בינו לבינה
פוסטים פופולאריים
-
ערב הכרות לסדנת מהות 20/10
17/10/09 | 639 צפיות
-
ערב הכרות לסדנת מהות 18/9
14/9/08 | 718 צפיות
-
ערב מבוא לסדנת מהות 2/9
17/8/08 | 589 צפיות
-
מה יהיה עם הגברים האלו???
15/9/07 | 2755 צפיות
-
לירון לב במופע רוק - שנינו......... 8/10
4/10/07 | 1059 צפיות
-
ככה ברגע אחד אבא פירק משפחה :(
24/10/08 | 917 צפיות
פוסטים אחרונים
- ערב הכרות לסדנת מהות 20/10 17/10/09
- מסיבת יום הולדת שלי ב"מסגריה" בת"א 23/1 8/1/09
- 18/12 סדנת MAKE OR BREAK 7/12/08
- ערב הכרות לסדנת מהות 4/12 24/11/08
- סדנת MAKE OR BREAK 14/11/08
- ערב הכרות לסדנת מהות 9/11 7/11/08
ככה ברגע אחד אבא פירק משפחה :(
מצורפת גם כתבה מהיום ב- ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3612576,00.html המפגש היה סיום עבודתי, קבלת כסף ונפרדים כחברים. כמה דקות ונרגעתי עשיתי על עצמי מסטרי וחזרתי לתחילת שיחתי בעיניי עבודתי.
מכשסיימתי היה לי יום ארוך במשהו שהייתי מחוייבת וגם שם הייתי רגועה, כי אין דרך אחרת. ואז אמא שלי שלחה לי SMS עידית הלוויה מחר ב-12:30 ואז הבנתי שזה ממש אמיתי. את השמות של המשפחה לא פרסמו , כי אח של הנרצחת הוא עובד בעבודה מאד רצינית ומוכרת בהונג קונג ועד לרגע הבשורה אין היה להוציא את השמות לתקשורת ולעיתונות.
ואז היום , היום זה קרה. התעוררתי לפנות בוקר, הרגשתי לחץ בלב ולא ידעתי מה אני עומדת לעשות, מחצית מהבית היה מסודר להיום בערב וחלקו נטוש. ישבתי עם עצמי ולא ידעתי מה לעשות. יצאתי לקנות משהו בסופר ומישהו עמד 10 דקות בלי לזוז וכמה שציפצפו לו הוא לא זז ואז התחלתי לצעוק לו והבנתי שאני חייבת לפרוק את הכעס והכאב הזה שמילא אותי באותו רגע. למה ? למה? למה מייקל היה חייבת לרצוח את הילה והילדים, למה? הבנתי שזה לא יעבוד ככה ואני חייבת להירגע, אני תמידית במסטרי ואני חייבת להיות גם אנושית מדי פעם ולא איזו מכונה נטולת רגשות ומתהלכת סדנאית. הגעתי הביתה התקלחתי ארוכות עצמתי את העיניים , ברקע היו נעימות רגועות והכל היה רגוע, הנפש רגוע, הלב, אני כאן ועכשיו. 11:30 אני והמשפחה בדרך לבית הקברות ומכוון שההלוויה הייתה ממלכתית, אז חנו רחוק והיו אוטובוסים שלקחו אותנו לשם. כל החברים של ההורים שלי, הילדים שלהם כולנו בגילאיים שגדלנו ביחד, למרות שכל אחד נמצא במקום אחר, עדיין נפגשים באירועים כאלו ואחרים,כולנו היינו שם איתם ברגע הנורא מכל, אבל זה עדיין לא נקלט. אני אומרת למה אנחנו צריכים להיפגש ברגע נורא כזה? למה? מראה מעורר רחמים עד כאב שאי אפשר לעמוד אותו. האמא התעלפה, האחות הקטנה דומה קופי להילה ז"ל שזה כואב אפילו יותר, כולם בוכים וזועקים והלב נקרע. קרוב ל-1000 איש לפי דעתי באו להיות ברגע הזה ולהתייחד עם המשפחה. האחות הקטנה עמדה ודיברה על אחותה ואז היא התחילה לצרוח ואמרה את דידלת אותי 18 שנה כמו אמא , לא תהייה לי יותר אחות, לא יהיה לי אחיין שהוא האוויר לנשימה שלי וצורחת ואין אנשים לידי ואני בוכים בלי הפסקה. והנה רצה הגורל המר והילה כבר לא בחיים ורצה הגורל שתיוולד תינוקת וזהו יהיה שמה. כואב כואב, זעקות ובכי כשהביאו את הגופות מכוסות בבד והילדים הקטנים, אין מילים איזה כאב, צרחות ובכי שאי אפשר להפסיק מלתאר את זה. מה אני אומר לכם אלו היו 3 שעות שבכיתי כל כך הרבה שאני לא זוכרת מתי בכיתי ככה, אפילו במקור לא בכיתי ככה (בלי לתאר תהליכים כמובן כי יש אנשים בצוות שלא עשו). הילה ז"ל אישה למופת תואר שני במשפטים, קצינה מצטיינת, מדהימה, יפה , מוצלחת ועוד הרבה דברים טובים. יובלז"ל בן 3 וירדן ז"ל בת 6 שבועות, מי יכול לרצוח דבר כזה, מה הם אשמים??? הרבה סימני שאלה והרבה כאב שאי אפשר להסביר במילים. עידית |
תגובות אחרונות
-
lovebeing
בתגובה על ההבדל "הדק" בין משיכה, התאהבות ואהבה...
-
avinem
בתגובה על מסיבת יום הולדת שלי ב"מסגריה" בת"א 23/1
-
pilo yariv
בתגובה על אני
-
amir-de
בתגובה על אני בנמל ת"א
-
טבע חופשי
בתגובה על צחי ואני במסיבת יום הולדת שלי 35 במסגריה
-
כרמית אלמוג
בתגובה על גלעד שליט שבוי מיום 25.06.2006 יותר מדי זמן...
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי עידית
לצערי הייתי בבית חולים מספר ימים ולא יכולתי הן להגיע לאירוע שלך והן לתמוך בך
כשקראתי את זה ירדו לי דמעות
אהבתי שלוחה אלייך
אין מה לומר
אובדן מיותר
"....יצאתי לקנות משהו בסופר ומישהו עמד 10 דקות בלי לזוז וכמה שציפצפו לו הוא לא זז ואז התחלתי לצעוק לו והבנתי שאני חייבת לפרוק את הכעס והכאב הזה שמילא אותי באותו רגע..."
"...הבנתי שזה לא יעבוד ככה ואני חייבת להירגע, אני תמידית במסטרי ואני חייבת להיות גם אנושית מדי פעם ולא איזו מכונה נטולת רגשות ומתהלכת סדנאית..."
יקירתי,
ראשית, השתתפותי בצער ובכאב העצום. זהו מקרה מזעזע. כואב.
שנית, להיות במאסטרי זה דבר שונה לחלוטין מלדכא תחושת כאב אותנטית ב"זמן אמיתי". זהו בדיוק ניכור רגשי יזום, שלא עוזר לשום דבר חוץ מלאולקוס מתהווה...
להיות במאסטרי זה גם לאפשר לעצמך ללכת עד הסוף עם הכאב, ועם הצער, ולא לנסות לעשות סובלימציה לרגש עד אין קץ ולהחליט "מתי אני כואבת".
ולגבי "להיות באפקט", זה לא להתמסר לרגש אותנטי, "להיות באפקט" זה לתת לרגש לנווט אותך בחיים.
מה שאת מתארת כאן זה בדיוק "להיות בקונטרול" (ואת יודעת מה ההבדל, נכון . :-)
לבכות, לכאוב, לאהוב, להתגעגע, ה כ ו ל מותר.
שלא נדע עוד צער, לפחות לא יותר מידי...
שלא תדעו עוד צער
כאב בלתי נתפס
על המוות המיותר
של התינוקת הקטנה..
של כולם...
איך ייתכן שלא היא מוצא אחר....?
תודה ששיתפת ותיארת מעומק ליבך
מצב קשה ועצוב.
שנדע בשורות טובות, שבוע טוב מבשר טוב.
תודה ששיתפת
עצוב
צריך להיות חזקים
לקבל פרופורציות על החיים ועל הקשיים
דודו - תושב הוד השרון
כתבת נכונה...
עצוב, כואב, מדוע, למה, איך, קשה לעכל, אי אפשר להבין, מה הסיבה........
זה סימן שאלה שאין לדעת אם ירד מהרצח הנוראי הזה.
:(
תודה
בין היתר אמרת נכון אין אפשרות לבטא במילים
ואין ספק אי אפשר להצדיק מעשה
ובכלל לעכל את הנעשה בפועל
כואב
תודה מכל הלב
תודה תודה.
אין לדעת מדוע וכנראה שהתשובה הזאת קבורה בקבר..... :(
ממש ככה
תארת זאת בדיוק
אובדן ומוות מיותר זה
לא מובן ולא מוסבר
ועצוב מאד
כיכבתי לך על הכתיבה שלך מעומק הלב ומכאב
ציקיבואי
עידית יקירתי
כואב מאוד לכולם קשה לעכל שקרה כזה דבר....
וכל הזמן אני שואלת למה למה זה קרה ....
כל הזמן התמונות שלהם מול עיניי ...מצער מאוד זה הדבר הכי קשה שקרה....
משפחה שלימה נמחקה...........
תנחומי לך לבני משפחתיך ולמשפחה האבלה.....
כואב כואב מאוד מאוד....
עצוב............עצוב.........אני עכשיו כותבת לך ובוכה בלי הפסקה קשה לקלוט את מה שקרה....
ציקיבואי
כוכב
אכן קורע לב
בלתי נתפס !
בועז תודה על המילים והאיחולים.
כן זאת המציאות של טונות של שיפוטיות, אגו מנופח, ויכוחים חסרי טעם.
כל זה גורם למציאות שלנו להיות מעוותת ומלאת טירוף שמביא דברים מהסוג הזה.
חבל...
תודה שי.
האמת ש..למה? נאמר המון בצרחות ובכי בהלוויה.
בקרב החברים, משפחה ומשטרה.
אפילו השכנים והסובבים.
למה?למה?
אין להבין...
כמה נורא
חייבים לגלות איך ולמה קרה מקרה כזה.
את המתים אי אפשר להשיב לחיים, אך חשוב לגלות את ה"למה". גילוי ה"למה" יעזור למנוע את המקרה הבא.
הנה קצוות חוטים:
שימוע במנהל התרופות והמזון בארהב FDA
http://www.youtube.com/watch?v=FxJomeak4V4
כתבה במעריב
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/783/536.html
אנא, נסו לברר האם קצין המשטרה פישר נטל חומרים כאלה... זה חשוב...
אניה תודה רבה על המילים.
אילנית, האמת שאין ממש מה לומר, בהתייחס לזה שהיא אפשר עדיין לעכל את הנסיבות והתוצאות שהביא אדם מטורף.
תודה על החיזוקים.
עידית,
מצמרר ,כואב,
בלתי נתפס
הקו הדק בין
השפיות לאי שפות.
יהי זיכרם ברוך.
אין מילים
מחבק
עידית יקרה
קשה לשמוע ולהכיל את זה
תחומיי
איציק
*
האם האנושות יצאה מאיזון?
קשה... קשה... לתאר במילים עד כמה זה כואב ,
פשוט מעשה מטורף ,
שלעולם לא ניתקל במעשים ,ובמקרים מסוג זה שוב
איך אפשרי, שכך אנשים יוצאים מדעתם..וגורמים לסביבתם, לזולת ,ולמשפחתם כל כך הרבה סבל
אף פעם לא נדע ...
מאחלת לכולנו , בארץ הזו , ובפרט למשפחות הנפגעות במישרין ,
שלא נדע צער , ורק בשורות טובות .
סיפור בלתי נתפס. הדעת אינה תופסת טירוף כזה. רצח ילדים רכים ואמם. לא נתפס... בלתי אפשרי....
אפשר להבין התאבדות של אדם שנקלע למצוקה נפשית נוראה. לא לקבל ולא להסכים, אבל להבין...
אפשר להבין רוצח שפועל ממניעים לאומניים, למרות שברור כי גם הם אינם שפויים בעליל.
אב שרוצח את אשתו וילדיו לקה בטירוף מערכות נוראי, קיצוני, לא ניתן לתיאור במילים.
ההיסטוריה של העת האחרונה מלאה בסיפורים לא שפויים כאלה.
בארה"ב היו מקרים רבים של ירי המוני תוך גרימת הרג המוני באוניברסיטאות.
גם פה בארץ נתקלנו כבר במקרים של הרג ילדים בידי הוריהם, אלי פימשטיין, מרינה שהטביעה ילדיה, הסבא של רוז הקטנה, ועוד... גם הבעל שרצח את אשתו לפני כמה ימים...
לכל המקרים האמורים היה מכנה משותף אחד ויחדי: כל הרוצחים האמורים נטלו "תרופות פסיכיאטריות". זהו המכנה המשותף. כימיקלים אלו משבשים דעתו של אדם.
שאלה מתבקשת: האם גם אותו קצין משטרה נתכבד באותם חומרים? האם זכה לטיפול פסיכיאטרי?
זהו קצה חוט, ואם יש למישהו דרך לברר זאת, כדאי לדעת...
נורא כואב...
יהי זכרם ברוך
תודה אנשים יקרים,
זאת לא מובן מאליו שרק אנשים שאני מכירה יכתבו לי.
אני מוקירה כל אחד ואחת מכם על המילים והאיחולים.
זה נפלא לראות שחשוב לאנשים גם שלא מכירים אותי ועל תגובתכם הנפלאה.
תודה
עידית
יש מצבים בחיים שבהם אין מה לומר.
אולי מילים לא מתאימות.
אז שולחת חיבוק גדול, עוטף, מכיל, מגן... חזק.
שיהיה לכולם רק טיפה פחות כואב.
שלא תדעו עוד צער.
עידית יקרה
תנחומי.
מצטערת כל כך בשבילך ומשפחתך וכל היקרים אשר נמצאים להיות שותפים לגורל כה קשה.
תודה לך על השיתוף אשר כתבת מעומק ליבך .
אופן הניסוח שלך מעורר השראה.
מברכת אותך בזמנים טובים יותר.
חיזקי ואימצי.
אניה תגור
עידית היקרה
כולם מישתתפים בצער וכאב של המישפחה שואלים למה זה קורה? החיים יפים משום מה כול התרבויות ישתנו ערך האדם יורד וזה מצער שהעולם כך. רוצים מלחמה עושים נסיונות, העולם מישתגע לנוער אין כבוד וערך וזה חבל
בחיים צריכים להיות חזקים ולשנות את התרבות לכבוד וערך האדם. אני מאחל לך הצלחה בעבודה החדשה ושתיהיי חזקה
ושנה מבורכת תיהיה לך BOAZ
עצב וכאב גדול על אובדן ומוות מיותר זה.
הייתי בכמה לוויות בחיי.
והיתה רק אחת שבה בכיתי קצת.
זו היתה גיליה. שנרצחה על ידי בן זוגה (לשעב בעצם באותה עת) ואז התאבד.
מדהים :-(
מאוד עצוב...
רואים שהפוסט נכתב מעומק הלב
לפעמים אחרי אסון כזה נורא
שלא מבינים נותרת שאלה אחת גדולה
למה?