בין ההודעות לעיתונות והמאמרים הלוחמניים של פאר ויסנר לבין פעילותו בשטח יש פער רב ● רק עיתונאים מעטים וערניים לא נופלים בפח (מאת: איל דץ, מערכת וואלה! חדשות; צילום: ניר לנדאו)

בעולם הפרסום ישנו מונח בשם "GreenWash". הכוונה היא ל"טיוח ירוק", כלומר מצב שבו ארגונים מציגים מטעמים שיווקיים פעולות שווא שנעשו כביכול למען איכות הסביבה, זאת במטרה ליצור לעצמם או למוצר שהם משווקות תדמית ירוקה. על פי רוב, מקובל לייחס את המהלכים הללו לחברות מסחריות שמבקשות לשפר את דימויין הציבורי. אלא שמספר ארגונים סביבתיים טוענים כי זה בדיוק מה שעושה בישראל תנועת "הירוקים" ומי שמכהן כיושב הראש שלה (וכסגן ראש עיריית ת"א) פאר ויסנר. לטענתם, "הירוקים" וויסנר מזוהים אמנם כגוף הירוק המרכזי בפוליטיקה הארצית והמקומית, אך פעילותם אינה תואמת את תדמיתם.

 בדיקה של וואלה! חדשות מגלה כי בתוקף תפקידו כחבר במועצת העיר ת"א לא פעל תמיד ויסנר בהתאם לאינטרס הסביבתי, ובהזדמנות אחת לפחות פירסם טור אישי בתקשורת שהעמדות שהובעו בו עמדו בסתירה להצבעתו. הסיקור השטחי של התקשורת בנושאים סביבתיים מביא לכך שלעיתים זוכים "הירוקים" לקרדיט על מאבקים וניצחונות שכלל לא היו שותפים להם. רק עיתונאים ערניים בודדים, חלקם בעלי מודעות סביבתית ערה, הצליחו לחשוף את הפער בין יחסי הציבור לבין המציאות.

 אז נסתדר בלי התרומה של סמי עופר, או שלא?

אחד מהנושאים המרכזיים שבהם עוסק סרטו של מיקי רוזנטל על האחים עופר, "שיטת השקשוקה", הוא פרשת מוזיאון ת"א. בשנת 2005 הציע המיליארדר סמי עופר לראש עיריית ת"א רון חולדאי, לתרום 20 מיליון דולר לבנייה של חלק מאגף חדש למוזיאון תל-אביב, שהוא גוף ציבורי. בתמורה דרש עופר שהמוזיאון ישנה את שמו ויקרא מעתה "מוזיאון תל אביב על שם סמי ואביבה עופר". בנוסף, דרש עופר זכויות בטאבו על הקרקע שעליה יושב המוזיאון. מועצת עיריית תל אביב אישרה את ההסכם עם עופר, כאשר רק ארבעה חברי מועצה הצביעו נגד (לוינטל, וירשובסקי, מסלאוי, הרץ). פאר ויסנר היה אחד מהתומכים בהסכם (ראו פרוטוקול בלינק המצורף). בהצבעה מוקדמת על האפשרות לעכב את ההסכם במטרה למצוא תורם אחר, נמנע ויסנר.

בעקבות אישור ההסכם קמה מחאה ציבורית רחבה ובסופו של דבר החליט סמי עופר לבטל את תרומתו ולהעביר אותה למוזיאון באנגליה. התמיכה של ויסנר בהסכם עם עופר לא מנעה ממנו לפרסם מאמר ב"גלובס" (10/4/2008) בו הוא תוקף בחריפות את סמי עופר . "אנחנו נסתדר גם בלי התרומה שלך סמי עופר" כותב ויסנר, "הנה, ראה, מוזיאון תל-אביב ממשיך בפעילותו בלי ששמך מתנוסס עליו ואף מורחב בימים אלה בלי ששמך מוטבע עליו. כי בכסף לא קונים אותנו." מי שפישפש בארכיונים של עיריית תל אביב הוא יואב לרמן, שחשף בבלוג "עוד בלוג תל אביבי" את התנהלותו של ויסנר בפרשת עופר.

להמשך הכתבה לחצו כאן