0

חרוז אבן

0 תגובות   יום שישי , 24/10/08, 05:52

מי הנהר אפלים למגע העור

מלטשים באבנים הקרות

צורות של חוסר הכרה

גבישים אטומים של אור.

 

ראי הערב יורד על עירנו

במסכי שמים מצהיבים

העצב רוחש בסופו

הלילה רוקם בגידיו.

 

חרוז אבן על אגן של ילדה

בבית הקברות הפרוץ הזה

צורם בי כאב לא נישלט

על משמעות החיים עלי אדמות.

 

הרוח שולטת במסכי הדעת

צפנים כבויים של אור נגוהות

ידיי מרשרשות באדוות הנחל

מילים סדורות של שלום.

דרג את התוכן: