מזה כמה חודשים שנערך קרב בין הנהלת בי"ח רמב"ם ובין עמותות וחובבי חתולים. הסיבה למאבק היא החלטת בית החולים להגלות את החתולים הנמצאים במתחם ביה"ח לאיזור אחר. נתחיל בעובדות- אין ספק כי חתולים לא צריכים להסתובב במחלקות ובחדרי האישפוז. על כך כולם מסכימים. לדברי הנהלת ביה"ח החתולים בעבר סורסו ועוקרו אך נוספו חתולים חדשים למתחם והתרבו ללא בקרה. הפתרון של הגליית החתולים הוא פתרון רע. חתולים הינם כידוע חיה טריטוריאלית מאוד ובעצם הגלייתם ממקום מושבם בעצם גוזרים עליהם גזר דין מוות. מה גם שבהנחה שחתולים לא יודעים לקרוא את שלטי ה"אין כניסה לחתולים" וגם אם כן לא בטוח שיצייתו להם, אז מן הסתם ימשיכו להגיע חתולים אחרים ויתפסו את מקומם של אלו הגולים, ואז מה? ימשיכו להגלות עוד ועוד חתולים אל מותם?
הנהלת ביה"ח מסרבת לפתרונות שהוצעו לה של רישות החלונות והקפדה על סגירת הדלתות בטענה הקלושה שלא הגיוני לאטום פתחי אוורור. בפעם האחרונה שבדקתי לרשת היו חורים ולא הייתי קוראת לשימוש בה איטום, אבל מה לא עושים בשביל לנגן על מיתרי ליבנו?
לאחרונה יצא בית החולים ביוזמה חדשה ולא פופוליסטית בכלל- פיזור גללי אריות על מנת להרחיק חתולים. אכן, יוזמה אקולוגית מבורכת שעבדה בידוק ליומיים ואכן מאפשרת לבית החולים לסמן עוד "וי" על נסיון הומאני שנכשל ונותנת להם פתח לנופף לתקשורת בכך ש"ניסינו הכל ואין שום אופציה אחרת", במיוחד לאור צו המניעה ל"גירוש" אשר תוקפו אמור לפקוע בסוף החודש. כמה נוח, הא?
|