כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    החורף מביא איתו ריח של גשם, גשם, רוח קרירה, רעמים ברקים, סופות. התנורון שב להיות רהיט קבוע ובעל מקום של כבוד על שולחן הכתיבה בחדר, האח הגדול בסלון חוזר לשימוש ומחמם את כל הבית בריקוד הלהבות המרצדות שנעות לקול פצפוץ הגיצים המונוטוני והמוכר.

    הבגדים של החורף הם המתנה הנעימה מכל. אין דבר נפלא יותר מלהוריד מהבוידם את המעילים הרכים (ולמצוא בכיס את הליפגלוס דובדבן האבוד שלי מהחורף שעבר!), להריח את הסוודרים, הפליזים, הצעיפים, הכפפות וכובעי הגרב או הברט. שמיכת הפוך, שלא ראיתם יותר מחצי שנה וכל כך התגעגעתי אליה, חוזרת לעטוף את מיטתכם ולהקנות לחדר אוירה חורפית רשמית!

    אחרי פתיחה רווי נוסטלגיה תסכימו איתי שאין ספק, לחורף יש את הקסם שלו ואף אחד או אף עונה לא יכולה להתחרות בו. הקסם הזה הוא בדיוק מה שהופך את החורף להיות העונה המושלמת לאוהבים.

    למה אנשים מחפשים אהבה בחורף?

    זה לא סוד שהחיפוש המתמיד והמתמשך אחרי אהבה תופס תאוצה בחודשי החורף הקרים. כשקר בחוץ מחפשים חום בלב. משהו באוויר גורם לנו לחפש בהיסטריה את האחד או האחת ושיחד נוכל להעביר את חודשי החורף. כולנו חשים את זה בתוכנו כשמזג האוויר מתחיל להתקרר, טיפות של גשם מופיעות פה ושם ורוחות מתחילות לנשב באוויר. בדיוק ברגעים אלו מתחילות לנשב גם רוחות של רומנטיקה בקרבנו ומבפנים ניצת רצון עז ועוצמתי להיכנס למערכת יחסים כובשת. ההסבר שלי לתופעה הזו נעוץ בעובדה שכאשר בחוץ אפור וקר והאווירה מסביב עגומה וכבדה הלב מחפש חום כדי להקל על הקיפאון להפשיר את הנפש. והרי אין דבר בעולם שיותר מחמם את הלב ומלהיט את הגוף מאשר רומן חורפי סוער. כשיש לנו את אותה אהבה שיוצאת מתוך תוכנו ודואגת לחמם מבפנים את כל הגוף, פתאום כבר לא כל כך קר וכבר לא כל כך מקפיא להיות בחוץ.

    סיבה נוספת לאותן רוחות ורגשות של רומנטיקה המציפות אותנו ללא הזהרה מוקדמת היא קצב החיים החורפי. בחורף הכול נהיה איטי יותר. אם בקיץ הייתם קמים בשנייה מהמיטה, מתארגנים תוך רגעים ספורים כדי להספיק את כל הפעילויות שמתוכננות לכם ולא לפספס את כל הבילויים, המסיבות והאקשן שלקיץ יש להציע, לעומת זאת בחורף כל זה בכלל לא מעניין אתכם. אתם רק רוצים להישאר בתוך המיטה, מכורבלים בתוך הפוך עם ספר או עם הגיליון החדש של המגזין האהוב עליכם ולא לצאת מהחדר אלא אם זה למטבח להביא שוקו חם עם קוביות שוקולד לבן מומסות בפנים (מומלץ בחום!). עם כל המתוק הזה בפה, כשאתם מכורבלים בתוך הפוך ולא עושים הרבה אתם תוהים לעצמכם ומגיעים למסקנה שהיה יכול להיות הרבה, הרבה יותר כיף להתכרבל מתחת לשמיכה עם מישהו שיחבק אתכם ויקשיב יחד אתכם לטיפות הגשם שנוקשות על החלון ויגן עליכם מפני הרעמים המפחידים והרעים.

    כן, אלה המחשבות שעולות בחורף. כשיוצאים פחות לבלות, נשארים יותר בבית ובאופן כללי, וזה מוכח, אנחנו עסוקים פחות בתקופת החורף, הראש המתפנה לחשוב על אהבה ועל כמה שצריך אותה וכמה שהיא חסרה וכשהיא שם והיא לא חסרה, הלילות החורפיים הם הזמן הכי כיף בשנה.
    הקסם הזה הוא בדיוק מה שהופך את החורף להיות העונה המושלמת לאוהבים.

    רוני רבינו

    בשלתי פוסט יצא נזיד

    55 תגובות   יום שישי , 24/10/08, 08:16

     

    כולם כותבים פוסטים נפלאים, טוסטים

    ואצלי אין שום פסט הכול פרזנט

    אני לא מצליחה לבשל שום פוסט

    אפילו לא אחד כזה עם שום ושמן זית. 

     

     

    יצאתי לחופשה ואני זו שעברתי באדום עם הפרארי שלי, ראיתם ?!

    עכשיו אני צריכה לשלם דו"ח על מהירות בלתי שפויה. 

    דו"ח פסיכולוגי עם קורטוב של חוכמה הודית

     

    לחופשה יצאתי  עם קרם הגנה נגד רדיקאלים חופשיים, אבל חזרתי שרופה. עכשיו אני משלמת דמי שכירות לביטחון העצמי שלי. 

     

    שארמה לעומתי, היה דורש כמה וכמה אלפי שקלים לסדנה שעברתי  ומוכר את ספריו כחול אשר על שפת הים ובמחיר נאה. 

     

    המרחק בין שארמה אליי אינו כה רחוק, הסתבר לי שהנזיר אמנם מכר את הפרארי שלו, אבל הוא יכול לקבל אותה בהשאלה בכל עת שיחפוץ אני בינתיים גיליתי ששילמתי מחיר יקר. 

    יצאתי ל"מסע" בלי הגנות, חשבתי שאני מוכנה מספיק. הרי קראתי את כל מדריכי "מסע" לורונה / ספרי אדריכלים הכול בשביל "רומיאו" או לפחות לבנות מרפסת יחד. 

     

    הבנתי שאני משדרת בתדר גבוהה, למרות שאין לי אנטנה ואני מחזיקה רק בפלאפון. הוא קלט אותי מרחוק ואת מה שאני מבקשת לעצמי, קבלתי. 

     

    הקשר בנינו היה מדהים, כל הזמן שידרנו על אותו גל. 

     

    אבל כמו כל משא ומתן עם חברת סלולר ל"אהבה היו תנאים" ואני חשבתי שבאהבה כמו באהבה אין תנאים, אין כללים יש אהבה. שיש משמעות לחיבור, למשיכה, לכימיה האינטלקטואלית ושמוסכמות חברתיות מזמן נפרצו ואין להן מקום בעולמינו.  נמשכתי לאדם... לגבר, לבגרות, לאמינות, ליחס ולהתייחסות לחיים. אבל מה שקורה במציאות זה כמו בכל משא ומתן טוב, יש את הרצוי, ויש את הפשרה ההגיונית. 

    חשבתי, אהבה ללא תנאי: כשמה כן היא, כולם שואפים אליה. כל הרוחניקים ממליצים עליה. אבל יש נס ויש טסטר צ'וס.

     

    בחוזה שחתמתי עם עצמי אימצתי "ואהבת לרעך כמוך" למדתי להיות מחוברת, לאהוב את עצמי בכל רגע נתון ללא תנאים ולקבל הכול באהבה מבלי להאשים אף אחד.

     

    ככל שהתקדמנו ב"מסע" נרתענו שנינו מהתמסרות מוחלטת וככל שנקשרנו וככל שהתחברנו, כך הקפדנו לשמור על מרחק. שמרנו ערוץ נסיגה ולא הענקנו בטחון ולא אפשרנו שלווה ורוגע אחד לשני.  

     

    הבנתי שהדבר הגרוע ביותר שאני יכולה לעשות הוא לצעוד בשביל, שאני כבשתי בעצמי. גם אם אני  אטעה, ואנחנו תמיד נטעה, זו תהיה הטעות שלנו. ומהטעות שלנו נלמד הרבה יותר, מאשר מהאמת של מישהו אחר. נתתי את כולי כתיירת ומטיילת במסע הזה, עשינו מה שטוב לשנינו. לקחנו סטיות ימינה או שמאלה מהמפה, התנסנו בחוויות והרפתקאות ככל שהתיר לנו הזמן, תוך שמירה ודאגה כל הזמן לרווחת האחר.  הכול כדי ליהנות מהנוף, ליהנות מעצמנו, מחברת השני.  אהבה פשוטה לא מורכבת -  רצון הדדי שהמסע הזה יהיה מהנה לשנינו וכל עוד הוא מהנה ומשמח, נהיה ביחד ב"מסע". 

     

    סוג של "אהבה עצורה" כל הזמן היו "תנאי שטח". 

     

    האהבה המדהימה בנינו, בחכמתה ובנדיבותה פתחה בפני צוהר לאפשרויות שיכולות להיות במערכת זוגית כאילו בחרה לסלול בפני, את הדרך לחוויות שמחכות לי אודות הטוב והמתוק שקיים שם באהבה.  

     

    בסוף המסע ....ככל שהזמן עבר, הבנתי שאין אהבה ללא תנאים יש "זוגיות- הפריה הדדית" ואם היא קיימת - לא צריך לוותר עליה – לדעת מה לשמר ומה להרפות ולהמשיך הלאה. אף מורה אינו יודע טוב ממני מה הדרך שאני אמורה לצעוד בה. אף מורה אינו יודע באמת, בוודאות, מהו המסע שאני צריכה לעבור בשביל להבין שיש תנאים לאהבה. שמאוד חשוב מאיפה אתה יוצא למסע.  אם אתה אוהב עצמך ומחובר לעצמך, מעניק אהבה "בלי תנאים" העולם מקרין ומחזיר אליך אהבה פי אלף. 

     

    זהו........ כרגע אני בלי מפה, בסוף המסע, די הלכתי לאיבוד ואין לי שום תובנה. 

     

    לקחתם פסטינול.

    יאההההה....... יצא לי פוסט. אולי נזיד...ררה שמכרה את הפרארי שלו.

    אני בשלתי את ה"נזיד" שלי, טעים לכם ?

    עכשיו התור שלכם לתת לי מתכוון אחר לבישול, אולי שלכם יותר טעים.

    להשאיר אותי שפויה

     (כשאני בוכה אני ממש לא יפה)

      אני

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/10/08 21:07:

      צטט: נעמה פרידמן 2008-10-26 11:40:00


      איזה יופי,

      את מותק אמיתית.

       

      תודה נעמונת

      ואת אמא טובה...... ב"נזיד" שלך

       

        27/10/08 21:06:

      צטט: עמית אחד 2008-10-26 07:45:44

      צטט: פצפצת 2008-10-25 00:47:15

      צטט: עמית אחד 2008-10-24 17:50:13

      צטט: פצפצת

       

      אני לא מצליחה לבשל שום פוסט

       

      אז לא.

      לא יקרה כלום אם תאכלי קצת בחוץ, תהני מבישוליהם של אחרים, ותחזרי עם תאבון בריא לבישול פוסטים.

      ואני חשבתי שאני מבשלת "מילים"

      יצא לך טעים.

      אבל לי אין תיאבון עכשיו לכלום.... אפילו לא בכפית עמית.

       

       

       

      נו באמת.. ממתי אוכלים מקרוני בכפית? קריצה

       

      עברנו לכףףףףףףףף, כפית לא מספיק לך

        26/10/08 12:34:

      אחלה נזיד...:)

      הלעיטיני נא

      מן האדום האדום הזה

      כי רעב אנוכי...:)  *

        26/10/08 11:40:


      איזה יופי,

      את מותק אמיתית.

        26/10/08 07:45:

      צטט: פצפצת 2008-10-25 00:47:15

      צטט: עמית אחד 2008-10-24 17:50:13

      צטט: פצפצת

       

      אני לא מצליחה לבשל שום פוסט

       

      אז לא.

      לא יקרה כלום אם תאכלי קצת בחוץ, תהני מבישוליהם של אחרים, ותחזרי עם תאבון בריא לבישול פוסטים.

      ואני חשבתי שאני מבשלת "מילים"

      יצא לך טעים.

      אבל לי אין תיאבון עכשיו לכלום.... אפילו לא בכפית עמית.

       

       

       

      נו באמת.. ממתי אוכלים מקרוני בכפית? קריצה

        25/10/08 22:52:

      טעייייים. ובלי יותר מדי מלח. לא מאוהבת.. אה?
        25/10/08 09:40:

      צטט: פצפצת 2008-10-25 00:51:21

      צטט: פוסט-ערס 2008-10-24 18:48:24


      איך רואים שחזרת והיה לך כיף:)

       

      שוטי שוטי ספינתי הים כל כך גדול

      אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול...ה

       

      איך ראית מעבר לאופק ?

       

      אין לי מושגף,

      פשוט נראה לי שאת רגועה (את לא רציונלית)חיוך

       

        25/10/08 08:13:


      ואם היית יודעת שזה יהיה השיעור של המסע,

      האם היית יוצאת אליו שוב מחדש?

       

        25/10/08 07:37:

      צטט: פצפצת 2008-10-25 00:49:52

      צטט: gimelg 2008-10-24 17:53:27

      טעים ומחכים...

      בחרת במדריך גומיו המפוצפץ

      בחרת נכון !

       

      תודה שביקרת

       

       

      טעם טוב יש לי....רק לא יודע איפה המיסעדה

       

        25/10/08 00:53:

      צטט: אורי כרמל 2008-10-24 21:33:52

      זה לא תמיד רע ללכת לאיבוד...:)

      *

      אורי

       

      ברור..... במיוחד שיש לך למי לתת יד במסע

      אבל מה קורה בסוף המסע כשהבנו שבפעם הבאה

      שיוצאים למסע ביחד ....... יש תנאים אחרים

      לא הולכים יותר לאיבוד

       

      תנאים לאהבה, עם חיבה בלי חיבה....... תנאים

      תודה שביקרת אורי

        25/10/08 00:51:

      צטט: פוסט-ערס 2008-10-24 18:48:24


      איך רואים שחזרת והיה לך כיף:)

       

      שוטי שוטי ספינתי הים כל כך גדול

      אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול...ה

       

      איך ראית מעבר לאופק ?

       

        25/10/08 00:49:

      צטט: gimelg 2008-10-24 17:53:27

      טעים ומחכים...

      בחרת במדריך גומיו המפוצפץ

      בחרת נכון !

       

      תודה שביקרת

       

       

        25/10/08 00:47:

      צטט: עמית אחד 2008-10-24 17:50:13

      צטט: פצפצת

       

      אני לא מצליחה לבשל שום פוסט

       

      אז לא.

      לא יקרה כלום אם תאכלי קצת בחוץ, תהני מבישוליהם של אחרים, ותחזרי עם תאבון בריא לבישול פוסטים.

      ואני חשבתי שאני מבשלת "מילים"

      יצא לך טעים.

      אבל לי אין תיאבון עכשיו לכלום.... אפילו לא בכפית עמית.

       

       

        25/10/08 00:45:

      צטט: lorriek 2008-10-24 15:58:44

      רוני

      היפה בהבנת הנקרא של דברים שכאלה זה שכל אחד לוקח את זה למקום שלו. הכואב או שלא....

      מאוד נגעת לליבי דווקא בפוסט הזה.

      אני גם בעיצומו של מסע שכזה....גם אני אבכה?

      *

       

      לא את לא תבכי

      את תהני מכל רגע במסע

      כל מסע הוא יפה שלעצמו

      וגם אם אתה טועה בבחירת השביל

      שהכישלון יהיה מורה הדרך שלך, לא האדון שלך

       

      גליה נשיבוקים

      שבת נפלאה לך

      רוני

        25/10/08 00:41:

      צטט: פיני1 2008-10-24 15:44:30

      כשאת עם הפארארי את מגיעה למקומות ששארמה עדין לא יודע על קיומם.

      ממש כך, דיסקברי או טבע הדברים

       

        25/10/08 00:36:

      צטט: עופרה'לה 2008-10-24 15:32:33


      אחלה פוסט יצא לך.

      ולדעתי זה לא יצא, את יצרת אחלה פוסט.

       

      באהבה

      עופרה

       

      אמרת, חשיבה יצירתית יכולת האדם להתמודד עם מצבים של אי וודאות,

      מצב בלתי פתיר.

       

      הכל באהבה...... תודה, רוני

        25/10/08 00:29:

      צטט: איריס009 2008-10-24 15:23:18

      אהבתי את:

       

      " גם אם אני  אטעה, ואנחנו תמיד נטעה, זו תהיה הטעות שלנו. ומהטעות שלנו נלמד הרבה יותר, מאשר מהאמת של מישהו אחר ".

       

      נהדרת את.נשיקה

      תודה על הנהדרת !

      ולא מושלמת........ לומדת מטעויות

       

      תודה שבאת לבקר ואהבת

        25/10/08 00:28:

      צטט: rachel~~ 2008-10-24 15:21:25


      מתוקה

      תודה רחל ! שבת נפלאה לך

        25/10/08 00:27:

      צטט: ria 2008-10-24 13:52:26


      ו ... *

      כמובן

      שב"ש

       

      גמלך גוד שבס

        25/10/08 00:26:

      צטט: ria 2008-10-24 13:51:45

      כמו בסרט " תמונות קצרות " , פתאום כל הפסקאות השתלבו זו בזו ויצרו יופי של פוסט .

      כתבת מרתק ויפה .

      ולגביי " העניין עצמו "

      אני קוראת אותך ורואה אותי ואת חברותיי הטובות ואת השכנה ממול ואת זו מלמטה ואוטוטו את ילדיי - בדיוק באותם המחוזות .

      וככל שהולכים ביותר דרכים ומכירים יותר מחוזות , מזדקנים עשירים יותר ומכל הבחינות .

      רק , רק להנות מהדרך .

      : )

       

      אהבה...... החושים מתעתעים, הכל שרוי באופוריה

      אתה צועד בשבילים שלא היית מעז לצעוד

      אין תנאים לאהבה..... מ"טבע הדברים"

      הגוף גדל ואז אתה מבין... ואז שוב יש תנאים ומגבלות

       

      תודה על ברכת הדרך

       

       

       

       

        24/10/08 23:05:

      צטט: אליק-g 2008-10-24 13:09:48


      ואת לא יודעת לכתוב....................?

      אלופה.שבת שלום

      אין דנד דין נו

      סופה לה קטינו .... סופה לה קטי קטו

      אליק בליק בום

      של שתינו טעים, בוא לא נריב

      סגור - נפגשים כל שישי

      הקפה עליך !!! יצא לך טעים

       

        24/10/08 23:02:

      צטט: bon bon 2008-10-24 13:30:22

      פוסט טעים..

       

      עכשיו נשאר לי לעבוד על הבטן הרכה

      תודה שטעמת !

        24/10/08 23:01:

      צטט: mור 2008-10-24 13:00:06

      סיפורים רבים ושלובים עברת, קצת אי-סדר...

      אך גם האוכל מתערבב בקיבה :-)

      בתיאבון, תרתי משמע.

       

      שאתה אוחז בשני קצוות החבל יש סדר

      נכון לעכשיו - אין לי סדר

      והבטן היא רכה.

      לא הכול תלוי בנו...... כך גם הפוסט

      תרתי משמע

        24/10/08 22:57:

      צטט: .a.m. מזל 2008-10-24 12:38:28

      אף מורה אינו יודע באמת, בוודאות,

      מהו המסע שאני צריכה לעבור

      בשביל להבין שיש תנאים לאהבה.

       

      לכל אחד מסע שונה, בדרך שונה,

      אין מפת שבילים כמו שאין רק מתכון אחד לארוחה.

      ככל שתנסי יותר כך הטעם ישתבח

      בהצלחה

       

      בדיוק חפשתי "מדריכת טיולים"....... כמה שאת צודקת !

      תודה שביקרת

        24/10/08 22:54:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-10-24 12:22:12

      אף אחת לא יפה כשהיא בוכה.

       

      אז אל תבכי.

       

      והנזיד שלך יצא אקסטרה!

       

      נשיקות

       

      עלמתי האהובה.....

      איזו מחמאה לקבל ממך אקסטרה, אקסימורון שכמותך

      נשיבוקים לשבת

        24/10/08 22:52:

      צטט: *עדינה* 2008-10-24 09:21:08

       

      ריח הנזיד שלך אפף לי את כל חדרי הבית ...

      נשיקה

       

      וטעמת ?

      היה לך טעים ? מלוח או טפל

      רוצה עוד ?

      גוד שבס

       

        24/10/08 22:51:

      צטט: ג'ירפית 2008-10-24 09:09:16

      נשמע לי מהפוסט הזה שיצאת מחוזקת, או לפחות עם הבנה גדולה יותר ממה שקורה סביבך. אהבה זה דבר לא פשוט כי ככה אנחנו עושים ממנה.. כל דבר מסבכים בכישרון רב :-)

      בכל מקרה, הכי הכי חשוב, לא לשכוח את אהבתך לעצמך.. משם מתחילות האהבות הכי טובות וגדולות. 
      ד.א. אחלה נזיד !

       

      אור ! מדהים איך כולנו עוברות את אותו מסע רק במסלולים שונים

      ובסופו מגיעות לאותן תובנות

      ברור לך שאני אוהבת..... הכל אצלי מתחיל ונגמר באהבה

      לעצמי ועל כן אני מסוגלת להכיל את הסביבה כמו שהיא בלי לשפוט אותה

       

      היה טעים הנזיד פעם הבאה רק טוסט

        24/10/08 22:44:

      צטט: an everlasting smile 2008-10-24 08:58:35

      ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר,
      זה רק מפני שעוד אותו חלום נשאר.
      מעט שכוח, פחות בטוח -
      אולי, אבל השיר הזה נשאר ונזכר,
      עוד נשאר ונזכר
      .....

      זכית באהבה שאת כה ראויה לה

      מצויידת וחמושה באותה התחושה

      עם גבולות ותובנות שזורות ברגעי אהבה שנונות

      נווטי את ספינת אהבה

      אל חופי ההרגשה

      שבנזיד העדשה....

      איילך

       

       

      השיר שלי שואף עוד לקסמים

      כמו ילד

      מדאיג לפעמים, רוגש ומרגש

      הייתי במנגינה הזו.... השיר הזה רק נדמה שהוא מוכר

      והוא מתאים לפעמים...... למה לא תמיד

      השיר הזה בן אלף, שמאלף מתחיל ומתחיל...... כל פעם מחדש.

       

      תודה אילי

        24/10/08 22:35:

      צטט: אפרים בלי מכנסיים 2008-10-24 08:56:41


      אינך צריכה כלל מפה -ליבך הוא המצפן! (ועל פי שאר הכתוב יש לך גם מצפון)

       

      וואו..... תודה איזו מחמאה !

      בגלל שאמרת שיש לי מצפון

      קצת קשה לי לשאול את השאלה המתבקשת

       

      למה "אפרים בלי מכנסים"

      לא אכלת מהנזיד שלי, לא טעים לך ?!

       

       

       

        24/10/08 22:32:

      צטט: ~מיכל~ 2008-10-24 08:50:00

      דווקא כשמטיילים בלי מפה והולכים לאיבוד,

      מגלים את הדברים הכי מעניינים על הדרך.

      מאחלת לך בדיוק את זה.

      :) 

      גמני מאוד אוהבת ללכת לאיבוד בטיול - הכי כיף !

      בטיול כל דבר חדש שנגלה נראה יפה יותר מקודמו

      במסע החיים זה אחרת - אמנם אתה פוגש בפרחים בשביל הליכה בו בחרת לצעוד

      אבל גם קוצים, דרדרים שאין להם שום "מגדיר צמחים" אנושי בריאלטי

       

       

        24/10/08 22:18:

      צטט: בלאק סמארה 2008-10-24 08:32:39


      את מתוקה אש.

       

      תודה יקירתי.... כן חזרתי שרופה (תרתי משמע)

       

        24/10/08 21:33:

      זה לא תמיד רע ללכת לאיבוד...:)

      *

      אורי

        24/10/08 18:48:

      איך רואים שחזרת והיה לך כיף:)
        24/10/08 17:53:
      טעים ומחכים...
        24/10/08 17:50:

      צטט: פצפצת

       

      אני לא מצליחה לבשל שום פוסט

       

      אז לא.

      לא יקרה כלום אם תאכלי קצת בחוץ, תהני מבישוליהם של אחרים, ותחזרי עם תאבון בריא לבישול פוסטים.

        24/10/08 15:58:

      רוני

      היפה בהבנת הנקרא של דברים שכאלה זה שכל אחד לוקח את זה למקום שלו. הכואב או שלא....

      מאוד נגעת לליבי דווקא בפוסט הזה.

      אני גם בעיצומו של מסע שכזה....גם אני אבכה?

      *

        24/10/08 15:44:
      כשאת עם הפארארי את מגיעה למקומות ששארמה עדין לא יודע על קיומם.
        24/10/08 15:32:


      אחלה פוסט יצא לך.

      ולדעתי זה לא יצא, את יצרת אחלה פוסט.

       

      באהבה

      עופרה

        24/10/08 15:23:

      אהבתי את:

       

      " גם אם אני  אטעה, ואנחנו תמיד נטעה, זו תהיה הטעות שלנו. ומהטעות שלנו נלמד הרבה יותר, מאשר מהאמת של מישהו אחר ".

       

      נהדרת את.נשיקה

        24/10/08 15:21:

      מתוקה
        24/10/08 13:52:


      ו ... *

      כמובן

      שב"ש

        24/10/08 13:51:

      כמו בסרט " תמונות קצרות " , פתאום כל הפסקאות השתלבו זו בזו ויצרו יופי של פוסט .

      כתבת מרתק ויפה .

      ולגביי " העניין עצמו "

      אני קוראת אותך ורואה אותי ואת חברותיי הטובות ואת השכנה ממול ואת זו מלמטה ואוטוטו את ילדיי - בדיוק באותם המחוזות .

      וככל שהולכים ביותר דרכים ומכירים יותר מחוזות , מזדקנים עשירים יותר ומכל הבחינות .

      רק , רק להנות מהדרך .

      : )

       

        24/10/08 13:30:
      פוסט טעים..
        24/10/08 13:09:


      ואת לא יודעת לכתוב....................?

      אלופה.שבת שלום

        24/10/08 13:00:

      סיפורים רבים ושלובים עברת, קצת אי-סדר...

      אך גם האוכל מתערבב בקיבה :-)

      בתיאבון, תרתי משמע.

        24/10/08 12:38:

      אף מורה אינו יודע באמת, בוודאות,

      מהו המסע שאני צריכה לעבור

      בשביל להבין שיש תנאים לאהבה.

       

       

      לכל אחד מסע שונה, בדרך שונה,

      אין מפת שבילים כמו שאין רק מתכון אחד לארוחה.

      ככל שתנסי יותר כך הטעם ישתבח

      בהצלחה

        24/10/08 12:22:

      אף אחת לא יפה כשהיא בוכה.

       

      אז אל תבכי.

       

      והנזיד שלך יצא אקסטרה!

       

      נשיקות

        24/10/08 09:21:

       

      ריח הנזיד שלך אפף לי את כל חדרי הבית ...

      נשיקה


      ככל שהתקדמנו ב"מסע" נרתענו שנינו מהתמסרות מוחלטת וככל שנקשרנו וככל שהתחברנו, כך הקפדנו לשמור על מרחק. שמרנו ערוץ נסיגה ולא הענקנו בטחון ולא אפשרנו שלווה ורוגע אחד לשני. 

      שיש ערוץ נסיגה .. יש גם מחשבה

      ומחשבה יוצרת מציאות

      במציאות כזו אין רוגע ואין שלווה כמו שכתבת..

      רק שיחרור מוחלט ממחשבה שלילית יכול לקיים מצב חיובי

      וזה רק עוד שיעור בדרך

      כוכב לדרך

      *

        24/10/08 09:09:

      נשמע לי מהפוסט הזה שיצאת מחוזקת, או לפחות עם הבנה גדולה יותר ממה שקורה סביבך. אהבה זה דבר לא פשוט כי ככה אנחנו עושים ממנה.. כל דבר מסבכים בכישרון רב :-)

      בכל מקרה, הכי הכי חשוב, לא לשכוח את אהבתך לעצמך.. משם מתחילות האהבות הכי טובות וגדולות. 
      ד.א. אחלה נזיד !

        24/10/08 08:58:

      ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר,
      זה רק מפני שעוד אותו חלום נשאר.
      מעט שכוח, פחות בטוח -
      אולי, אבל השיר הזה נשאר ונזכר,
      עוד נשאר ונזכר
      .....

      זכית באהבה שאת כה ראויה לה

      מצויידת וחמושה באותה התחושה

      עם גבולות ותובנות שזורות ברגעי אהבה שנונות

      נווטי את ספינת אהבה

      אל חופי ההרגשה

      שבנזיד העדשה....

      איילך



      אינך צריכה כלל מפה -ליבך הוא המצפן! (ועל פי שאר הכתוב יש לך גם מצפון)
        24/10/08 08:50:

      דווקא כשמטיילים בלי מפה והולכים לאיבוד,

      מגלים את הדברים הכי מעניינים על הדרך.

      מאחלת לך בדיוק את זה.

      :) 

        24/10/08 08:32:


      את מתוקה אש.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פצפצת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין