כשהיא חזרה הביתה ממררת בבכי, נחמץ ליבי, כשלו רגלי בריצתי אליה. ילדתי, אדומת עיניים, זולגת דמעות, תחושת העלבון בפניה, נזרקתי לכל הרוחות. נשימותיה מהירות, זיעתה כריח הפחד שבעיניה. פניה פני ארגמן,רטובות. עליבות בשפתיה הרועדות, הרוטטות, במבטה. והיא כולה נשמטת אל בין זרועותי בתבוסה. אספתי אותה אלי חיבקתי, נישקתי את הדמעות, רחצתי, ניקיתי, שאלתי, דיברתי, עשיתי.
לכל הרוחות,קיללתי, איפה אתם? מתי הפסקתם לראות, מתי התחלתם להתעלם? כשילדתי,בוכיה פצועה פגועה, רצה הביתה אחוזת יאוש – ל א מ א ? מה עלינו ללמד את ילדנו על אלימות? על הצקה? אלו כישורים נרצה שיהיו להם? מה אתם יודעים על התנהגות ילדיכם בביה"ס? מיליוני שאלות לי, ואין לי מתכון סדור לעניין, רק מספר נקודות למחשבה : 1. עלינו ללמד את ילדנו את היכולת להבין אנשים אחרים, מה מניע אותם, איך הם פועלים, ואיך לעבוד בשיתוף פעולה עימם. 2. עלינו לחדד את המודעות העצמית שתסייע להם לנהל את רגשותיהם, לשלוט על דחפיהם,לא להיסחף אחריהם ולהרגיע את עצמם במצבי כעס ותסכול. 3. עלינו ההורים מוטל טיפוחם של כישורים רגשיים וחברתיים. 4. עלינו להזכיר ולזכור ש"ילדים תוקפנים נבדלים מלא-תוקפנים ברמת האמפתיה לזולת, ברמת המודעות וביכולת שליטה". אדם במיטבו הוא אוטונומי, בעל השקפת עולם ערכית, מוסרית,בעל תחושת השתייכות, בעל יכולת ליצור קשרים בין אישיים ולפעול למען הזולת, בעל מודעות עצמית לכוחות, לחולשות,לסיכויים ולסיכונים, לגבולות הפנימיים ולגבולות החיצוניים; אדם במיטבו הוא בעל הנעה פנימית; בעל יכולת לממש את נטיותיו ואת יכולתו ; בעל יכולת לגמישות בהתמודדות עם שינויים ומצבים משתנים; בעל כישורים לניהול עצמי הכוללים אקטיביות, יכולת להבעה, יכולת לניהול ולויסות רגשות, שליטה עצמית , מנהיגות; בעל יכולת בחירה בחיים המכוונים על ידי מחשבה מעמיקה ומשוחררת; בעל כישורים לרכישת ידע, לארגונו, ליצירת ידע, בעל חשיבה ביקורתית; בעל יכולת לכוון את חייו על פי המטרות שהציב לעצמו. 6. באופן ציורי ניתן להסביר לילדים את התיאוריה של המצקת והדלי: × לכל אדם יש דלי בלתי נראה: אנחנו במיטבנו - כאשר הדלי שלנו עולה על גדותיו,בהתאם לדברים שאנשים אחרים אומרים לנו או עושים לנו. אנחנו מרגישים גרוע - כאשר הדלי שלנו ריק. × לכל אדם יש גם מצקת בלתי נראית: בכל מפגש עם אנשים אחרים - אנחנו יכולים להשתמש במצקת שלנו כדי למלא את דלייהם, או כדי לשאוב מהם. כאשר אנו בוחרים למלא את הדלי של האחרים - אנחנו ממלאים גם את הדלי שלנו - הבחירה משפיעה מאוד על מערכות היחסים שלנו, על יעילותנו, על בריאותנו ועל אושרנו. לסיום טיפ טיפה אופטימי, שיר שנכתב מתוך נשמתו של ילד:
לָמָה בְּמַכּוֹת / אֵהוּד מָנוֹר כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַסֵפֶר לִפְעָמִים אֲנִי פּוֹחֵד, כִּי אֲנִי אַף פַּעַם לֹא יוֹדֵעַ לִקְרַאת מָה אֲנִי צוֹעֵד. יֵשׁ תָּמִיד אֶחָד, שֶׁמְחַפֵּשׂ כָּל רֶגַע מַטָרָה לָאֲבָנִים וּלְחוֹל. יֵשׁ תָמִיד אֶחָד שֶׁ"מֵת לָשִׂים לִי רֶגֶל" וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא גִיבּוֹר גָדוֹל.
יֶלֶד, מָה אַתָה מוֹכִיחַ? לָמָה דַוְוקָא בְּמַכּוֹת? יֶלֶד, יֶלֶד, גַם אַתָה עָלוּל מָחָר לִבְכּוֹת.
וּבַהַפְסָקָה, בַּכַּדוּרֶגֶל הַמִשְׂחָק גוֹעֵשׁ, רוֹעֵשׁ, מִי שֶׁלֹא מַצְלִיחַ מוּל הַשַׁעַר סְתָם בּוֹעֵט בְּמָה שֶׁיֵשׁ. יֵשׁ תָּמִיד אֶחָד שֶׁמְאַיֵים בְּכוֹחַ, מְנַפְנֵף בְּלִי הֶרֶף בְּאֶגְרוֹף, יֵשׁ תָּמִיד אֶחָד שֶׁלֹא נוֹתֵן מָנוֹחַ, אִם תִּרְצֶה לִבְרוֹחַ הוּא יִרְדוֹף.
יֶלֶד, מָה אַתָה מוֹכִיחַ? לָמָה דַוְוקָא בְּמַכּוֹת? יֶלֶד, יֶלֶד, גַם אַתָה עָלוּל מָחָר לִבְכּוֹת.
לִפְעָמִים אֲנִי יָכוֹל בְּשֶׁקֶט, לְהַחֲזִיר לוֹ בְּקַלוּת, אַךְ זוֹכֵר הֵיטֵב שֶׁטוֹב עֲדַיִין לֹא צָמַח מֵאַלִימוּת! כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר כָּל יוֹם בַּצָהֳרַיִים אָז נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי חוֹלֵם אֲרוּחָה טוֹבָה אוֹכַל אַחַת וּשְׁתַּייִם טוֹב לִהְיוֹת בָּרִיא וְגַם שָׁלֵם.
יֶלֶד, מָה אַתָה מוֹכִיחַ? לָמָה דַוְוקָא בְּמַכּוֹת? יֶלֶד, יֶלֶד, גַם אַתָה עָלוּל מָחָר לִבְכּוֹת.
יֶלֶד, בּוֹא תַּקְשִׁיב לִי רֶגַע דַף חָדָשׁ נִפְתַח הַיוֹם יֶלֶד, יֶלֶד, תֵּן לִי יָד וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. |