0
המילים רושפות במסך עלי דעת מצהיבים התדר נילחש מחדש אל תוך ערפילי הקסם.
בעיטות של סוס ללא שם על מקטעי הזמן החשופים אורות מרצדים אלי אופק שעות של חוסר הכרה.
הבהקי האור בעלוות הצמחים רוחשים בכאב גבישים של נצח האהבה נמסה לכוסות המים החיים האלה בסוף יפים.
האור מרעיד בתבנית את מקטעי הדעת אני נושם אוויר של חלומות אל תוך חדרי הפחד. |