כן. כבר מאתיים חתונות פסעתי יד ביד איתו. לצידו. לידו. מאתיים חתונות, בהן אמרתי את המילים המרגשות ביותר שיכולתי לומר לו. רק למענו. והלב שלי דיבר, והתחושה הפכה לקסם. ביום בהיר אחד.
מאתיים חתונות חלפו, ובכל אחת מהן הרגשתי עד כמה האהבה היא הדבר העוצמתי ביותר בעולם. ולא חשוב מי אתה או מי את. זה שם. בכל אחד ואחת מאיתנו. ואין לאהבה גבולות. אין לה. היא האור שנמצא בכולנו. מעלימת חשיכת לב. פשוטה, מורכבת. משמעותית.
וכך, מאתיים חתונות, החשיכה נעלמה מעיניי והלכתי מולו וראיתי את עיניו, ושמעתי את קולו ודברתי אל ליבו. מליבי.
ומי הוא? לא אדע.
מאתיים חתונות, בהן דברתי במילותיי את תחושותיהם של האחרים. כלות וחתנים. מאתיים חתונות בהן המילים שלי, הברכות אותן אני כותבת, נשמעו באוזני מאות אנשים שבאו לראות ולחוש את פסגת אהבתם של זוג מופלא, זה או אחר.
וכל פעם מחדש התודה מציפה אותי. וכל פעם מחדש עולה בי התובנה שאני כאן למען מטרה נעלה. וכל פעם אותה התחושה, שזוהי הברכה הראשונה שאני כותבת. בתולין של מילים. ותודה לך - אהבה.
|