זכרונות של עו"ד מזדקן
פוסטים פופולאריים
-
יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
10/5/19 | 5284 צפיות
-
ועדות ומכרזים
12/6/09 | 7746 צפיות
-
בית המשפט
16/9/08 | 1179 צפיות
-
ההנהלה הראשית
19/9/08 | 929 צפיות
-
בחינת קבלה ללשכה
24/10/08 | 1343 צפיות
-
ענינים של הבנה
17/9/09 | 1039 צפיות
פוסטים אחרונים
- עברית קשה שפה 28/8/19
- יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי. 10/5/19
- בנקים - וכיצד מדברים עמם. 3/4/19
- בעיריה עובדים בשבילך. 30/3/19
- אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה. 28/2/19
- חווית שירות (פלאפון) 21/1/18
בחינת קבלה ללשכה
כאשר סיימתי אני את התמחותי, נהוגה היתה התמחות בת שנתיים, ובסופה בחינה בעל פה. מטבע הדברים, הצלחה בבחינה היתה פועל יוצא של זהותו של ראש ועדת הבוחנים, לא פחות מאשר הכנותיך לבחינה. בן מחזור שלי סיפר לי כי נכשל, משום שבראש הועדה שלו ישבה שופטת, פרפקציוניסטית ידועה, ששאלה אותו בתחום צר בדיון אזרחי, תחום שמעטים עסקו או יעסקו בו כל חייהם. (ואגב, כעבור שנים ספורות פנה אלי קליינט טוב בענין כזה. קליינטים טובים לא שולחים למישהו אחר. עשיתי דוקטוראט, ואפילו הצלחתי – אבל ראוי לזכור שאני לא הופעתי אצל השופטת ההיא...). יו"ר הועדה אצלי היה ההיפך הגמור (כלומר, יתכן שהיה שופט, את שמו איני זוכר, אבל בכל היתר). נכנסנו, מקצה של חמישה נבחנים ונבחנות, מתוחים למדי. היו"ר חייך אלינו חיוך רחב ואמיתי – והפשרנו בשניה. הוא פנה אל הראשונה בשורה, ושאל אותה היכן התמחתה. לאחר שאמרה לו, אמר: "שם עוסקים הרבה בדיירות מוגנת, אמרי לי בבקשה...", וכאן באה שאלה בנוסח אחד ועוד אחד, בתחום. הגב' לא ידעה. לאחר נסיון נוסף, הוא עבר לאחרים ונשאלו שאלות אחרות. אחת הבוחנות שאלה אותנו לגבי סיכון כפול בין משפט פלילי ומשפט משמעתי, כשהיא מדגישה שזו אינה שאלה מן המנין, אלא שהיא מחפשת תשובה זו לענייניה היא. (לא היתה לנו תשובה מאירת עיניים בנושא זה, שהיום, כמובן, הייתי עונה עליו בקלות). הוא חזר אל עלובת הנפש ושאל אותה לגבי הגדרת "תקיפה" בדין הפלילי. היא גמגמה וכשלה עד שלבסוף הוא החליט שבעצם היא ענתה, גם אם לא השתמשה במינוח המתאים. כשיצאנו, אומרת לי אחת הנבחנות, נרעשת כולה: "לא שאלו אותי אף שאלה". – "אז עברת", אני אומר לה בפסקנות. (גאון משפטי הייתי כבר אז: הוא לא יכול להכשיל אותה אם לא שאלו אותה. השאלה אם אדם כמותו מסוגל בכלל לפגוע במישהו בנסיבות כלשהן – לא נכללה בתחומי ההתמחות שלי). כעבור זמן מה קוראים לכולנו שוב פנימה, והיו"ר מודיע שכולנו עברנו. "היו לנו קצת ספיקות בקשר ל'גברת הראשונה', אבל החלטנו להעביר את כולכם". אני מקווה שאותה נבחנת ראשונה מצאה לה בעל עשיר ולא גרמה נזקים לציבור כעורכת דין. מצד שני, יתכן שנתקבלה לעבוד בשירות הציבורי – ונזקיה פשוט נותרו עלומים עד היום.
הבחינות בכתב, שהונהגו כעבור עשורים, חרקו גם הן, לפחות בתחילה. אחרי בחינה כזו, חוזר אלי בחור שהתמחה אצלנו, ושואל אותי באיזו ערכאה מוגשת תביעה על הסגת גבול במקרקעין. אני קצת מתפלא, אחרי הכל, הוא הועסק בכך לא מעט אצלנו, אבל עונה לו (בימ"ש שלום). הוא מראה לי את השאלה, על ארבעת תשובותיה האפשריות, מתוך שאלון הבחינה. מסתבר ששם נפסק מפי הבוחנים, כי התשובה הנכונה היא – במחוזי. מאחר ששאלה אחת היא המפרידה בין כשלון להצלחה אצלו, אני עובר על הערר שהוא מכין. כשהערר שלו מתקבל, מסתבר לי ממנו כי הלשכה זיכתה רק את אלה שערערו – לא את כלל הנבחנים שענו נכונה ותשובתם נפסלה. רק אחרי מחאות – תיקנה הלשכה את הציון לכולם.
אחרי סיפור כזה, קצת קשה להתייחס ברצינות לטענות על הרמה הירודה של החדשים... |
תגובות אחרונות
-
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על יפוי כח קונסולרי. תיק רב שלבי.
-
תנועת כמוך
בתגובה על עברית קשה שפה
-
תנועת כמוך
בתגובה על בעיריה עובדים בשבילך.
-
תנועת כמוך
בתגובה על בנקים - וכיצד מדברים עמם.
-
bonbonyetta
בתגובה על אריאל דר, עו"ד – כריש תעבורה.
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דבריך נכונים לבחינות רבות.
האם בחינת נהיגה יכולה לנבא איזה נהג אהיה? בדרך כלל לא. אין קשר ישיר לשאלה באיזה "טסט" עברת, ואיזה נהג אתה.
את התצ"רים אתה מכין רק אחרי שקיבלת רשיון (כלומר, יתכן שאתה מכין קודם - אבל הבוס חותם, והוא האחראי).
האם אתה מציע כי כל מי שיתמחה את מלוא הזמן הנדרש יקבל רשיון, וזהו?
העובדה שהבחינות נעשות לפני תום ההתמחות אולי דורשת תיקון (ואולי לא, כי הן אכן מוכיחות כישורים, ואם יש לך אותם לפני גמר ההתמחות - עוד יותר טוב).
מעבר לכך, האופי האנושי דורש טקס כלשהו שיקבע כי אתה כשיר. במקרה שלך, לחתום על מפות מדידה ותשריטים. הבחינה היא טקס טוב ככל טקס אחר.
"מי שלא טוב"... אם יש לנו מזל הוא אכן ימצא משהו אחר שהוא טוב בו. אם אין לנו מזל - תמיד יימצא מישהו שיזמין אצלו עבודה. אז עדיף שייבלם כבר בבחינה.
כעקרון, בחינות אינן כלי מושלם, תמיד ניתן לשפר, או לפחות לחפש דרך לשפר. אבל זה הכלי היחיד שיש לנו. אדם הנדרש לשירות, רוצה לדעת שהוא מקבל אותו ממישהו שכשירותו נבדקה.
ומעבר לכל אלה, המצב בתחום החוק "כולו פצע וחבורה ומכה טריה". הייתי רוצה לראות יותר שופטים, יותר פרקליטים, והרבה יותר שוטרים המשתכרים כראוי ומנוהלים כראוי (ולכן גם עובדים כראוי), לפני שהייתי מטפל בעודף עוה"ד.
כפי שכבר הבחנת - המחליטים אינם כותבים ב"קפה".
אני מודד מוסמך . גם אנו עוברים התמחות ( שנתיים ) ובסופה ראיון . יש גם שתי בחינות חיצוניות שהן בבחינת לעג לרש כי הרוב עושים אותן לפני ההתמחות . לצערי ( או לשמחתי ? ) הריאיון עצמו הוא על ידי גוף ממשלתי . לנו אין לשכה חזקה מספיק .
לדעתי האישית כל נושא הבחינה והריאיון מיותר . מי שלמד ועבר את בחינות במוסד מוכר - או שמכירים לו בתעודה או שלא . הבחינה והריאיון מייצגים רק את הרגע הנתון בו נעשו .
מעבר לכך - אני למשל מכין הרבה תוכניות לצורכי רישום . כל תוכנית כזו היא בעצם בחינה כי היא נבדקת אצל המודד הממשלתי ולעתים חוזרת עם הערות ותיקונים . גם עורך דין המופיע בבית משפט נבחן בעצם כל פעם מחדש . כך שמי שלא טוב סופו להיפלט מהמקצוע או להתגלגל למקומות בהם לא יוכל לגרום יותר מדי נזק , או לפחות כך אני מקווה .
שבת שלום גם לך אבי,
בוא נתמקד תחילה בשאלה: מהי הבעיה?
בין השאיפה לנפות את האנשים הלא מתאימים לבין דילול
השורות כדי שה"ילדים" לא יסתובבו ל"גדולים" בין הרגליים
ו"יגזלו" את פרנסתם - כדבריך - יש עוד דרך להגדיר את
הבעיה:
הבעיה היא עודף עו"ד בשוק ביחס למספר האוכלוסייה שיוצר
תחרות קשה ולא רצויה שפוגעת באיכות.
אני לא נגד כניסה של דור חדש מידי מחזור לשוק עוה"ד. ראשית,
אני אם לילדים וארצה שמי מהם ימשיך את דרכי ופועלי.
שנית - אני חושבת שדור חדש מרענן ומעדכן ומשדרג את השורות
וזו גם דרכו של העולם.
שלישית - אני שמחה בחלקי ואין לי עניין לתפוס את העולם. אני גם
מאמינה שיש מקום לכולם.
אני מדברת על תחרות קשה שמביאה להתנהגות לא מכובדת ולא הוגנת
בין קולגות. אני מדברת על תחרות קשה שמביאה עו"ד (בעיקר עו"ד
צעירים בתחילת דרכם שמחפשים הכנסה קלה) ליזום הליכים ותביעות
נגד קולגות בטענות של רשלנות מקצועית שלא היו ולא נבראו והכל מתוך
כוונה להגיע לאיזשהו הסדר עם חברת הביטוח ולשלשל משהו לכיסם.
אני מדברת על תחרות קשה שמובילה עו"ד להוריד שכר טרחה באופן שלא
תואם את האחריות המקצועית הנדרשת מהם: אפילו לא מכסה את דמי
ההשתתפות העצמית...
אני מדברת על תחרות קשה שהופכת את עוה"ד לכלי בידי לקוחות, להיגררות
חד צדדית אחרי האינטרסים של הלקוח, תוך התעלמות חסרת אחריות ממבט
רחב, סובלני, אכפתי ומתחשב.
אני מדברת על תחרות קשה שהופכת את עוה"ד לבן אדם ציני, חסר רגישות
שכל מעייניו נתונים בהשגת שכר טרחה וכל הדרכים לכך כשרות.
יש דברים שצריך להיות בפנים כדי להבין.
אתה אומר שלא היית משלם כסף לעו"ד שנראה כחפפן בעיניך. איך בדיוק
נראה עו"ד חפפן? זה רשום לו על הדלת? זה רשום לו על המצח? את החיפוף
אתה מבין רק אחרי שבחרת בו ושילמת לו שכר טרחה ולא רק זה - אלא אחרי
שהוא כבר עמוק עמוק בתוך ניהול התיק שלך והדרך לצאת משם כרוכה בהוצאות
נוספות ושיקולים כלכליים ואחרים. וגם זה לא תמיד. לפעמים החיפוף מתגלה רק
אחרי תקופה מאוד ארוכה.
וממתי האינטרס שלך כלקוח תואם את האינטרס של כבוד הדדי בין עו"ד? הרי לקוח
שמיוצג ע"י עו"ד שנכנס באמאמא של הצד השני, של השופט, של מי שזה לא יהיה -
מרגיש שעשה את עסקת חייו. איכפת לו שבדרך עוה"ד שיקר, רימה ונהג באופן לא
קולגיאלי? מה שחשוב בעיניו היא התוצאה. זה אגב לא מנבא בהכרח שהוא ישלם שכר טרחה בעין יפה...שלא יהיו לך ספקות בכך.
השוק לא מנווט את עצמו במקרה הזה כי הבעיה היא בכמות שפוגמת באיכות. וגם אם
השוק ינווט הוא ינווט בכיוון הלא נכון: זילות המקצוע.
שבת שלום לך אילנה,
בינתיים ההצעות שהוצעו כאן לא מאיימות עליי או על חבריי לספסל הלימודים ,משום שהן ערטילאיות מדי וחסרות בסיס ותוכן.
גם ביום בו אכן יוחלט על צעדים מעשיים לסינון העוסקים במקצוע לא אתנגד להם, במידה ויהיו הגיוניים ושוויוניים.
אם אכן המקצוע מוצף, והדבר יוצר נזק לא אתנגד ל"ניכוש עשבים" - פשוט עוד לא השתכנעתי שכך הדבר.
דבריי לא הוגשו בפורמט של התנגדות אלא כפשוטם - תהיות בדבר יעילותם של הצעדים ומידת השיוויון שלהם.
זהו הקידום האמיתי של טיפול בבעיה - הסתכלות על מידת יעילותם של מבחנים מוצעים וכיצד יש ליישמם נכונה לאור ערכי יסוד.
אז נכון, הבעיה קיימת, אבל מהי הבעיה ?
האם השאיפה היא לנפות את האנשים הלא מתאימים, את הבר מן התבן, או פשוט לדלל שורות כדי שה"ילדים" לא יסתובבו ל"גדולים" בין הרגליים ו"יגזלו" פרנסתם ?
אם תקראי את דבריי בעיון, תראי שלא פסלתי את רעיון מבדקי ההתאמה למקצוע. להיפך, כיוונתי את הדברים להפקת יעילות מקסימלית מהם, קרי - שכל העוסקים במקצוע, חדשים כוותיקים ידרשו לעמוד בהם.
את מציעה שאנשים המבקשים להיכנס בשערי המקצוע יעברו מבדקים שיבחנו את מידת התאמתם למקצוע (וודאי שמדובר לא רק במבחן ידע אל גם במבחני אתיקה, יכולת וכישורים). עכשיו החילי את אותם מבחנים על אנשים העוסקים כבר במלאכה.
הרי אם יש עו"ד וותיק שאינו יודע עבודתו וגורם נזקים ללקוחותיו ועמיתיו (אם ברשלנות או בזדון) - בין אם משום שהוא לא מקצועי או חסר אתיקה בסיסית (ואת ואני יודעים שלא חסרים כאלה), הרי שאין סיבה שימשיך לעסוק במקצוע ולגרום נזקים לחבריו, לקוחותיו ולשם הטוב של המקצוע.
סטנדרט כפול - לסלק צעירים אשר התגלו כלא-מתאימים ולתת לוותיקים גרועים באותה מידה להתרוצץ כאוות נפשם - לא מקובל בעיניי והינו פסול שבפסולים.
אם המטרה היא פשוט להפחית במספר ה"צעירים" מבלי הבחנה רק כדי שהעוגה (שבשקט בשקט גדלה עם השנים בדומה למספר עוה"ד) לא תתחלק בין יותר אנשים - מדובר באינטרס צר ואנוכי (נשמע מוכר?) אשר פסול עוד יותר בעיניי.
לעניין מרצים ושופטים, אני מניח שכישורים מסוימים אשר עו"ד ידרשו לאחוז בהם לא יהוו חובה מיידית גם באקדמיה משום שאין הדבר זהה וכנ"ל לגבי שופטים.
דרך אגב, יש המציעים כי בטרם ממנים עו"ד לשופטים, ידרשו אותם אנשים לקחת על עצמם "לימודי שפיטה" (בדומה לפו"ם בצה"ל) עקב השוני הרב בין הדרישות מעו"ד לבין הדרישות משופט.
יפה שאת והאחרים ערים למשמעות המבדקים המוצעים, לא היה לי ספק בכך.
אעדיף שתבטיחי לי שתהיו מוכנים לקבל על עצמכם את אותה משמעות במידה ולאור אותם מבדקים יתגלה כי אינכם עומדים בסטנדרטים שאתם מציבים לאחרים.
אינני רואה ברכה רבה בתיקון כשל על ידי גרימת עוול.
בפראפראזה על המשל המפורסם: "Bad solutions create bad law" .
שבת שלום אריאל,
אל תבין לא נכון, דבריי הופנו גם אליך וגם למגיבים בבלוג.
אני מבין את מה שאתה אומר על תרבות החיפוף וה"סמוך", אבל מדוע שאנשים יבחרו ללכת לאדם שהוא פחות מקצועי ?
אני לא הייתי משלם כסף לעו"ד שמצטייר כחפפן בעיניי. עדיף לשלם יותר ולקבל שירות מקצועי ויעיל. הייתי רוצה להאמין שרוב הציבור חושב כך. בעיקר בתחומים בעלי היקף השפעה אדיר כמו נדל"ן ומקרקעין.
מנסיונך, אנשים מעדיפים לשים נפשם בכפם כאשר מדובר בביתם או נחלתם ?
אשמח גם אם תגיב לעניין הטענה שגם לפני עשרים שנה הזהירו סטודנטים למשפטים כי המקצוע מוצף ושלא כדאי להכניס ראש בריא למיטה חולה.
ברשותך גם אעלה כאן טענה נוספת, והיא שהרבה אנשים שעושים היום תואר במשפטים, עושים זאת כדי להעשיר את הרזומה האקדמי שלהם וכדי להעלות את רף המשכורת שלהם, ולא משום שהם רוצים לעסוק בעריכת דין בפועל.
אנשים לומדים משפטים ואז כבר "עושים את הצעד הנוסף" וניגשים לבחינות לשכה ומוסמכים לעריכת דין.
נוצר מצב שיש הרבה עו"ד מוסמכים - אך רבים לא עוסקים בפרקטיקה. עם זאת, הם נספרים כעו"ד פעילים ותורמים להרגשה שהמקצוע מוצף.
יש מצב דומה בלימודי הרפואה - אנשים שמחליטים במהלך הלימודים לא לעסוק בפואה ממשיכים ללמוד עד לקבלת תואר הד"ר ואז פורשים מן המקצוע לתחומים אחרים (שדרות ניהול בחברות ביוטק למשל).
אמרת גם כי דרישת ההגינות צריכה להיות דרישת יסוד מן העוסקים במקצוע - ולכן תהיתי כיצד מודדים ובוחנים דרישה זו ?
אבי שלום,
ראשית, אני מבינה שאתה סטודנט למשפטים - מה
שמסביר את הדברים שלך ועושה אותם מובנים.
יחד עם זאת - המגיבים כאן מציעים הצעות להתמודד
עם בעיה קיימת והאפשרות שהצעה כזו או אחרת עשויה
לפגוע בסיכוי שלך או של אחרים לעסוק במקצוע - עדין
לא אומר שהבעיה לא קיימת.
נכון אתה צודק! לו הייתי אני צריכה לעבור את המבדקים
שכאן מציעים - אפשר שלא הייתי עומדת בהם ואפשר שכן
וכך ביחס לכל עוה"ד הפעילים. אבל איך הטענה הזו שלך
(שספק אם עוה"ד המציעים היו עומדים במבדקים המוצעים)
מקדמת את הדיון בנושא? שלא לדבר על קידום פתרון לבעיה
האמיתית שקיימת?
אתה יודע מה? אני מוכנה גם להניח לצורך העניין שגם אילו
כל השופטים ואפילו המרצים בפקולטות למשפטים היו עומדים
במבדקים האלה - אפשר שהם לא היו עומדים בהם. אז מה?
אז זה אומר שאין טעם במבדקים?
אולי זה אומר שצריך לתת את הדעת בזהירות לתוכן המבדקים
אבל לא לעצם נחיצותם.
לעניין התחרות הקשה והקשיית/הקשחת בחינת הקבלה -
אריאל הגיב על כך ואני חושבת שהדברים ברורים.
לעניין מבחן ההגינות או תוכן או סוג המבדקים - יש לי ולאחרים
רק דעות והשערות מה עשוי "לעבוד" ולתת מענה. בזה בעצם
עוסק הדיון.
לבסוף, אני יכולה להבטיח לך ואפילו להעיז ולהבטיח לך בשמם
של שאר המגיבים שכולם ערים למשמעות של המבדקים האלה
ולאפשרות שמישהו עשוי להיפגע מהם בדרך כזו או אחרת -
אבל האם זה לא ברור שכל עניינו של נושא בחיים בכלל ובמקצוע הזה
בפרט - הוא איזון בין אינטרסים?
קודם כל, תודה רבה.
ועכשיו, ליתר.
את מרבית השאלות ראוי להפנות למגיבים. סקיפר פתח בזמנו דיון בדבר התאמה למקצוע (להבדיל מידע מקצועי).
אתייחס למה שיש לי בו דעה:
תחרות קשה
תחרות אמורה כמובן להביא לכך שרק היעילים ביותר יישארו בשוק. במוצרים מוחשיים, אתה יודע מה אתה קונה. אם אתה רוצה חרסינה - אתה מחפש את החרסינה במחיר הזול ביותר (לדוגמא) ואם פלסטיק - את הפלסטיק במחיר הזול ביותר.
בשירות - אתה בעצם לא יודע מה תקבל תמורת המחיר. תחרות כאן, היא יותר תחרות בכושר השיווק - מאשר ביחס הולם של איכות/מחיר.
אם עו"ד המקדיש זמן סביר להעברת נכס מקרקעין למשל, רואה שלידו מציע המתחרה מחיר נמוך יותר, תוך חיפוף והסתמכות על מזל (בהשאלה - לא כל נהיגה פרועה מסתיימת בתאונת דרכים) - אתה יכול לנחש את העתיד. או שגם הטוב יותר יחפף, או שהוא יעוף מן השוק.
תוצאה נוספת של הצפיפות, היא פלישה לתחומים חדשים. למשל, עו"ד יוזמים תביעות על רשלנות מקצועית תוך הסתמכות על הכיס העמוק של המבטח (אשר בתורו, מרוקן את הכיסים הפחות עמוקים של המבוטחים), ואנו נתקלים ביותר ויותר מקרים שגם היסודי בעוה"ד, ולא מעט רופאים, מופלים עקב כך. חפש פסיקה של השופט יצחק כהן מחיפה, למשל.
כמו בכל שטח אחר, "כוחות השוק" אינם תרופה מושלמת.
הקשיית והקשחת הבחינה
בחינה צריכה לשרת את ייעודה. בזמנו נהגו בחינות מכשילות בשמאות ואולי גם בראיית חשבון. ימים אלה עברו. איני רואה הצדקה להחזיר שיטה זו עתה. אני גם סולד מגישת ה"עין העקומה". אם אתה רוצה להגביל - תגביל. אל תתחכם.
עם זאת, ההצפה היא בעיה אמיתית, ולדעתי היא מביאה נזק למקצוע, לעוסקים בו, ולמדינה כולה.
לו הייתי אני בין הקובעים, הייתי שוקל בכובד ראש קביעת מכסה שנתית למצטרפים, למרות ששיטה זו נראית מתאימה יותר לסין, מאשר לנו.
פוסט מעניין כהרגלך.
קראתי גם את התגובות שבאו בעקבותיו ויש לי מספר הערות ותהיות.
אנשים מציעים מבדקים (ולא רק בתגובות לפוסט) - מעניין אם הם יהיו מוכנים להעמיד עצמם לאותם מבדקים אשר הם מבקשים להחיל על אלה הרוצים להיכנס בשערי המקצוע ולשאת בתוצאותיהם ?
תחרות קשה - אשמח אם ינתן הסבר בנוגע לכך שעלייה במספר העוסקים במקצוע מוביל לתחרות המביאה לזילות המקצוע.
למיטב הבנתי כמו בכל שוק - לאלה המציעים שירות גרוע יאזלו הלקוחות בשלב מסוים והקהל יפנה בד"כ לאלה מציעים שירות טוב יותר.
אני אזכיר גם בקצרה דברים שכתבתי בתגובה לפוסט של יגאל קרט - יורם ראב"ד אמר בראיון שכשהוא נכנס למקצוע, גם אז הזהירו אותו לבל יהיה עו"ד כי "כי השוק מוצף".
מבחן הגינות - איך בוחנים הגינותו של אדם - על אחת כמה וכמה כשהוא יודע שהוא נבחן ?
שינון - אני דווקא חושב שיש מקום לידיעה בסיסית של החוקים (אולי לא ברמת התקנות ותתי הסעיפים) אך על אדם העוסק בתחום מסוים להכיר את החקיקה המתאימה - לרוץ כל פעם למאגרי המידע זה דבר שלא רק משדר חוסר-מקצועיות אלא גם גוזל זמן. משמע, האטה בשירות הניתן ללקוח ובאיכותו ומכאן שוב נותר חוסר-מקצועיות.
הקשיית והקשחת הבחינה - הבחינה המועברת כיום קשה הרבה יותר מהבחינות אשר היו נהוגות בזמנים בהם נבחנו אלו הקוראים להקשחת הבחינה העכשווית.
לפני שרצים להקשיח את הבחינות עוד יותר שווה להעביר מדגם מייצג של עורכי דין וותיקים את הבחינה העכשווית ולראות כמה אחוזים מהם יצליחו לעמוד בה.
בבחינת הלשכה האחרונה היו 50% נכשלים - בין היתר בגלל שאלות שעסקו באיזורים צרים ואיזיזוטריים ביותר של החוק.
בל אנשים ישכחו כי בעוד שביום יום עו"ד עוסק רק בתחום ספציפי (או שניים) , מתמחה הניגש לבחינה נדרש לאחוז בידע נרחב הנוגע לכל תחומי המשפט.
תודה רבה לך, על הזכרון והכוכב.
כמו שכתב יגאל קרט למעלה, זוכרים את הפיקנטי. שאלה כמו זו שנשאלת - גם אני הייתי זוכר...
בפועל לא ביקש ממני אף קליינט להחליף את השופט - אבל אחד או שניים מן השופטים בהחלט חיזקו בי את האמונה באתיאיזם.
שאלת השימוש במבחן או מבדק מעבר לבדיקת השאלה אם המועמד מתאים למקצוע, אינה פשוטה בעיני.
מה תעשי כאשר כל 1000 המועמדים באותו מחזור מתאימים למקצוע?
כבר צודק יותר להגביל בחוק מספר את המתקבלים כל שנה, ולקבוע את המדורגים ראשונה באותה בחינה. שתיערך. לדעתי אין כמובן סיכוי שתוצג הצעה כזו.
שלום לכולם,
צריך להבחין לדעתי בין מבדקים למקום עבודה ספציפי
לבין מבדקים למקצוע באופן כללי. אלה האחרונים יכולים
להיות פחות מדקדקים.
בכל המקרה, המבדקים צריכים גם להביא לצמצום במספר
עוה"ד החדשים שיוצאים לשוק מידי מחזור כי לתחרות הקשה
בשוק תרומה נכבדה לזילות המקצוע.
כאשר אני נבחנתי להסמכה - היה מבחן בכתב. לא זוכרת כרגע
אם זה היה מבחן אמריקאי או פתוח אבל זוכרת שהוא היה קשה.
בבחינה בע"פ נשאלתי שלוש שאלות של מה היית עושה במקרה
כזה או אחר. אחת מהן היתה: מה תעשי במקרה בו השופט לא
ממש מתרשם מטיעוניך והלקוח מושך בגלימתך ולוחש לך שהוא
רוצה להחליף את השופט...את השאלה הזו שאל השופט שבחבורה...
עדיין לא ראיתי מכון המתיימר אפילו לבדוק אם המועמד הוא אדם הגון.
והרי זו אמורה להיות דרישת היסוד.
אני חושב שלאור סעיף 2 שלך לעייל אין ממש מחלוקת ביננו,
לגבי אם יש בדיקות כאלה, הרי אין כיום מקום עבודה רציני
שלא מבצע מבדקים כאלה או אחרים לזיהוי תכונות נדרשות.
גם אין מחלוקת לעניין הידע הדרוש פרט לאישיות.
מי שמציג עצמו לדוגמא כמתמחה בקניין רוחני, ובמבחן לא מכיר
אפילו איך נראית הספרות המקצועית בתחום ומי הכותבים הנבחרים
לרבות אתרי אינטרנט מובילים בתחום, הוא לא רציני.
תודה רבה, גם על הכוכב.
1. קודם כל, תיקון קטן, המתמחה דווקא ידע לענות על שאלה בית המשפט המוסמך, היו אלה הבוחנים שטעו בתשובה.
2. גם אני הייתי רוצה כמובן בחינה שתבדוק עד כמה המועמד מתאים להיות עו"ד - אלא שאיני מכיר בדיקה כזו. כלומר, אין לי בעיה להצביע על התכונות הנדרשות - אבל איני מכיר בחינה שתראה אם המועמד ניחן בהן.
3. בבחינות בעל פה נשאלו נבחנים לא פעם על צבעו של ספר הכולל מידע חיוני, כדי לוודא שלפחות יודעים הם שהספר קיים וניתן לחפש בו. (היום היו שואלים על כתובות אתרים ברשת...).
גם נדרש לדעתי ידע בסיסי בסדרי דין או כיו"ב, פשוט משום שצריך בסיס כלשהו גם כדי להתחיל לחפש.
ראשית, נהנה לקרוא את הפוסטים והתגובות שלך בנושאים שונים.
ולעצם העניין:
השאלה היא האם מבחנים אלה שהינם מבחני ידע ושינון
הם אלה שבאמת מסוגלים לבחון אדם ולקבוע האם הוא
מתאים או לא מתאים להיות עו"ד.
זה לא משנה כלל לדעתי מה הטכניקה של הבחינה למדידת הידע,
בכתב בעל פה, מבחן סגור או מבחן פתוח, אלא כפי שכתבתי לעניין זה
"קציני בית המשפט" http://cafe.themarker.com/view.php?t=669738
צריך להיות דבר מה נוסף, מעבר לידע.
לא השתכנעתי מאותה מתמחה בתקופתך שלא ידעה להשיב לשאלה שנשאלה
כי היא עלולה לגרום נזק, בדיוק כמו ההוא שלא ידע להשיב לשאלה היכן
מגישים תביעה להסגת גבול במקרקעין האם זה מחוזי או שלום?
כל עו"ד ביום יום נתקל בסוגיות כאלה ולא יודע את התשובות עלייהן, אבל יודע
לגשת לחקיקה הרלוונטית ולמצוא את התשובה.
עקרונית תשובה טובה לשאלות הבוחנים, היא "לא יודע, אבל זה מופיע ב..."
מי אמר שמי ששינן תקנות הוא המתאים ביותר להיות עו"ד?
לכן מה שאני כתבתי מבחני אישיות בדומה לקורסי קצינים בצה"ל קביעת הדירוג
לפי קב"א (קבוצת איכות מוגדרת) וכן דפ"ר (מבדק פסיכוטכני), וכן מבדקי התאמה
לעיסוק במקצוע הזה לפי מאפיינים מוגדרים על ידי הלשכה, יכולים לשפר משמעותית
את רמת עו"ד בדיוק כפי שאתה כותב במאמר.
ושוב, אני לא בעד למנוע את קיום הפקולטות הרבות למשפטים, ההיפך הגמור הוא הנכון,
אלא שהן צריכות להכין את הסטודנט להיות משפטן רב תחומי, כאשר עריכת הדין הינה
עוד אופציה מעוד 20 אופציות אחרות שעומדות לרשות המשפטן.
תודה רבה על תרומתך מזכרונותיך.
ועל הכוכב גם.
אני זוכר היטב את יום הבחינה, נדמה לי בתיאטרון ירושלים?
הם היו שם שלושה, עו"ד נזיקיסט, שופט בית משפט מחוזי, ופרקליטה בכירה.
הם היו אדיבים מאוד ונעימים מאוד, שאלו שאלות ענייניות ובלתי זדוניות בעליל. נראה לי שהם היו במתח יותר ממני, כי אעבור את הבחינה...
הפרקליטה מונתה לשופטת. השופט נפטר בגיל צעיר, בטרם עת. את הנזיקיסט ראיתי בבית המשפט כמה חודשים לאחר הבחינה. אני לא חושב שהוא זיהה אותי. רציתי לגשת אליו, לאחוז בחולצתו ולומר לו "היי, זה אני מהבחינה, אתה לא זוכר?", אבל ירדתי מזה.
אני חושב שרוב הבחינות מהסוג הזה הן די הגונות. אבל בגלל שזה נורא משעמם אז זוכרים את הארועים היותר פיקנטיים...