- סבתא וחנה יקרות,
- אני יושבת בבית קפה-מסעדה בפּינצֶטָה
(בית החרושת הכי קדום בעולם לפינצטות נמצא בכניסה לעיירה), בכיכר, מול הכנסייה היפה של סנטה מרטה (שתיירים רבים יורדים מדרך המלך כדי לצפות בפרסקו שמתאר סצנות ממותה שצויר בימי הביניים בידי האמן הידוע מורבּידי). אני מחכה לטעום מהמנה המקומית המפורסמת "מלנזנה מרטירה" שגם היא קרויה על שמה של מרטה (שסירבה להינשא לאציל ומתה כקדושה מעונה), והיא למעשה חציל משופד בגריל. אם מזג האוויר הנאה ימשיך כך, מתוכנן ערב ריקודים ויין תחת כיפת השמיים. מקווה ששלומכן טוב, גונק. -
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן. ברטה.
אגב, בלי שום קשר לשמה, היתה תקופה שהיו אנשים שקראו לספתה שלי ברטה :-)
ברטה?
אוי... הרמזים המורבידיים והנוראיים של הפינצטה והגריל המשופד
אוי מרטה המרטירית.
(אגב, באמת מחריד).
רגע, לא היתה לנו איזו מרטה בעבר?
איך קראו לסבתא של דרור?
אני כמעט בטוחה שהיתה לנו ישישונת יקית בשם מרטה בסיפור הזה באחד מפיתוליו.
למרים תמיד היתה קנאת הפינ צטה.
תפנה לך את סוף השבוע. אני לא מאמינה כמה חומר הצטבר...
תודה רבה, עוף מוכשר. כמובן שבפינצטה רוקדים את הגבוט.
המוזיקה האופיינית לפינצטה היא הגבוט. הנה קטע שמעודד את הפינצטאים במהלך פולחן מרטה הקדושה.
גונק היקרה,
אני מוסיפה בשולי מכתבה של סבתא אותו נשלח אליך מחר בבוקר.
אני מוכרחה לספר לך כי ראיתי את הגלויה ונפעמתי מגודל ויפי הפינ צטה
פערתי את פי מהתפעלות והמילה נפלה.
אני מקווה שנהנית מהמסיבה והשתכרת כרחב.
סבתא רצתה להצטרף אליך בטיסה
אבל חנה החביאה לה את כרטיס האשראי
והיא מבקשת שתצרי איתה קשר בסקייפי
מרים
הבת של השכנה של חנה המקווה לראותך מרחוק