יחסים
(המתבונן יבין)
ימים טובים
מצאוני אובדת בין קרבות העבר
פרוקה מנשקי
ידי העירומה
שידעה רק מגע חרב
מונחת בחיקי
בתהייה.
הוציאו אותי משיווי
משקלי
הוציאו אותי מדעתי
הביאו אותי אל סף שיגעון
אל סף דלתך
אל סף חיי.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: א י ל ה 2008-10-24 17:12:35 זה בונבונ אמיתי הדבר הזה. באימאשלי. ורק בגלל שאני שונאת תגובות מהסוג הזה אני מתאפקת ולא כותבת כאן "מדהים", "מקסים" "נהדר" וכאלה. :) אני רואה כאן ציור ממצה ומדויק של הנקודה הזאת, שנדמה לי שקיימת אצל כולנו, שבין השגרה לשגרע.
צטט: א י ל ה 2008-10-24 17:12:35
זה בונבונ אמיתי הדבר הזה.
באימאשלי.
ורק בגלל שאני שונאת תגובות מהסוג הזה אני מתאפקת ולא כותבת כאן "מדהים", "מקסים" "נהדר" וכאלה.
:)
אני רואה כאן ציור ממצה ומדויק של הנקודה הזאת, שנדמה לי שקיימת אצל כולנו, שבין השגרה לשגרע.
אני ממש אוהבת לראות את המקומות שצרופי מילים מסויימים לוקחים אליהם אנשים שונים.
איך אני נהנית מהתגובות שלך, באמאשלי.
תודה א י ל ה .
צטט: שרון קדם 2008-10-24 13:21:42 בהפסקת אוכל, הולכים לאכול בהפסקת קפה, שותים קפה בהפסקת עישון, הולכים לעשן אז מה הפלא שבהפסקת אש... וקצת רצינות, תבחרי בחיים כמו שאת יודעת, תשאירי לאחרים להילחם, בקרב כשהם לבד לא יהיה את מי לנצח. במלחמה הרי אין מנצחים.
צטט: שרון קדם 2008-10-24 13:21:42
בהפסקת אוכל, הולכים לאכול
בהפסקת קפה, שותים קפה
בהפסקת עישון, הולכים לעשן
אז מה הפלא שבהפסקת אש...
וקצת רצינות, תבחרי בחיים כמו שאת יודעת,
תשאירי לאחרים להילחם, בקרב כשהם לבד
לא יהיה את מי לנצח.
במלחמה הרי אין מנצחים.
ואתה היודע...
את הבחירה הזו אני עושה כל יום מחדש אבל היד עדיין מחפשת כל הזמן את מגע החרב.
כוחו של הרגל.
תודה.
צטט: מתבוננת 2008-10-24 08:59:22 זאת גם המשמעות של 'הפסקת אש' להבדיל מהסכם שלום. לא לכאן ולא לשם. יותר מאשר לעצור את הלחימה, היא נועדה להתארגנות, לצבירת כוחות מחודשים - לקרב הבא. תבחרי.
צטט: מתבוננת 2008-10-24 08:59:22
זאת גם המשמעות של 'הפסקת אש'
להבדיל מהסכם שלום. לא לכאן ולא לשם.
יותר מאשר לעצור את הלחימה,
היא נועדה להתארגנות, לצבירת
כוחות מחודשים - לקרב הבא.
תבחרי.
זו בדיוק הבחירה: האם להתחיל לחיות או לחדש את הקרבות.
לא קל לבחור בחיים...
צטט: מתבוננת 2008-10-24 08:53:04 (בעיני המתבוננת) כמה אמביוולנטיות. אבל זאת בדיוק האמביוולנטיות בחיים ש'דורשת' מאיתנו לבחור. ימים טובים שיש בהם אי שקט, אבל מאידך יש בהם את השקט של סטטוס-קוו. תהייה. 'ימים טובים' (כן, עכשיו במרכאות), שמוציאים אותך מדעתך ומובילים אותך אל 'סף חייך'. תבחרי: סף- כפתח יציאה, או, סף- כפתח כניסה.
צטט: מתבוננת 2008-10-24 08:53:04
(בעיני המתבוננת)
כמה אמביוולנטיות.
אבל זאת בדיוק האמביוולנטיות בחיים
ש'דורשת' מאיתנו לבחור.
ימים טובים שיש בהם אי שקט, אבל
מאידך יש בהם את השקט של סטטוס-קוו. תהייה.
'ימים טובים' (כן, עכשיו במרכאות), שמוציאים
אותך מדעתך ומובילים אותך אל 'סף חייך'.
תבחרי:
סף- כפתח יציאה, או, סף- כפתח כניסה.
ידעתי שתביני.
תקופת מעבר בין מלחמה לשלום.
עדיין לא ברור איך מתחילים לחיות, מה עושים עם השקט הזה.
בשבילי הסף הוא ההתחלה, הכניסה לחיים.
צטט: רוח האדם 2008-10-24 08:34:05 ימייך הטובים כמקום של שקט. השקט שאחרי הסערה הסערה שבתוך השקט השקט שלפני הסערה השקט כמקום הצמיחה האבסולוטי לסערה. "ימייך הטובים" כמקום של חוסר שקט. ימייך הטובים ?
צטט: רוח האדם 2008-10-24 08:34:05
ימייך הטובים כמקום של שקט.
השקט שאחרי הסערה
הסערה שבתוך השקט
השקט שלפני הסערה
השקט כמקום הצמיחה
האבסולוטי לסערה.
"ימייך הטובים" כמקום של חוסר שקט.
ימייך הטובים ?
יופי של פוסט יצא לך כאן.
תודה יקירי.
צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-10-24 06:43:19 השקט יכול לשגע אותנו לפעמים את כותבת נהדר
צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-10-24 06:43:19
השקט יכול לשגע אותנו לפעמים
את כותבת נהדר
תודה ענת. שמחה שאת אוהבת.
שיהיה סופ"ש חמים ונהדר.
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני ממש אוהבת לראות את המקומות שצרופי מילים מסויימים לוקחים אליהם אנשים שונים.
איך אני נהנית מהתגובות שלך, באמאשלי.
תודה א י ל ה .
זה בונבונ אמיתי הדבר הזה.
באימאשלי.
ורק בגלל שאני שונאת תגובות מהסוג הזה אני מתאפקת ולא כותבת כאן "מדהים", "מקסים" "נהדר" וכאלה.
:)
אני רואה כאן ציור ממצה ומדויק של הנקודה הזאת, שנדמה לי שקיימת אצל כולנו, שבין השגרה לשגרע.
ואתה היודע...
את הבחירה הזו אני עושה כל יום מחדש אבל היד עדיין מחפשת כל הזמן את מגע החרב.
כוחו של הרגל.
תודה.
בהפסקת אוכל, הולכים לאכול
בהפסקת קפה, שותים קפה
בהפסקת עישון, הולכים לעשן
אז מה הפלא שבהפסקת אש...
וקצת רצינות, תבחרי בחיים כמו שאת יודעת,
תשאירי לאחרים להילחם, בקרב כשהם לבד
לא יהיה את מי לנצח.
במלחמה הרי אין מנצחים.
זו בדיוק הבחירה: האם להתחיל לחיות או לחדש את הקרבות.
לא קל לבחור בחיים...
ידעתי שתביני.
תקופת מעבר בין מלחמה לשלום.
עדיין לא ברור איך מתחילים לחיות, מה עושים עם השקט הזה.
בשבילי הסף הוא ההתחלה, הכניסה לחיים.
תודה.
יופי של פוסט יצא לך כאן.
תודה יקירי.
זאת גם המשמעות של 'הפסקת אש'
להבדיל מהסכם שלום. לא לכאן ולא לשם.
יותר מאשר לעצור את הלחימה,
היא נועדה להתארגנות, לצבירת
כוחות מחודשים - לקרב הבא.
תבחרי.
(בעיני המתבוננת)
כמה אמביוולנטיות.
אבל זאת בדיוק האמביוולנטיות בחיים
ש'דורשת' מאיתנו לבחור.
ימים טובים שיש בהם אי שקט, אבל
מאידך יש בהם את השקט של סטטוס-קוו. תהייה.
'ימים טובים' (כן, עכשיו במרכאות), שמוציאים
אותך מדעתך ומובילים אותך אל 'סף חייך'.
תבחרי:
סף- כפתח יציאה, או, סף- כפתח כניסה.
ימייך הטובים כמקום של שקט.
השקט שאחרי הסערה
הסערה שבתוך השקט
השקט שלפני הסערה
השקט כמקום הצמיחה
האבסולוטי לסערה.
"ימייך הטובים" כמקום של חוסר שקט.
ימייך הטובים ?
תודה ענת. שמחה שאת אוהבת.
שיהיה סופ"ש חמים ונהדר.
השקט יכול לשגע אותנו לפעמים
את כותבת נהדר