0

כאב

0 תגובות   יום שישי , 24/10/08, 05:01

טבעות אש רושפות בעיניי

צלילי כאב עטורי משך

רצועות פלדה משחימות

על ריקמות המוות החרוך.

 

הינה העולם ניפרץ בגבולותיו

כפתורי זהב ליצר הזה

מערות הכרה שחורות

מחסות את צל הפחד ההלום.

 

על האהבה נלחשו השעות

בחדרי הטחב הפעורים

איש לא דרש את מחיר החיים

הפרוטות נטמנו בעפר הרוח.

 

פרץ הרוח בעלים

נסך בעיניי היופי

מדורות זועקות של לילה

אני מסרב לנשום את התדר הזה.

דרג את התוכן: