בשעות השפל,

ישבתי על גדות הנהר

וצפיתי בך נאבק בתחתית.

הו, כמה אהבתי אותך בייסורך.

הפכת להרס העצמי שלי

ואני האזנתי לשירתך,

יצירה מנכולית מתוקה.

שקעתי איתך,

כפי שאיש לא ידע.

ומה זה היה?

כאבך או חוסר האונים,

אליו נשאבתי כשהבנתי שידי כבולות

ונבצר ממני להציל אותך.

ומה זה היה?

עינייך העצובות

או המילים הכואבות,

שנישטפו ממך לשירה,

פואטיקה ענוגה.

צפיתי בך נאבק בתחתית,

בשעות השפל על גדות הנהר.

צפיתי בך

וחיכיתי לגאות.