו לשום מקום.

      oh yeah
        4/11/08 07:32:

      דמייני מאזניים בצד אחד החיבור שלך ובצד שני חופש

      כרגע המצב שהכף של החופש למטה 

      השאלה כמה לקחת מהחופש כדי לאזן

      אני אומר כלום

       

        2/11/08 19:54:

      קנולר

      למעשה הפכנו עבדים של התאגידים הגדולים .

       

      רובנו עובדים כדי לצרוך את התוצרת שלהם.

      רובנו עובדים של התאגידים האלה.

      זה מילכוד.

       

       

      ולא, לא התקדמנו לשום מקום.

        31/10/08 11:55:
      עדי המודל שלי הוא לובה אליאב. נזדמנתי איתו למקום מסויים ושאלתי אותו האם הוא מוכן להיות ראש ממשלה. הוא צחק והשיב בשלילה. אני חייכתי בעצבות ואמרתי: "אני הצעתי".
        31/10/08 11:51:

      פוסט מעניין מאוד.

      אני לא יכולה להסכים עם רעיון של עבודה 3 שעות ביום כפתרון להמונים בעידן הטכנלוגי. אני חושבת שיש הרבה לעשות ושהציבור הרחב (כולנו) הוא זה שאיפשר למדינה להפטר מנכסיה ולהגדיל באופן ניכר את הפער בין עניים לעשירים מאוד.

      המצב הזה הוא תוצאה של בחירה פוליטית לא מושכלת, ששמה את יהבה על הנושא הבטחוני (כן שטחים לא שטחים) במקום על הנושא הכלכלי-חברתי.

      חושכות עיני לראות שחלק ניכר מתומכי העבודה הולכים להצביע לקדימה, לאחר השנתיים האחרונות.

      כולם בוכים ומתלוננים, אבל לא באמת קמים לעשות מהפיכה אמיתית. הרי כנמו בימי המהפחיכה הצרפתית, הכוח בידי העם. למהפכנים הצרפתים היתה נקודת התחלה הרבה יותר נמוכה משלנו: הם היו אנלפביתים, בורים, חסרי כסף, חסרי זכויות וסכנת מוות רחפה מעל ראשם. והם עשו מהפיכה. לנו, המעמד הבינוני וגם "העניים" יש כסף במידה כזו או אחרת, יש זכויות חקוקות , יש תודעה חברתית, יש הרבה ידע ואינטלגנציה. ומה עושים עם זה? "מנסים לשרוד" "מנסים לעשות עוד כסף" כל אחד לעצמו.

      אין לנו על מי להלין מה קרה "למדינה"? האם המדינה היא ישות אנושית עצמאית? המדינה היא ישות סטטוטורית, המופעלת ע"י אנשים שאנשים אחרים מאפשרים להם להפעיל בצורה מסוימת.

      עכשיו הבחירות. זה המבחן שלנו.

      למה לא יקום מנהיג נקי כפיים ובר לבב אמיתי ויקים מפלגה חברתית אמיתית ויחזיר את הכוח לעם?

        30/10/08 07:29:
      התשובה לשאלה בסוף הפוסט המעניין הוא בכתביו של מרקס
        26/10/08 16:02:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-10-26 15:57:13


      הרעיונות שלו על עבודה בטווח של שעות ספורות ושימוש בתוצרת עצמית מתאים לחברה קטנה עם אחריות בינאישית גדולה.

      התנהלות של משק סגור היא תולדה של חיקוי המערכת השבטית הקדומה, שבה כל אחד תרם כפי יכולתו.

      עדיין אנחנו זקוקים למסגרת כי עודף עצמאות של הפרט הוא סכנה בפני עצמה לשלטון.

      ואת השלטון אנחנו צריכים בגלל השירותים שהוא מספק לנו, גם אם הם לוקים בחסר.

      איך שלא יהיה, הבאת לכאן תוכן מעניין שמאתגר למחשבה.

      תודה קנולר.

      ניצה, הרעיון של הגבלת ימי עבודה ושעות עבודה הועלה במספר ספרים ומאמרים בעקבות תופעת צמצום העבודה ועודף כושר הייצור הקיים היום, בדיוק כמו שאז, זה רק עניין של סדרי גודל. בהולנד, ונדמה לי שגם בצרפת הרעיון כבר מיושם!!!

       

        26/10/08 16:00:

      צטט: צפל 2008-10-26 13:46:14


      הרעיון היה יכול להיות נהדר לפני עשרים שנה. היום אין יותר קיבוצים (רק מין כלאיים של כפרים קהילתיים בחיק ה...) ואין וועדי עובדים. נאלץ להופיע ברחוב. אני עם חליל הצד שלי ואת עם התוף (קשה לסחוב פסנתר).

      את העגבניות והביצים הסרוחות  יביא האספסוף......

       

      שכחתי לציין שאני זייפנית מלידה וחסרת חוש קצב מאז ומתמיד. בעניין ועדי עובדים - אני עובדת, דווקא על זה.


      הרעיונות שלו על עבודה בטווח של שעות ספורות ושימוש בתוצרת עצמית מתאים לחברה קטנה עם אחריות בינאישית גדולה.

      התנהלות של משק סגור היא תולדה של חיקוי המערכת השבטית הקדומה, שבה כל אחד תרם כפי יכולתו.

      עדיין אנחנו זקוקים למסגרת כי עודף עצמאות של הפרט הוא סכנה בפני עצמה לשלטון.

      ואת השלטון אנחנו צריכים בגלל השירותים שהוא מספק לנו, גם אם הם לוקים בחסר.

      איך שלא יהיה, הבאת לכאן תוכן מעניין שמאתגר למחשבה.

      תודה קנולר.

        26/10/08 15:48:

      כמובטח, חזרתי עם *

      שבוע טוב

      לאה HALINKA

        26/10/08 13:46:


      הרעיון היה יכול להיות נהדר לפני עשרים שנה. היום אין יותר קיבוצים (רק מין כלאיים של כפרים קהילתיים בחיק ה...) ואין וועדי עובדים. נאלץ להופיע ברחוב. אני עם חליל הצד שלי ואת עם התוף (קשה לסחוב פסנתר).

      את העגבניות והביצים הסרוחות  יביא האספסוף......

        26/10/08 12:45:

      צטט: "המדינה הופכת לתאגיד עסקי למטרות

      רווח המתקיים לטובת האליטות החדשות –

      בעלי ההון..."

      תודה קנולר שהבאת את הפוסט החשוב הזה,

      כחניכת הנוער העובד, אשר היסודות הסוציאל

      דמוקרטיים עדיין הם נר לרגלי ההזדהות שלי

      עם הפוסט שלך שלמה בהחלט.

      אחזור לככב

      שבוע נפלא לך

      לאה HALINKA

       

        26/10/08 11:49:

      צפל, איזה כיף, השלמת לי את הפוסט בנתונים ההכרחיים. אתה חושרגועב שנוכל לצאת עם זה למופע הופעות עם הפוסט המשולב בקיבוצים?

      או סתם לצאת במחולות מרוב שמחה???

        26/10/08 07:58:


      "וכאן נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים התארגנות חברתית בצורת מדינה? "

      איזו שאלה ......כדי שהמוזיאון יהיה קרוי על שמו של יולי עופר, כדי שביבי יעשה לנו כלכלה נכונה, כדי לשלם לה מיסים שיגיעו לנכסים של לב לביב, כדי שחברות הביטוח ישחקו בחסכונות שלנו, כדי שלנערי האוצר יהיה לאן ללכת בגיל ארבעים, כדי שנשלם למדינה מס על 100$ מס על הדלק והמכונית וללב לביב נשלם על הנסיעה בכביש קוו התפר שעליו נהגנו לשכב מארבים במילואים, כדי של"איסטרטגים" מוטי מורל, איל ארד ודומיהם יהיה מגרש משחקים במערכות הבחירות, כדי שהחרדים ילמדו תורה..........

      אני יכול למנות פה עוד המון סיבות אבל אני חייב לרוץ לעבודה......ברשות השידור שתקציבה קוצץ בארבעים אחוז כדי שאנחנו, פרזיטים שכמונו, לא נפריע לעם ישראל לראות את "האח הגדול" ואת "מפרץ האהבה".

      שבוע טוב

        24/10/08 20:57:
      חן חן לכל המככבים בסתר.
        24/10/08 17:04:

      צטט: prince hamlet 2008-10-24 16:23:46


      אני קצת נרתע מרצונו של ההוגה "לחייב" (ע"פ החלטת הפוליטבורו ?) , כמו כן נראה לי מוזר שהוא מקלל את המהפיכה התעשייתית. בכל אופן, הגישה מעניינת - וראויה לחשיבה נוספת.

       

      נסיך יקר, הכותב מאמין במכונות כמי שישחררו את הפרט מעול העבודה. בפועל זה לא קרה לנו . האם אנחנו יותר מאושרים בגלל הטלפונים הסללורים, הטלויזיה, מעבדי המזון, והמיקרוגל? החיוב לעבוד עבודה חלקית אינה בגדר חיוב שרירותי ואם תבחן את חוקי העובדה תראה עד כמה המחוקק מעורב בחופש הפרט. אז מה?

        24/10/08 17:00:

      צטט: life3 2008-10-24 13:50:48

      בסופו של חשבון בעימות האידאולוגי הנצחי בין הון שוק חפשי לבין סוציאל דמוקרטיה שמביאה עימה לעיתים שלטון פקידים אפור - מתברר כי חברה מסוגלת להצמיח מתוכה מגזר שלישי פעיל ויוזם של עזרה עצמית שאינו ממתין בהכרח לחסדי המדינה ואינו שבוי בציפיות אשליות שהיא זאת שתדאג לכל מחסורו או לרווחתו החברתית. התאגדות אזרחית כזאת שואבת את הונה הן מן המגזר העיסקי והן מקרנות מדינה מבלי שתהיה משועבדת להון או לשלטון.

      חיים היקר, בתור חניכת תנועת נוער התנדבותית (טיפלתי בילדה נכה רתוקה לכסא גלגלים והפכתי אותה על המדרכה), אני לא בדיוק מאמינה בהתנדבות, שיש בה לעיתים חוסר מקצועיות (סליחה קלאודין - מאז) וכסת"ח למדינה שמועלת בתפקידה. רוב ההתאגדויות שואבות את ההון מאיפה ששואבות וגם מהמדינה וחלק ניכר הולך לכיסי המנכ"לים שתפרו לעצמם ג'וב.

       

        24/10/08 16:56:

      צטט: הדב מהיער 2008-10-24 12:14:00

      הרעיון נחמד ומעניין.

      אבל מה תעשה מדינה שתאמץ את המדיניות הזאת כשכל העולם מסביבה נוהג אחרת?

      תוך זמן קצר היא תגיע לכדי פשיטת רגל ויד....

      דב יקירי, כמו שאני רואה את הדברים, רוב המדינות נמצאות כרגע במצב כאוטי למדי. דווקא באירופה, כן אימצו את ההבנה כי יש לעבוד פחות ולחלק את העבודה אצל יותר אנשים. גם בארץ זה היה קיים - קראו לכך אבטלה סמויה, אני חשבתי אז שאין בכך כל רע, אבל ,גאוני הדור, שמקבלים משכורת בשביל מה שהם חושבים ומחלטרים, חשבו אחרת.

       

        24/10/08 16:53:

      צטט: אנין 2008-10-24 11:59:14


      נהניתי לקרוא תקציר וניתוח כה מעניין שיהודית טרחה והביאה לפנינו והשאלה במקומה, אם כי היא פילוסופית ונוגעת יותר לתחום הבריאה והאופי האנושי, מדוע אנחנו כאלה?

      יהודה פתאל

      אנין יקר, כי אנחנו לא לומדים מהניסיון וכל פעם ממציאים את הגלגל מחדש. אולי אם הפרשנים הכלכליים שלנו היו קוראים את החביור של לפארג הם היו מתבטאים אחרת. ואולי גם לא.

       

        24/10/08 16:49:

      צטט: בת יוסף 2008-10-24 08:05:52

      קראתי בעניין.

      הוא היה איש חכם.

      תודה שהבאת, עוררת אותי למחשבה בנושא.

      בת יוסף, בכל פעם שבו אני נתלת בספר מימים קדומים, אני המומה מכך שאנחנו לא התקדמנו, לא השתננו, וכי דברים הולכים במעגלים - מה שיכול להסביר את המסע בזמן, בשל היותו מעין רצף של אירועים החוזרים על עצמם. ולא סיפרתי כי האיש הציג את אלוהים - האל הזעפן שלנו, כסוציאליסט הראשון ששבת מכל מלאכה ביום השביעי.

       

        24/10/08 16:23:

      אני קצת נרתע מרצונו של ההוגה "לחייב" (ע"פ החלטת הפוליטבורו ?) , כמו כן נראה לי מוזר שהוא מקלל את המהפיכה התעשייתית. בכל אופן, הגישה מעניינת - וראויה לחשיבה נוספת.
        24/10/08 13:50:

      בסופו של חשבון בעימות האידאולוגי הנצחי בין הון שוק חפשי לבין סוציאל דמוקרטיה שמביאה עימה לעיתים שלטון פקידים אפור - מתברר כי חברה מסוגלת להצמיח מתוכה מגזר שלישי פעיל ויוזם של עזרה עצמית שאינו ממתין בהכרח לחסדי המדינה ואינו שבוי בציפיות אשליות שהיא זאת שתדאג לכל מחסורו או לרווחתו החברתית. התאגדות אזרחית כזאת שואבת את הונה הן מן המגזר העיסקי והן מקרנות מדינה מבלי שתהיה משועבדת להון או לשלטון.

        24/10/08 12:14:

      הרעיון נחמד ומעניין.

      אבל מה תעשה מדינה שתאמץ את המדיניות הזאת כשכל העולם מסביבה נוהג אחרת?

      תוך זמן קצר היא תגיע לכדי פשיטת רגל ויד....

        24/10/08 11:59:


      נהניתי לקרוא תקציר וניתוח כה מעניין שיהודית טרחה והביאה לפנינו והשאלה במקומה, אם כי היא פילוסופית ונוגעת יותר לתחום הבריאה והאופי האנושי, מדוע אנחנו כאלה?

      יהודה פתאל

        24/10/08 08:05:

      קראתי בעניין.

      הוא היה איש חכם.

      תודה שהבאת, עוררת אותי למחשבה בנושא.

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר