רוחשת בשמש שקיעה בעינייך עננים של שעת ערב נושקים בוורוד על לבן לקצף גלי הים הגדול.
עלים מזהיבים חדלונם ביופי הקמילה המרשרש קווי אורך מציירים בארץ גבולות לא נראים של אשליה.
נחשי אבן מפתלים חומותיהם לצידי הנהר הגדול של הזמן המים אפלים למגע האור המכחיל מיתריו הרכים לצורה.
פנסים באדום רושפים אהבה מתחת לכוכב הערב הראשון כנפיים נפרשות בציר המערב על פני פלגי הרקיע הפרוצים. |