0

קרעים

0 תגובות   יום שישי , 24/10/08, 14:53

שער התבנית פורץ במסך

הקרעים האלה נמשכים לנצח

הדלתות פתוחות לרווחה

הרוח נושבת במכונה.

 

יהלומים שזורים לגב הסלע

האיזמלים שלי רכים מידי

ידיי מצולקות דעת

מלקטוף את הפרי האסור.

 

הסולמות הרחבים של אד הלילה

נותבים דרכם בין השעות

אלו מפלסים תת הכרתיים

המערות האלה נסתרות באור.

 

טעם חלודה לתבנית הזאת

כריח מערת קבורה

עטורת טחב וזהב

המוות הזה חונק בנפש.

דרג את התוכן: